ועדת הכלכלה אישרה עונש מינימום חדש לעברייני תנועה ודחתה

ועדת הכלכלה אישרה עונש מינימום חדש לעברייני תנועה ודחתה

שלום חברים!
במסגרת לימודיי האקדמיים נכחתי בשבוע שעבר בדיון מרתק בועדת הכלכלה בו אישרה עונש מינימום של פסילת רישיון ל-6 חודשים לנהגים שיבצעו עבירות חמורות שיגרמו לתאונות ודחתה את ההצבעה על התקנה שתמנע מצרכני קנאביס רפואי לנהוג.
מעניין אותי לשמוע מה דעתכם בעניין..
קישור לדיון הועדה בו נכחתי תמצאו פה
http://hamishmar.org.il/calcala251114-2/
 
אני מוחה על דחיית הדיון החשוב בנושא נהיגתם של

מטופלי קנאביס רפואי.
&nbsp
כאחד מהמטופלים הללו, מזה כשלוש שנים, אני מעיד על עצמי כי איני נוטל ולוא טיפה של חומר כאשר בתוכניותי נהיגה אפילו למכולת...
&nbsp
זה עניין רציני ביותר שחייב להכלל במפרט ההנחיות והענישה התעבורתית, ממש כמו עניין האלכוהול ושאר סמי השיכוך וההרגעה.
 

ישי71

New member
הקנביס של של שלומזון מזביר משהו.

מן הראוי לחוקק חוק היאסור על אדם הנוטל קנביס ושאר סמי שיכוך והגעה, להכנס לפורומים למשך 12 שעות לאחר הנטילה.
 

Mesarim

Member
הוא צודק מאד

זה מסביר הרבה דברים, ליתר דיוק זה מסביר הכל
צריך לאסור על מעשני קנאביס להכנס לפורומים 12 שעות לאחר נטילת הסם
לטובת האנושות ושאר הגולשים
&nbsp
&nbsp
 

Mesarim

Member
כמסומם ?

אתה צודק

&nbsp
 
רשיון לשימוש בסם

שלומזיון - לא הבנתי את כוונתך - אתה סבור שהמצב המשפטי הנוכחי הוא טוב?
לפי דברייך, אינך צורך סם (ברשיון) כאשר בתוכניותייך נהיגה..
אך לפי המצב המשפטי הנוכחי, אינך יכול כלל לעשות שימוש באחד משני הרשיונות - נהיגה או רשיון השימוש בסם, ואסביר:
הקנאביס נותר במחזור הדם למעלה משבועיים.. ואם עישנת כי לא תכננת לנהוג היום.. ונהגת לאחר 10 ימים.. כאשר מוסכם שאין כל השפעה.. עדיין תחשב כמבצע עבירה של נהיגה בשכרות, שכן הסם מצוי במחזור הדם.
&nbsp
 
אני טוען שהמצב כרגע הוא הפקרות לשמה וכי הקנאביס הניתן

לחולים כחלק מטיפול במחלתם הכרונית, עלול לסבכם בפלילים.
אלכוהול מתפוגג לו ממחזור הדם תוך כמה שעות, הקנאביס לא. אי לכך, כל דרישה של שוטר לעבור בדיקה במיון עלולה לסבך נהג כמוני גם אם הקפיד שלא ליטול מהקנאביס לפני הנהיגה.
&nbsp
זה המצב שמחייב את תיקון החוק והתאמתו למציאות - זו טענתי...
&nbsp
 
ומה דעתכם על עונשי מינימום?

החקיקה והפסיקה מחמירים עם השנים את העונשים בגין עבירות תעבורה.
הוספת והגדלת עונשי המינימום, בלי קשר לשאלה אם יש להחמיר העונשים, פוגעים לטעמי בעקרונות בסיסיים של צדק ומשפט, שכן מעבירים את שיקול הדעת והכח מהרשות השופטת, לרשות המבצעת (המשטרה).
לדוגמא - חלק גדול מתיקי השכרות מסתיימים בהסדרים , כאשר התביעה מתקנת את עבירת השכרות לעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
בפועל - לתובע יש סמכות לקבוע לנהג עונש פסילה של מספר חודשים ספורים במקום עונש המינימום של שנתיים (הוא מתקן את האישום באותה הזדמנות), ודווקא לשופט אין באמת סמכות לסטות מעונש המינימום אלא במקרים חריגים.
התוצאה היא שהכח הוא בידי המשטרה והשופטים בחלק גדול מהמקרים, ובשל עונשי המינימום מבצעים תפקיד פקידותי - נשלל מהם שיקול הדעת.
&nbsp
&nbsp
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
נקודת מבט שונה

