עצוב לי
הפורום הזה.... אם לא היה הפורום הזה, החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי.
מצאתי במקרה, והכל התהפך.
בזכות הבית הזה, שלמרות שבשנה האחרונה עברתי דירה, הגשמתי חלומות רבים מספור, פגשתי חברות ואחיות לנצח.
הבית הזה, לא משנה איזה פלטפורמות קמו אחריו, תמיד היה בלב. תמיד נשאר לי כמשהו נוסטלגי שהתחיל הכל.
צר לי שלא אזכר כחלק משמעותי בגלל השנה האחרונה, אבל הפורום עבורי היה מאד מאד משמעותי לחיים, ואין פה טיפת הגזמה, החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי לולא אותו גוגל משועמם.
שעות רבות של צחוק בכי ובהיה אינסופית בשרשורים, תכנונים, חשיפות, סיכומים של חלומות, הכל פה, בפורום הזה, פתוח לכולם.
יש מעריצות טט בארץ, ובזכות הפורום הזה, כולם ידעו את זה.
הילה, הבייבי שלך הוא משהו להתגאות בו.
לא אשכח לעולם איך את היית הראשונה שעודדה אותי להיות ספונטנית ולהגשים את החלום. האחיות אברהם, כבוד!
ומורי, עם כל המחלוקות, גם לך מגיע כבוד.
ניסיתי למצוא תמונה אחת שתסכם את הכל, והיו שתיים שלא יכולתי לוותר על אף אחד מהם...
לפעמים צריך לומר שלום, אבל לקוות להתראות.
באופן אירוני הפורום מסיים את תפקידו קרוב מאד ל 13.2, תאריך כואב היסטורית לכולנו. ואולי זה לא מקרי.
חברות, we did it our way!
http://www.youtube.com/watch?v=XYLOAay_2MQ