ולגבי המשדר של אתמול
בביקורת הטלוויזיה של ידיעות כתוב שיש מה ללמוד מהאמריקאים בסדר וארגון, ויכול להיות שזה נכון. אנחנו פה כבר למדנו שאימוץ זאת תעשייה, והעמותות הן בהחלט מכשירים משומנים פחות או יותר לעשיית כסף. מצד שני, המלתעות הללו פחות חשופות כאן, לפחות אצל העמותות שאני נתקלתי בהן. חוץ מזה, יש הרבה מן הדומה שם וכאן: גם כאן יש אופציה של אימוץ ממשלתי על חסרונותיו - זמן, פחות ילדים, ובואו נודה - ילדים שהם כנראה פחות אטרקטיביים למאמצים, כפי שכושים והיספניים מחכים למאמצים אבל המאמצים מחכים וגם מוכנים לשלם הון עבור ילדים לבנים דרך האימוץ הפרטי. אצלנו האימוץ הפרטי הוא דרך העמותות ונעשה בחו"ל. דרך אגב, האמריקנים הם גם המאמצים הגדולים בעולם מחוץ לארצם, אבל סרט התעודה הזה לא נגע כלל באימוץ הבין-ארצי. החוליה המאוד אמריקנית שאנחנו עדיין לא מכירים כאן היא ההיכרות שנערכת בין המאמצים לאם הביולוגית, שאפילו בוחרת את ההורים לעתיד, כנראה היא בוחרת על פי הקריטריונים שלה לחיים מאושרים (ומכאן שעצים גבוהים בחצר הבית הם כנראה חלק מהפנטזיה של חיים מאושרים, ואין לגנות עליהם). החלק הזה נראה לי מאוד קשה, ויחד עם הכל, ככל שזה אולי מקל (או מבלבל) את הילד, אני לא הייתי רוצה לחיות עם הורים ביולוגים שמציצים מאחורי גבי בלי הפסקה. זה נראה לי כמו חיים תחת זכוכית מגדלת. חוץ מזה, הזוג היאפי עם הבית הגדול והעצים די דחה אותי. הבת המאומצת שלהם, לעומת זאת, פשוט ילדה מטרפת, לא?
בביקורת הטלוויזיה של ידיעות כתוב שיש מה ללמוד מהאמריקאים בסדר וארגון, ויכול להיות שזה נכון. אנחנו פה כבר למדנו שאימוץ זאת תעשייה, והעמותות הן בהחלט מכשירים משומנים פחות או יותר לעשיית כסף. מצד שני, המלתעות הללו פחות חשופות כאן, לפחות אצל העמותות שאני נתקלתי בהן. חוץ מזה, יש הרבה מן הדומה שם וכאן: גם כאן יש אופציה של אימוץ ממשלתי על חסרונותיו - זמן, פחות ילדים, ובואו נודה - ילדים שהם כנראה פחות אטרקטיביים למאמצים, כפי שכושים והיספניים מחכים למאמצים אבל המאמצים מחכים וגם מוכנים לשלם הון עבור ילדים לבנים דרך האימוץ הפרטי. אצלנו האימוץ הפרטי הוא דרך העמותות ונעשה בחו"ל. דרך אגב, האמריקנים הם גם המאמצים הגדולים בעולם מחוץ לארצם, אבל סרט התעודה הזה לא נגע כלל באימוץ הבין-ארצי. החוליה המאוד אמריקנית שאנחנו עדיין לא מכירים כאן היא ההיכרות שנערכת בין המאמצים לאם הביולוגית, שאפילו בוחרת את ההורים לעתיד, כנראה היא בוחרת על פי הקריטריונים שלה לחיים מאושרים (ומכאן שעצים גבוהים בחצר הבית הם כנראה חלק מהפנטזיה של חיים מאושרים, ואין לגנות עליהם). החלק הזה נראה לי מאוד קשה, ויחד עם הכל, ככל שזה אולי מקל (או מבלבל) את הילד, אני לא הייתי רוצה לחיות עם הורים ביולוגים שמציצים מאחורי גבי בלי הפסקה. זה נראה לי כמו חיים תחת זכוכית מגדלת. חוץ מזה, הזוג היאפי עם הבית הגדול והעצים די דחה אותי. הבת המאומצת שלהם, לעומת זאת, פשוט ילדה מטרפת, לא?
