ומה אם...

gezer5

New member
נכון

אז הם לא עושות ילדים בגיל 12 אלא בגיל 22 (אין הבדל בגילים) לא זילזלתי ב"כאב רחם" הזה, פשוט נראה לי שהבנות האלה לא מפרשות נכון את מה שעובר עליהן ואולי כן. אבל תראי מה קורה אח"כ? הן כלכך רצו לשחק עם מישהו ולא עשו את החישובים הנכונים או היו פזיזות מידי לא כולם אבל הרבה יוצאים ילדים מסכנים עם המון בעיות
 

ט ו ש ה

New member
לא מסכימה

אני חושבת שיש הבדל אדיר בין גיל 12 וגיל 22. אני יודעת שאצלי היה, וגם בין גיל 22 לגיל 26, ואני מניחה שכך האלה והלאה. נאי עדיין מרגישה נימה של זלזול - "אין הבדל בגילאים", "הבנות האלה לא מפרשות נכון", "רצו לשחק עם מישהו". מה שעולה מההודעה שלך זה שאין נשים אינטלגניטות ושקולות בנות 22 שנענו לדחף לעשות ילדים מתוך הבנה ורצון בילדים האלה, ועם זה אני לא מסכימה.
 

gezer5

New member
טושה את אמא?

אני מבינה שאת אמא ? או שנדמה לי! כי אם את אמא אין לנו על מה לדבר . זה פורום של אנשים שלא מעוניינים שיהיו להם ילדים ולכן אנשים עם ילדים לא יבינו אותנו ולכן יש לנו פורום שלנו
 

ט ו ש ה

New member
לא יודעת מאיפה הבנת את זה

ועם כל הכבוד אני חושבת שאני כותבת פה מספיק זמן כדי שלא את תהיי זו שתגרש אותי מפה, אני מציעה לך להרגע.
 

ט ו ש ה

New member
גזר, אני חושבת שמגיעה לי התנצלות

לא ממש טרחת להסביר מאיפה הגעת לענין הזה שאני אמא, למעט זה שתאים לך לזרוק את זה לחלל האויר,. ואת ידעת מה? גם אם הייתי אמא - פורום זה מקום לדיון, במידה והו מתנהלת בצורה תרבותית, ואני לא ראיתי שום דבר לא תרבותי בדיון הזה, אם אלך לך על מה לדבר איתי - סבבה, תשתקי. ולענין הלגרש: כמישהו כותב לי הודעה כמו שאת כתבת: "אם את אמא אין לנו על מה לדבר...זה פורום של אנשים שלא מעוניינים שיהיו להם ילדים ולכן אנשים עם ילדים לא יבינו אותנו ולכן יש לנו פורום שלנו" - זה בהחלט נותן תחושה של "תעופי מפה את לא שייכת". אז תסלחי לי מאד גזר, אני שייכת לפה לא פחות ממך, הפורום הוא "שלנו" - בדיוק כמו שכתבת. גם שלי. בקיצור, תתגברי על עצמך קצת.
 

gezer5

New member
למה את עצבנית?

כמו שארת כותבת ככה גם אני אני מרגישה תוקפנות יכול להיות שזה מה שהרגשת ממני- לא זאת הייתה הכוונה אני פשוט מרגישה שכל הזמ אני צריכה להתנצל על זה שאני לא רוצה ילדים
 

ט ו ש ה

New member
אני לא עצבנית

ואם לא זו הייתה כוונתך, אז אין בעיה, פשוט הרגשתי שקצת קפצת עלי ולא בנתי למה.את ממש לא צריכה להתנצל - בטח לא פה. שולם שולם
 

Kalla

New member
נראה לי שזה עניין רגשי במהותו

אך לעיתים קרובות רגשות חזקים מתבטאים גם באופן פיזי: התרגשות, געגועים, עצב.
 

