ועוד בענייני "דמימה" (משתק)

[יבנאי]

למירי

בשירים יש מקדם ויש משתק, לכן גם ישנם ריקודים כאלו. ויש את הרגילים. במקדם הריקוד מתחיל אחרי השיר במשתק הריקוד מתחיל לפני השיר שיהיה לך פיזוז נעים, עם או בלי משתק או מקדם.

 

[ירון מישר]

כנראה שהבנת אבל צריך להיות כך:

1. בצורה ה"רגילה" מילות השיר מתחילות עם הפעמה הראשונה המודגשת של הלחן. כולם ברור ואין ספקו מתי להתחיל. 2. כאשר יש "מקדם" המילים מתחילות לפני הפעמה המודגשת בלח, או אם תרצו בסוף ההקדמה המוסיקאלית (לפני הסוף). ואז מי שמתחשב רק במילים ולא בלחן מתחיל לרקוד לפני שהלחן התחיל. לא כך צריך אבל בגדר הסביר. 3. כאשר יש "דמימה" המצב הוא שהלחן כבר התחיל רק מה? הוא התחיל עם "שקט" בלי אף צליל אבל הוא התחיל. אם אנחנו מתחילים לרקוד אחרי השקט אנחנו רוקדים אחרי המנגינה וזה לא נוח ולא נכון. האם מובן?

 

[ירון מישר]

אקדם פירושו שהשיר מתחיל "לפני

הפעמה המוטעמת" בלחן. "דמימה" (פעם המונח היה "משתק" אבל הם זהים) היא ההפך בדיוק ז"א שהשיר מתחיל "לאחר הפעמה המוטעמת". ההבדל ברור? רוב השירים מתחילים על הפעמה המודגשת בראש התיבה והם יותר "פשוטים" עבורנו. ה"לפני" או ה"אחרי" יכולים היות באורך של רבע מוסיקאלי אחד, שניים ואף שלושה רבעים ועדין העיקרון הוא אותו עיקרון. מובן שבלחן שמשקלו המוסיקאלי הינו 4/4 לא יכולה להיות דמימה באורך של 4 רבעים מוסיקאליים (פעמות) כיוון שאז אנחנו כבר פוגשים את התיבה הבאה בתור ואת הפעמה הראשונה שבתיבה זו שהיא מודגשת ובכך הגענו ל"מצב הרגיל" של לחן ושיר המתחילים באותה הנקודה. האם מובן יותר?

 

[מירי לוי]

מירי גם פותרת...........

אהלן ירון. גם בחידות וגם בסולמות אני לא דורשת זכויות ראשונים. תודה שאיפשרת לי להשתתף למרות שבחידותי מנעתי ממך מלהשתתף וטענת לאפליה. והנה פתרוני : שמות הריקודים האלה אינם השמות של השירים לדוגמא : שיר לאחותי - שם השיר "זכרונות". זמר נוגה - שם השיר "התשמע קולי". וכו´ כזכור לי מגליון "רוקדים" ישן שקראתי טענת שזו "חוצפה" ואין ליוצר שום זכות/רשות להחליף שם לשיר שאין לו עליו שום זכויות. האמנם זכרתי נכון ? האם פתרוני נכון ? אגב - בנדיבות, לא אמנע יותר ממך מלתת פיתרונות להבא !!!

 

[ירון מישר]

מנסה לפתור...