הדרישה לעונשי מינימום באה, לדעתי בגלל פסיקות מקלות מאד של שופטים (ולאו דווקא בנושאי תעבורה) בעיקר כשהנאשם "דומה" לשופט (מנסיוני נוכחתי, למשל, שהענשים על ערבים גבוהים יחסית ועל המיוצגים בידי עורכי דין נמוכים יחסית מאשר על כלל האוכלוסיה, וזה מראה לדעתי על התיחסות יתר של השופט לעומד בפניו מאשר לעבירה שביצע) וכן גם בגלל שמרבית המשפטים נגמרים בעיסקות טיעון, דבר שמראה נטיה של שופטים להמנע מביצוע עבודתם - השפיטה.
ודווקא ענשי המינימום נותנים לשופט כר נרחב לשיקול דעת, רק לא לכיוונך כסנגור, כלומר הם מחייבים את השופט לקחת את תפקידו ברצינות - מאחר ונוגד את ההגיון (ראה פעמון גאוס) שלמעלה מ 10% מהנאשמים יקבלו את עונש המינימום.
-
ולצורך דוגמא לטעון תיקון - עונש המינימום לנהיגה בשכרות שנילקח ע"י השופטים (בניגוד לדעת המחוקק) כעונש מקסימום מאחר שבמקרים רבים התביעה "מחפפת", בעידוד השופט, או מתוך עצלות או מרצון לחסוך זמן שיפוטי יקר, דבר שמבדיקה נקודתית אולי חוסך אך במבט כללי כשהוא נהפך לנורמה נגזל זמן רב מאחר שהדיון נהפך במקום על "אשם - לא אשם" על איך לעשות פלסתר מהחוק.
 

gady19

New member
עונש מינימום פוגע בהפרדת רשויות ולכן זה פסול

 

אמירמל

New member
לא וכן

אבל הפגיעה מצומצמת יותר.
לגבי עונש אחיד - אין בישראל עונש אחיד בלתי נמנע. עבירות ברירת משפט, עבירות ברירת קנס ועבירות מינהליות אמנם נושאות קנסות קבועים אבל אדם יכול לבקש להישפט (בעבירות ברירת קנס - זו אף ברירת המחדל), כך שההחלטה הסופית שלא לתת לבית המשפט לפסוק היא של הנאשם ולא של הרשות המבצעת או המחוקקת.
לגבי עונש מרבי - הגבלה כללית של סמכות השיפוט אינה מהווה התערבות בשיקול הדעת השיפוטי במקרה המסוים אלא התוויה כללית של החוק. זהו בדיוק תפקידה של הרשות המחוקקת ולכן אין בזה פגיעה בהפרדת הרשויות. כן יש בזה פגיעה בשיקול הדעת השיפוטי והשאלה כמה צריך להגביל אותו היא שאלה רחבה מאוד עם פנים לכאן ולכאן.
לגבי עונש מינימום נכנס בנוסף לזה גם האלמנט שדיבר עליו עו"ד אורון - ההתערבות של התביעה. יש מערכות משפט שבהן לתביעה אין כמעט שיקול דעת במה להאשים - מתברר להן שיש ראיות שאדם עבר עבירה מסוימת עליהן להגיש כתב אישום באותה עבירה. בארץ (לפי המסורת האנגלית) קיים לתביעה שיקול דעת רחב, הן באשר לעצם ההעמדה לדין, והן באשר לעבירה שעליה יועמד הנאשם לדין (כשניתן לייחס יותר מעבירה אחת). כיוון שכך, עונש המינימום נתון לשיקול דעתה של התביעה: תרצה - תאשים בעבירה שיש לגביה עונש מינימום, לא תרצה - תאשים בעבירה שאין עליה עונש מינימום. כך שעונש מינימום מעביר חלק ניכר משיקול הדעת הענישתי בתיק מסוים לידי הרשות המבצעת.
 

gady19

New member
אפ לא יהיה עונש מכסימלי ניתן יהיה לדון אדם למאסר עולם או

עונש מוות על מעבר באדום
 

גבע אבי

New member
לא קשור להפרדת רשויות

הרשות המחוקקת רשאית לקבוע את החוקים ואת העונשים בחוק. זה המנדט שלה על פי עקרונו ההפרדה.
המנדט שניתן לרשות השופטת הוא להחליט(לשפוט) האם הוכחה אשמה. אם כן, עליה לפעול על פי החוק (שחל גם עליה)
 
אני מסכים שיש קונפליקט בין הפרדת הרשויות לעונ

אם התוצאה של עונשי מינימום הינה כי בעבירה מסויימת רוב התיקים נגמרים בתיקון לעבירה קלה יותר ולהסדר עם התביעה, המשמעות היא שהרשות המבצעת לוקחת לעצמה את תפקיד הרשות השופטת , ויש בכך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
 

גבע אבי

New member
הדוגמא שלך רק מחזקת את מה שאמרתי.

בית משפט אינו עושה דין לעצמו אלא פועל במסגרת החוקית
בית המשפט משתמש בכוח שניתן לו על מנת להחליף אישום א' באישום ב'.
את הכוח הזה הוא קיבל מהרשות המחוקקת.
 
אני מסכים שיש קונפליקט בין הפרדת הרשויות לעונ

אם התוצאה של עונשי מינימום הינה כי בעבירה מסויימת רוב התיקים נגמרים בתיקון לעבירה קלה יותר ולהסדר עם התביעה, המשמעות היא שהרשות המבצעת לוקחת לעצמה את תפקיד הרשות השופטת , ויש בכך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
 
למעלה