עינת12

New member
כנראה שהתחושה הזו קיימת, אם כמו

מכיוון שאינני יכולה להעיד על עצמי אתן דוגמה משתי חברות: לאחת שלושה ילדים. היא מדברת בפירוש על צורך פיסי בילד נוסף. השיקול היחיד לאי-הבאתו לעולם הוא כלכלי. והיא מתארת בצורה פיסית לחלוטית את הכמיהה הזו לילד. לאחרת ארבעה ילדים. היא היתה בטוחה שיהיו לה שניים. זה היה ברור לה לחלוטין שיהיו לה שני ילדים. נכנסה להריון שלישי לא מתוכנן ולא היתה בשום אופן מוכנה לבצע הפלה. השיקול לא עלה בכלל. אבל כמובן שהיה לה ברור שזה יהיה הילד האחרון. כמה שנים לאחר מכן היא החלה לדבר על צורך פיסי בילד נוסף בו היא נלחמת כי פשוט מעולם לא ראתה עצמה כאמא לארבעה. אבל הצורך היה גדול מאד, וכן, פיסי מאד, כפי שהיא מתארת אותו. והיום היא אמא מאד מאושרת לארבעה ילדים.
 

Kalla

New member
אבל אולי היא מפרשת

את הכמיהה הנפשית החזקה כמשהו פיזי? הגוף והנפש כה קשורים שלפעמים באמת קשה להפריד ואף לא ניתן להפריד. כשאני מתגעגעת לבעלי, למשל, אני ממש מרגישה את זה פיזית, אך ברור לי שמה שבאמת זקוק לו יותר מכל זו הנפש שלי ואם לא היה בינינו קשר נפשי כה חזק גם הקשר הפיזי היה מתישהו מתפוגג, כי אהבה היא הרבה יותר ממשיכה פיזית בלבד.
 

Arfilit

New member
למה משוגעות?

יש כאן מי שאומרות שמילדות ידעו שהן לא רוצות ילדים. זה לגיטימי בדשיוק באותה מידה כמו מי שמילדות רצתה שיהיו לה.
 
אני חושבת שאין פה מישהי שחתמה

על חוזה שאומר- "לעולם לא אביא ילדים לעולם ואני מתחייבת לכך." אני בטוחה שכל מי שנמצאת כאן, אם תרגיש שהיא רוצה ילד, תחשוב על כך לעומק ותעשה את מה שמתאים לה, אין פה נכון או לא נכון. חרדה, השפלה, מבוכה? על מה? על זה שהצהירה X כל חייה שהיא לא רוצה ילדים ופתאום היא רוצה? אין שום דבר רע בזה בעיניי. שינוי דיעה הוא דבר לגיטימי לחלוטין.
 

עינת12

New member
אני חתומה

אני בת 41 וברור לי לחלוטין שזה לא ישתנה. ואגב, אם כשהייתי צעירה חשבתי שאולי, במצבים מסויים וכו' דברים עשויים להשתנות, אז היום ההיפך המוחלט - עם כל יום שעובר אני יותר שמחה על החלטתי ועל כך שאינני רוצה להביא ילדים לעולם. אין שום דבר רע בשינוי רצונות ודיעות, וכמו שאת כותבת זה לגיטימי לחלוטין, אבל אצלי - ברור לי לחלוטין שזה לא ישתנה. זוהי ידיעה. אין לי דרך אחרת להסביר זאת.
 
וזה הכי בסדר בעולם.

בדיוק כמו שאני יודעת שבשלב מסויים (עוד 3-4 שנים) אני ארצה, לא ברור לי למה אנשים לא מקבלים את העובדה הפשוטה שיש אנשים שפשוט לא רוצים. קראתי כאן המון, יש כאן חבורה של נשים נפלאות (עם כמה יוצאות מהכלל)- אז מה אם ילדים הם לא בתכנון שלהן. ולגבייך- החלטת וזה נהדר, אני רק מקווה שלא מציקים לך על זה כל הזמן
 
אבל

זה שזה בסדר בעיניך לא הופך את הרגשות האלו לפחות לגיטימיים או קיימים (עובדה, היו מי שהצהירו על כך). אם לא חתמתחי על חוזה אז זה לא בסדר, לדעתך, שאני ארגיש מבוכה או חרדה?
 
ברור שלא.

או שאני לא הבנתי את השאלה הראשונה או שאת לא הבנת את מה שניסיתי לומר. התכוונתי לומר שמהצד שלי (ושוב, הכל בעיני המתבונן) אף אחת לא צריכה להרגיש מבוכה, השפלה או חרדה מאם היא תרצה ילדים בעתיד. ועכשיו אני גם קולטת שאני התכוונתי לרגשות האלה בעיני החברה ולא בעיני עצמה.
מקווה שהובנתי כראוי.
 
למעלה