ולגבי המשדר של אתמול

English

New member
יש המון סיבות לבחור בילד דומה

לא, לא הלכתי לסופרמרקט, אבל כן היו סיבות לבחירה במוצא דומה לשלנו. הסיבה הראשונית היתה חשש מעצמנו ומתגובתנו: לא היינו בטוחים שנצליח להקשר לילד ממוצא אחר ולהעניק לו תחושת שייכות. ולא היינו בטוחים איך המשפחה המורחבת תקבל ילד בעל מראה שונה (ולפי תגובות מסוימות נראה שהיתה הצדקה לתחושה הזאת).. אני חושבת שקצת השלכנו על הגזע את כל החששות מפני הורות בכלל ואימוץ בפרט. וכמו שמיכל ציינה לא רצינו שעובדת האימוץ תהיה הדבר הראשון שיראה כל מי שנתקל בבננו. (קצת קשה לי להסביר את עצמי) לא רצינו שכל הליכה למכולת תהפוך להצהרה, אלא תהיה סתם הליכה למכולת. אני יודעת שהדעה השלטת כאן היא לספר בגן והכל פתוח. אבל לדעתי יש סוג אחר של פתיחות: אני מספרת לבן הרבה על האימוץ ואם שואלים אותי אנשים זרים אני עונה ולא מתחבאת. אבל איכשהו אני רוצה שהאימוץ יהיה חלק מכל מה שקורה ולא המנה העיקרית. והשיטה שלנו הוכיחה עצמה כטובה לנו. כפי שעניתי לנעמי לא באתי מראש לגן עם הכנה, וכשהנושא עלה - הוא עלה וזהו. ןהם הבטיחו לעשות מסיבה לאחות כשתגיע. כמובן שהגישה שלי בכלל לא מתאפשרת אם הילד בן גזע אחר. (קראתי מה כתבתי וזה לא כמו שחשבתי)
 

..שיר..

New member
../images/Emo39.gif לאינגליש היקרה

אני יכולה להבין את מה שאת אומרת אבל קשה לי לקבל זאת ,לדעתי צריך לשדר לילד שלא הגוון של העור ואיך שהוא נראה זה מה שיחבר ביננו אלא דברים הרבה יותר חשובים ומשמעותיים לחיבור , ובקשר למשפחה המורחבת אז ההפך הוא לדעתי אם הם רואים שאתם מקבלים אותו והצבעו לא עושה את השוני אז גם הם פתוחים ורואים את זה בצורה הכי טיבעית שבעולם ,אני לא יודעת למה אבל קשה לי לראות את זה כסוג אחר של פתיחות כי זו פתיחות עם גבולות ולדעתי או שיש פתיחות או שיש סגירות זה נישמע לי כמו איפה שאנחנו חושבים שעדיף לסגור את נושא האימוץ אז אנחנו סוגרים ,ואם כל הליכה למכולת תהפוך להצהרה אז מה ?? מה זה איזה שהוא חטא להיות מאומץ או לאמץ? אני חושבת שאם משדרים לילד שזה הכי טיבעי שבעולם ואין לכם עם זה בעיה גם עם צבע עורו שונה הוא לומד לפתח "עור" ולהגיב לחברה שבחוץ ובקשר ליום הולדת למה אם יש ילד מגזע אחר אז אי אפשר לערוך יום הולדת ולהסביר את הנושא בצורה פתוחה לכולם אין מה להתבייש לדעתי אם הולכים על פתיחות אז עד הסוף ולא פתיחות מצונזרת אני לרגע לא יכולה לחשוב שהיתי יכולה לוותר על אחותי (שהיא בעלת גוון אחר) כי לא הגוון הוא זה שעושה את האדם וזה חשוב כגישה לחיים בכלל ולאימוץ בפרט . אז
שיר ועוד משהו קטן למחשבה כתבת שאם שואלים אותך אנשים זרים את עונה ולא מתחבאת , ואם אנשים רואים ומסתכלים אז אי איפשר גם לעמוד מולם ולענות? ואם האימוץ צריך להיות חלק ממה שקורה אז עדיף שיהיה חלק בריא ולא חלק חולה . מקווה שהיתי מובנת
שיר
 

