ומה עם להוציא את סבתא מהארון...?|סי

[דרורית דרור]

מיקשה אחת?

קצת נראה לי קשה. (זה אפילו מאותו שורש לא?) ללא פשרות, סדקים, כעס, אלימות, עויינות? (מזכיר לי קצת את יישו...

זה בלתי אפשרי ממי. אנחנו אנושיים, עם טעויות, עם רגשות (אוי וזה ומזכיר לי את הנאום של היהודי של שייקפיר...) והרבה פעמים כשצד אחד מבין שהוא הולך להפסיד הוא מייד פותח במלחמה נסתרת. מעין פאסיב אגרסיב כזה. שלא נדע.

 

[ערבהאיןקץ]

מקשה אחת.

כי הכי גרוע, זה לתת לסבתא להכנס ולהפוך גורם למתחים בין בנות הזוג.. לכן, אין ברירה אלא לתת לבת של הסבתא להוביל את המהלך, ולאישתה - לתמוך.

 

[tooshot]

סימביוזת אמא-בת

נכון, אבל סבתא שכל חייה היא פסיב-אגרסיב תגרר למלחמה. ואם (גם ממרום גילינו) עדין לא פתרנו את סימביוזת אמא-בת זה אומר שאי-אפשר להכיל את התוקפנות הפאסיבית הזו והיא נצברת במי התיהום. זה עדין לא מפריד בינינו אבל בהחלט מתחיל לחלחל המתח של - מי קודמת ומי עדיפה על פני מי? אני יודעת שחבל אני לא יודעת איך לשנות. חשוב שהסבתא מעניקה כיום "שירותים" מאוד חשובים: ביביסיטינג; האכלה...

 

[ערבהאיןקץ]

תגידי לי אם אני מגזימה...

אבל אני חייבת לשאול: האם יכול היה לקרות, שזוגתך תיסע לשבועים בחו"ל, ותשאיר את הילד איתך? האם היא היתה יכולה להפרד מהילד לתקופה כזו?

 

[אבא גאה]

ואני מגזים?

כמה שאני קורא יותר את הסיפור הזה נדמה לי שזוגתך לא רואה בך אמא של הילד..... האם את מרגישה בחיי היומיום שלכן שלה יש יותר משקל בנוגע להחלטות על הילד? האם לה יש את ה"מילה האחרונה" בנוגע אליו? שווה לבחון את זה מחדש. והנה אני כבר מסתייג - יכול להיות שכך יוגדרו הדברים וכך יהיה נוח לשתיכן עם הנושא , יכול להיות - ואז הכל סבבה אגוזים. אבל אם זה מציק לך (ונדמה לי שכך הוא המצב) יש ללבן את הדברים לפני שזה יהיה כואב מידי למשפחה, לכן ולילד. באהבה.

 

[tooshot]

מלבין מלובן

הכל מלובן בינינו והרבה. אבל ישנם הדברים הללו שאדם לא מצליח לשנות דפוסים, לא משנה כמה מכות יחטוף וכמה מחירים ישלם. ודאי שהיתה משאירהאת הילד איתי שבועיים ויותר. וגם הסכם אפוטרופסות בדרך. היא היתה משאירה היא רק לעולם לא תעזוב אותו למשך זמן ארוך כל-כך. כבר היה שנסעה לשלושה ימים והכל היה מצויין. עד שמגיעים לאמא שלה הכל נכון ומצוין - חברים, המשפחה שלי, שכנים, גן. רק מאמא שלה היא פוחדת ואני כבר לא יודעת מה עוד אני יכולה לעשות...?

 

[אמאברוזה]

לשלוח את הסבתא לטיפול

אם לא רוצה ללכת,להניח לה. ככל שמחזרים יותר ככה משיגים פחות. לאט,אולי בבוא הזמן תתרכך,אולי,אם לא? אז לא,לא חייבים להתעקש על מה שלא ניתן לקבל. זה ההפסד שלה,לא שלכן לא של הילד. מה מה? הזמן יש לו נטיה לעשות את שלו. ולעניין המקום ההורי- רק אתן תהיו מי שקובעות את המשמעות של ההוריות אצל הילד.

 

[Yaara77]

לי זה דווקא מזכיר בדיחת זוועה

לא רלונטית כמובן לכל הסבתות הנאורות

"מוישלה בוא לאכול" - "לא עכשיו, אני משחק עם סבתא" *כן עכשיו - מייד, ותסדר את העצמות חזרה בארון"

 

[פרח7]

סדר עדיפויות

משפחה גרעינית (אמא אמא וילד) לפני כולם. מי שלא מתאים את עצמו, סופו שיפלט החוצה. תחושת הבטן שלי אומרת שאם מישהו מהמעגלים הקרובים היה שולל את אמהות אחת האמהות... לא הייתי רוצה אותו בקרבת הילדים שלי. לא הייתי מעמידה את הילד בדילמה שעליו לבחור בין אמו (הלא ביולוגית) לסבתו, שזה משהו שהסבתא עלולה לטפטף לו אם התפישה שלה לא תשתנה (לאו דווקא מרוע). הייתי מנסה כל פתרון כדי שהמצב לא יגיע לכדי פיצוץ, ללכת יחד ליעוץ משפחתי, כל סוג של מו"מ.. אבל אם לא הייתה ברירה, והסבתא הייתה מעמידה את המצב משהו בסגנון של או אני או היא, ברור לי במי הייתי בוחרת לילד.