וזה בסדר. אני מעולם לא חשתי מקופח על שאינך "מרשה" לי לפתור. להיפך, כך כולם חושבים שאני תמיד יודע הכל ואני לא צריך להוכיח זאת. האמת שאינני יודע הכל, אבל תמיד אעדיף שאחרים יפתרו מהסיבה שאני כאן בשבילכם ומעוניין שמשתתפי הפורום ילמדו כאן כמה שיותר דברים מעניינים. לגבי התשובה: 1. שיר לאחותי (מילים יוצאות מהכלל עם אמיתות חיים כל כך נכונות... של אביהו מדינה שגם הלחין) אמנם מתחיל במילה "זכרונות" אך שמו כשם הריקוד. 2. למילים של רחל "התשמע קולי" יש שני לחנים. האחד "זמר נוגה" מה שאנו רוקדים ללחן של שמוליק קראוס בביצוע של החלונות הגבוהים והיום יש גם של שושנה דמארי בדואט עם יואב יצחק (דיסק רוקדים מספר 75) והשני ללחן של יוסף מוסטקי עם ריקוד הזוגות שאכן איננו נרקד. 3. לגבי נתינת שם לריקוד השונה משם השיר, אכן אני חושב שזה דבר שלא יעשה וכתבתי זאת כאן בפורום לפני ימים מספר. יתכן וגם כתבתי זאת באחר מגליונות "רוקדים". בגליון הקרוב שיצא בעוד זמן קצר, יש כתבה של דר´ דן רונן בנושא זה (הלחנים של הריקודים ויחסינו אליהם). 4. מירי, יכולת יותר אבל תמיד נחמד לקרוא מה שאת כותבת.

 

[עזרא כרמל]

האם ריקודים כפולים לאותו שיר

 

[עזרא כרמל]

מירי-כל הכבוד לך נראה לי שאת צודקת

אוסיף ואחזק את תשובתך לגבי הריקוד נשאר איתך,השם המקורי של השיר הוא מביט אל הזמן. מירי-נראה לי שיש לך אנטנות בראש.

 

[עזרא כרמל]

אני שוב משנה את דעתי לגבי התשובה

של החידה של ירון.אמנם אמרתי כל הכבוד למירי ועדיין אני חושב שמירי נהדרת .אבל בכל זאת נראה לי שהתשובות שמירי התחילה בהם ואני המשכתי הן לא נכונות כי השם המקורי של הריקוד ארץ נהדרת הוא ארץ נהדרת ואין לו ולא היה לו מעולם שם אחר.כמו כן השם המקורי של השיר והריקוד הוא זמר נוגה למרות שבעבר חיבר יענקלה לוי ריקוד זוגות לשיר זה ריקוד בשם הלא מקורי התשמע קולי. ריקוד זה היה בזמנו בהשתלמות של יואב אשריאל והריקוד לא הצליח ולא נרקד בחוגי הנוסטלגיה למרות שלדעתי הוא יפה וקליל.

 

[עזרא כרמל]

ולמרות כל היפוכי מירי צודקת כי לשיר

ארץ נהדרת יש עוד שם שהוא לדעתי לא המקורי שנקרא שלום לך ארץ נהדרת ומחבר הריקוד הוא מוטי אלפסי וזה אחד הריקודים האחרונים שלו אם לא האחרון שחיבר.

 

[עזרא כרמל]

לסיכום ברצוני להדגיש,שלריקודים אלה

יש שמות כפולים ןריקודים כפולים.יש שמות מקוריים ויש שמות שונים לא מקוריים.

 

[ירון מישר]

עזרא נחמד לקרוא מה שאתה כותב

אך התחשב בנו ונסה לרכז את תגובותיך בקובץ אחד. סוף מעשה במחשבה תחילה...

 

[עזרא כרמל]

נכון אבל התשובות באו לי בתשלומים

ולא במזומן.כל פעם צץ לי רעיון חדש .לאחר שאני לוחץ על ENTER אני לא יכול למחוק דבר שכבר כתבתי.אז אני מצטער כי כל פעם חשבתי שזה סוף.

 

[עזרא כרמל]

יש לי שאלה-האם אין שירים שונים שיש

להם אותו שם.האם יש ארגון שדואג לזה שלא יהיו שני שמות מקוריים דומים.אם יש שני שמות דומים שחוברו להם ריקודים אז חייבים גם להחליף לפחות מריקוד אחד את השם המקורי.

 

[אצבעוני הגלילי]

לעזרה, זמר נוגה - התשמע קולי

לשם דיוק: השם המקורי של השיר הוא "זמר נוגה", שם הריקוד "התשמע קולי" הריקוד במעגל, באותה שנה יענקלה לוי לימד ריקוד זוגות שנקרא "זמר נוגה" (השם המקורי של השיר) ריקוד זה עבר השתלמות של יואב אשריאל ולא "תפס", לכן יענקלה חיבר ריקוד חדש במעגל בשם "התשמע קולי" שנקלט מצויין ואף נרקד בכל העולם, שני הריקודים חוברו ונלמדו באותה שנה - 1977, הביצוע המקורי הוא של "החלונות הגבוהים".

 

[עזרא כרמל]

לאצבעוני הגליל-בדיוק ההיפך

לריקוד הזוגות קרא התשמע קולי ולריקוד המעגל קרא זמר נוגה שהצליח וכך הוא גם נקרא ורשום אצל כל המדריכים.

 

[ירון מישר]

ועוד בענייני "דמימה" (משתק)

הנה שלושה ריקודים שאולי יביהרו עוד קצת את העניין: "איך את מסובבת", "איך את" ו"זרה". בשלושה ריקודים אלה אנחנו מתחילים לרקוד לפני שהזמר מתחיל לשיר. אנחנו מרגישים במבוא לשיר את הקצב של הלחן ומתחילים לרקוד כאשר זה מתבקש. הזמר מתחיל לשיר 1/8 מוסיקאלית לאחר הדגש בלחן ולאחר שהתחלנו לרקוד. אם לדייק הרי הזמר התחיל לשיר כשהתחלנו לרקוד, אבל הוא התחיל את השיר ב"שקט" (מותר לא? גם שתיקה היא חלק מהשיר) כיוון שכאן השקט הוא רק חצי מהפעמה המוסיקאלית (חצי מה-1/4 ז"א - 1/8), איש לא העלה בדעתו לחכות לתחילת השיר אםיה מנסה זה היה מאד מסובך לביצוע מבחינת הקצב! לעומת זאת בשירים "זמר נוגה", ארץ נהדרת", ו"נשאר אתך" הזמר התחיל ב"שקט" קצת יותר ארוך, ז"א באורך של פעמה מוסיקאלית שלמה. אז מה? השקט הארוך באלה השירים לא שייך לשיר? מדוע לא לרקוד על ה"שקט" הזה כאשר זה מתבקש מבחינה מוסיקאלית? והנה סיפור קטן: בדרך לעבודה כשאני מדבש על אופני, אני עובר ע"י בית מפעל הפיס (וחולם כמו כולם...) וש תמיד עומד מוכר ביגלה ועוגות וצועק: "הכל בשלוש שקל, הכל בשלוש שקל". כיוון שהאוזן שלי קצת רגישה לעיברית שכזו, ניגשתי והסברתי לו איך צריך לומר (לצעוק). הזקן הסתכל אלי בעינים בוהות??? למחרת נשמעה צעקתו: "כל דבר בארבע שקל, כל דבר בארבע שקל" העברית רבותי, יש לה שורשים עמוקים וחוקי שפה מאד יפים ומיוחדים. כמעט כולנו, לרוע המצב, משבשים וטועים והטעויות שלנו משתרשות בשפה ובתרבות וחלקן, בלית ברירה, הופכות לבסוף ל"הליך תיקני" תוך כדי פגיעה במרקם העדין והיפה של השפה. יש כאלה המנסים למנוע פגמים כאלה ויש שיאמרו זו אמנות וזה פולקלור. עזוב שטויות...

 

[מירי לוי]

עוד על עברית.

גם אני רגישה מאד לשפה העברית ואיני יכולה לשמוע על טעות לשונית וחייבת תמיד להגיב, אבל לא תמיד זה רצוי לדוגמא : כשעבדתי פעם במשרד תיווך דירות ונכנס לקוח וביקש : יש לך אולי דירה שלש חדרים ? עניתי לו : פחות משלושה אני לא מחזיקה כאן. הלקוח נמלט וחיפש משרד תיווך אחר. מספרים על שדר רדיו אחד שרצה לדווח על 19 אסירים שברחו מהכלא ולא ידע אם לומר תשע עשרה או תשעה עשר. לכן אמר השדר : כעשרים אסירים ברחו מהכלא........ מירי.