דיאנה*

New member
היי שירונת ../images/Emo45.gif

הי שירונת, תזהרי, אם תכתבי עוד כמה מכתבים כאלו, את עשוייה להפסיק להרגיש מבוכה כשאת מספרת שאת מאומצת
. כל הכבוד מתוקה!!! ואגב, היית מאוד מובנת. צ´או, דיאנה. נ.ב. ראיתי את שאר ההודעות, פשוט מוכרחה להתנתק. בהצלחה מחר בשרות, ובתקווה שהמפגש עם הילדון ירפד לך את היום בהרבה אור. לילה טוב וחלומות פז.
 

..שיר..

New member
../images/Emo23.gif לדיאנוש המתוקה

תודה.. ובקשר להפסקת המבוכה על היותי מאומצת זה יקח עוד קצת זמן אני מאמינה אבל בדרך
דיאנוש ובקשר לשאר ההודעות את יודעת מה אומרים העיקר הכוונה אז המון תודה מקווה שילך בקלות מחר ולילה טוב
חלומות פז חזרה שיר
 

אורנה ב.

New member
דווקא השונות מאפשרת

"רצונו של אדם כבודו" כמובן, אבל כאמא לילדה ילידת ויטנאם אני יכולה לומר לך שדוקא כשהמראה שונה ועובדת האימוץ גלויה ונראית לעין, הליכה למכלת היא רק הליכה למכלת. זאת לא הצהרה ולא קוריוז והחשיפה המידית מאפשרת לאנשים להתפנות להכרות עם הילד/הילדה ולא להתיחס לזה כמנה העיקרית או כתבשיל שרקחו בסודי סודו אבל במדינתינו הקטנה עובר מהר מאד לנחלת הכלל. אני דווקא הייתי שמחה מאד לקבל לחייקי אחד מהתינוקות האפרואמריקאים או ההיספניים שמתקשים לאמצם.
 

דיאנה*

New member
הצהרות ותשובות על שאלות

אינגליש יקרה, אחרי הברכות, אפשר גם קצת לדבר דברי חולין. תעזבי דעה שלטת כזו או אחרת, לא היינו פורום לולא היו כל מיני דעות. וחוץ מזה דעות משתנות או מחליפות דגש במשך הזמן לא? לפחות אצלי זה כך. לדעתי, לא מספיק לענות על שאלות של הילדים, ונראה לי שאת גם לא מסתפקת בכך. מוכרחים לפעמים ליזום שיחות, כי אחרת הילד עלול לחשוב שאולי לא כדאי ליזום שיחה בעצמו. או לייחס לך מחשבות וכוונות שמעולם לא חשבת עליהן. זה לא אומר שכל יום ערב בוקר וצהריים צריך לדבר על אימוץ. וודאי שיש עוד נושאים בחיים. ישנן תקופות שבאופן טבעי האימוץ מקבל בהן מקום יותר מרכזי וישנן תקופות שבהן הוא מפנה מקום לנושאים התפתחותיים אחרים. מעבר לכך, אני מאמינה שחשוב שהילד ישמע אותנו מספרים על האימוץ גם לאחרים כדי ש"יתאמן" במתן תשובות לעצמו ולילדים אחרים בסביבה שלו. ואגב, לכל זאת אין באמת כל קשר למוצא או לצבע. אפשר להיות סגורים או פתוחים בכל צבע שהוא... ומותר פשוט לומר שיש גבול לכמות השונות שאיתה כל אחד מאתנו יכול להתמודד. ועוד דבר אחרון. כנראה שבארץ (אולי בהיותנו ארץ רבת גוונים) יש מספיק אנשים שמוכנים להתמודד עם גוונים שונים. כשאני התחלתי לחשוב על אימוץ פניתי לשרות למען הילד בבקשה לאמץ ילד/ה ממוצא אתיופי. נענתי בתשובה שיש מספיק משפחות שמוכנות לאמץ ילדים ממוצא אתיופי ולכן לסוג ב´ כמוני (חד הורית) אין סיכוי לקבל. האמת? שמחתי שילדים ממוצא שונה לא נחשבים כאן סוג ב´. ואני מבינה את השרות שמעדיף מה שנראה להם כסיכוי יותר טוב לילד. הייתי רק רוצה שיהיו להם קריטריונים נוספים לקביעת טיב ההורות. טוב, זה כבר לדיון ושרשור אחר. שוב, מזל טוב יקירה. דיאנה.
 