 

[tooshot]

לא האמנתי

כשהתחלנו את התהליך כל-כך לא האמנתי שנגיע למקום הזה. הזהות שלי וגם במשפחה שלי היתה כל-כך ברורה, שממש לרגע לא האמנתי שאני אהיה בעמדה הזו שאני צריכה להאבק ועוד בתוך המשפחה כדי להוכיח את אמהותי. המשפחה שלי, דרך אגב קבלה בצורה הכי טבעית שיש. אמא שלי - סבתא; אחותי - דודה; וכנ"ל כל המשפחה. יכול להיות שדוקא מפני שזה הצד ה"לא ביולוגי" זה יותר קל?

 

[ערבהאיןקץ]

יותר קל לצד שבו יש תחושה

שאולי הם יצליחו להשפיע... אני מאמינה שהקבלה של המשפחה שלך, נבעה (גם) מהנחישות החד משמעית שלך. יכול להיות שזוגתך פחות נחושה בהצגת הדברים כלפי משפחתה?

 

[tooshot]

אז עוד שאלה

את מכירה אולי ספרים או מאמרים טובים שנכתבו בעניין? בפרט באשר להשלכות על הילדים ולגיל בו הם מתחילים להיות רגישים לניואנסים האלה? ושוב, המון תודה. נ.ב אם מותר - איך בתוך האמהות את מוצאת גם זמן איכותי כל-כך לנהל את הפורום? וסליחה אם זו חטטנות

 

[ערבהאיןקץ]

מאמרים? ../images/Emo124.gif טוסברהינדי../images/Emo70.gif

קודם כל, קראת במאמרי הפורום שלנו על הורות הומולסבית? יש שם כמה מאמרים וקישורים חשובים. לגבי מבנה משפחתי ברור ומוגדר, לדעתי הוא חשוב לילד/ה החל מהיום הראשון בו היא פוקח את עיניו, ומתגבר ברגע שמתחיל תהליך החיברות, והילדותים שלנו , צריכותים להציג את עצמם בפני חברות וחברים. המאמרים שאני זוכרת, הם מימי האונ', 20 שנה אחורה, מאיזה קורס חינוך שלקחתי.. ותיכף אני אנסה לחפש, קצת... וזמן לניהול הפורום? האמת.. אין לי.. אבל הקיום של הפורום הזה חשוב עד כדי שבין העבודה לאשה (שמקטרת..) ולילדים, אני "גונבת" ממה שאין... עכשיו למשל, אישתי מדביקה איתם חיות, ואני מקלידה מהר... כי תיכף היא תיזכר שיש לילדים עוד אמא... ותשלח אותם להציק לי

 

[ערבהאיןקץ]

מאמר אחד, שממש צריך לקרוא עד הסוף

נמצא כאן, באתר של הורות שווה: ובאשר לרגישות של הילדותים ל"ניואנסים האלה" , אני שוב אהיה קצת ככה, דייקנית, ואגיד שזה ממש לא ניואנסים... מי אמא/אימות שלך - זה הרבה יותר מ"ניואנס". אצלינו, הרגישות הגיעה בסביבות גיל שלוש להיותה עניין של ממש, ובגיל חמש, היא הפכה לנושא משמעותי מאד (כמו למשל, לתקן כל מדריך בטיול ששואל:"באת עם אמא או עם אבא?" ולהסביר לו : "באתי עם אמא, והאמא השניה שלי נשארה בבית. אין לי אבא, ויש לי שתי אמהות!" או כל מוכר בקיוסק ששואל : "אבא נתן לך כסף?").

 

[דרורית דרור]

../images/Emo45.gif

 

[טוסברהינדא]

זה באמת ה-מאמר, ועוד מתורגם!

ובקשר לשאלה באיזה גיל מתחילים ילדים להיות רגישים לניואנסים - לדעתי כמעט מגיל אפס. אצלנו, בכל מקרה, שאלת ה'אבא' עלתה לראשונה בגיל שנתיים וחצי בערך. ומצטרפת לכל אלה שכבר אמרו - אסור שהמשפחה שלכם תהיה סוד! אם אתן משדרות לו 'משפחה עם שתי אמהות - עסקים כרגיל', אך משדרות אחרת במפגשים משפחתיים (לחתונה של הבן-דודה מוכרחים להגיע, כי הזמינו וגם שלחו מתנה יפה לילד ביומהולדתו), או שהמשפחה משדרת לו אחרת, הרי שהילד מוצב בדיסוננס נוראי (זו המילה המתאימה?). המשפחה המורחבת, מיד אחרי זו המצומצמת, אמורה להיות מקור הכוח העיקרי שלו. לדעתי עדיף שלא תהיה, מאשר שתהווה גורם מחליש או עוין.

 

[דרורית דרור]

יפה אמרת.

אפילו שאת מחיפה... ועובדת ב...

 

[אמאברוזה]

זה שיש סבתא אחת מחורבנת לא מחייב

אי הכרה במשפחתיות בפני הילד. היא בונה את מקומה אצלו. הוא יודע,או ידע בעתיד שהיא חנטרישית זה הכל. גם במשפחות "נורמליות" לפעמים ישנה סבתא שכזו,לא מבסוטית מהילד שלה/ לא מבסוטית מהבחירות שלו,איזו כלה מצא לו או איזה חתן או איזו מן משפחה הקים לו. אנשים שיפוטיים לפעמים עדיף שלא יהיו בסביבה,כשהם נמצאים לפעמים הם הורסים יותר מאשר הם אינם. לכן אולי הפנטזיה של משפחתיות כמו שצריכה להיות מתנפצת אבל זה לא נורא. ושיהיה במזל-טוב ויומולדת שמח.

 

[tooshot]

../images/Emo25.gifתודה

 

[פרח7]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif