ועוד קצת על ניל יאנג...
ההופעה שהייתי בה לפני כשבוע וחצי בוינה - למרות שאת הרוב כבר סיפרתי פה: נתחיל בכך שאני לא זוכרת יותר מדי
התרגשות ובירה, והכל יחד... תארו לעצמכם שאתם יושבים שני מטר מפאקינג ניל יאנג, פשוט מרחק יריקה. הבן אדם מבוגר ממני ב-40 שנה ואני יכולה רק לקנא בו איך שהוא מחזיק הופעה של כמעט 4 שעות, כשאני בשלב כלשהו כבר התיישבתי כשכולם עמדו ורקדו כי התעייפתי רק מלראות אותו זז ככה
חצי ראשון היה רק הוא לבדו, אקוסטי, כשהוא מוקף בגיטרות וכל פעם מחליף - מדי פעם קם ומנגן על פסנתר פרחוני וצבעוני... הפסקה של 20 דקות ואז הוא עולה שוב, מגובה בלהקה, ונותן בראש... האוסטרים האלה לא נשארו אדישים. ברגע שהתחילו הצלילים הראשונים של Hey Hey My My, כולם קמו על הרגליים, קצפו ורקדו וכמעט גרמו לאסון וורסאי 2 כשהרצפה רעדה כל כך שגם עם עמדתם עליה בלי לעשות כלום, הייתם מקפצים באוויר... ממש כמו רעידת אדמה, לפחות 6 בסולם ריכטר. ניל אפילו אמר שהוא מתחיל לחשוש לשלום המבנה והבמה... הפליא אותי - אך בעיקר גם שימח - לראות שרוב הקהל היה אפילו יותר צעיר ממני. לצערי אין לי יותר מדי תמונות, אסור היה להכניס מצלמות. צילמתי כמה עם הנייד אבל לא יצא משהו נורמלי... הנה רשימת השירים: http://www.bad-news-beat.org/index.php?name=News&file=article&sid=2218 ולקינוח - ידעתי שאני חייבת לחזור מההופעה הזאת עם מזכרת ראויה (חוץ מתיק הבד המעפן שקניתי, אבל אני אוהבת אותו
), אז.. חזרתי לי עם אחד המפרטים שלו
איזה מכות כמעט הלכו שם, והנה, אני זכיתי... מואהאהאהאהאה.... בקיצור, כל מי שיש לו הזדמנות - שיעשה זאת
ההופעה שהייתי בה לפני כשבוע וחצי בוינה - למרות שאת הרוב כבר סיפרתי פה: נתחיל בכך שאני לא זוכרת יותר מדי