אורנה ב.

New member
מוכר ולא חביב

גם אנחנו לפני התאלמנותי רצינו לאמץ ילד אתיופי או ילד שפסול בשל סיבות הילכתיות. בזמנו קיבלו אותנו בשרות בזרועות פתוחות אבל לאחר שבעלי נפטר, הפכתי אני להיות סוג ב´.
 

מיכל@ל

New member
לא יודעת אם זה ככה גם היום

אבל אם כן - אז הטפשות והפרימיטביות חוגגים שם. מכעיס כל פעם מחדש לשמוע דברים כאלה.
 

אורנה ב.

New member
" נכון לעכשיו"

מיכל הפניה שלי לשרות היתה לפני כחצי שנה והפניה כזוג היתה לפני 5 שנים.
 

מיכל@ל

New member
לא מבינה את זה...

גם בשנת 2001 קשה להם להבין שמשפחה חד הורית יכולה לעלות בהרבה על משפחה "רגילה" ? אצל בני זוג תמיד יש אפשרות של גרושין ומשברים מסוגים שונים,מי אמר שזה יותר בריא לילד ? לא מבינה אותם...
 

..שיר..

New member
../images/Emo39.gif לא יכולה להבין את זה

מה זה הקריטריון היחיד להורים אדיאליים ?? מה הם אבדו את הראש ? מקווה שיפתחו להם העניים מהר ויראו את זה בצורה אחרת.. חבל שהם נוהגים כך ומי בסוף סובל הילדים
שיר
 

מיכל@ל

New member
אינגליש

היופי באימוץ זה שכל אחד "בוחר" עם מה הוא יכול להתמודד,מה נוח לו ונכון לו,ומה מתאים לו. הרבה זוגות בוחרים בילדים "דומים" וזה בסדר ,וגם לבחור בשונה זה יופי
 

shira^

New member
לא נתקלתי בתרבות "הסופרמרקט"

דווקא בעמותות שפועלות בארץ אין תרבות של מסע קניות. הם שואלים באיזה גיל אתם רוצים את הילד? ואיזה מין מבוקש... ת´אמת ,בעצם מנהלי העמותות הם אלה שמחליטים איזה ילד נועד למי, לעיתים גם לפי תור הממתינים דהיינו מי עכשיו בתור? לכן, לא אהבתי את "השיטה" והחלטנו לנסוע לבד בלי "רשימת קניות" וסמכנו על הרגש והלב. עובדה שהנסיכה נכנסה לנו ללב למרות גילה ולמרות הבלונד ולהאמין שלפני המון זמן בכלל רציתי פעוטה עד גיל חצי שנה וקצת כהה כמונו.
 

שולינקה

New member
גם אני לא נתקלתי בתרבות ה"סופר"

כל מה שביקשנו,התייחס למין היילוד.המצחיק בעניין היתה התשובה לשאלתי בדבר קריטוריונים לזיווג הבת לאם:"דמיון"לתמונת הפספורט שנשלחה עם החומר.הלוואי והייתי דומה ללי-אם.עם הגיענו לארץ התקצצתי בתספורת קוצים כפי שהיתה לי-אם.היום אני נשארתי מקוצצת ולי-אם ממשיכה לגדל שיער ארוך וגולש.
 
למעלה