ושוב המון שאלות
- פותח הנושא דנה אז
- פורסם בתאריך
מתוקה, המחלה לא בהכרח תשתלט לך על החיים
נסי לחיות רגיל, עם קצת יותר מנוחה, תהיי מודעת למה שהגוף שלך משדר ותפעלי בהתאם. אני לא בעד לספר לבוס כי אז זה נותן לך לגיטימציה לוותר בקלות, לקחת חופשות מחלה, להיכנע למחלה... תמשיכי לתפקד כפי שתפקדת עד היום, טרם האבחנה, אם צריך קחי חופשת מחלה, אם תראי שזה מחמיר ואת לא יכולה לעבוד כרגיל וזה פוגע בתפוקתך בעבודה אז אולי יש מקום לעדכן את הבוס, אולי לקצר את יום העבודה וכו׳. העיקר, אל תשני את אורח חייך בגלל אבחנה, נסי להתנהל כרגיל עד כמה שניתן ותתמודדי עם כל יום ביומו, אל תחשבי על מה ואיך יהיה בעתיד (עם הילדה בגן הציבורי וכדומה), את כבר תלמדי להתאים את אורח החיים שלך למצב בריאותך... בהצלחה ותרגישי טוב.
נסי לחיות רגיל, עם קצת יותר מנוחה, תהיי מודעת למה שהגוף שלך משדר ותפעלי בהתאם. אני לא בעד לספר לבוס כי אז זה נותן לך לגיטימציה לוותר בקלות, לקחת חופשות מחלה, להיכנע למחלה... תמשיכי לתפקד כפי שתפקדת עד היום, טרם האבחנה, אם צריך קחי חופשת מחלה, אם תראי שזה מחמיר ואת לא יכולה לעבוד כרגיל וזה פוגע בתפוקתך בעבודה אז אולי יש מקום לעדכן את הבוס, אולי לקצר את יום העבודה וכו׳. העיקר, אל תשני את אורח חייך בגלל אבחנה, נסי להתנהל כרגיל עד כמה שניתן ותתמודדי עם כל יום ביומו, אל תחשבי על מה ואיך יהיה בעתיד (עם הילדה בגן הציבורי וכדומה), את כבר תלמדי להתאים את אורח החיים שלך למצב בריאותך... בהצלחה ותרגישי טוב.
בטסי תודה על תגובתך
אני מבינה שעלי לערוך שינוי בחשיבה. בקצב החיים שלי היום אין מקום למנוחה, העבודה רוכה בנסיעות רבות, סטודנטית לתואר שני, אוהבת לבלות הרבה עם בתי, וחייבת בית מתוקתק.
אתן אומרות מצד אחד שאפשר שאפשר לחיות עם המחלהולא צריך לשנות אורח חיים, ומנגד רבות מתלוננות על תחלואים וכאבים. נשים בגילנו לא צריכות לסבול כאב, נשירה, עייפות...
בימים האחרונים אין לי כוח לבקר חברים, ללמוד.. איך אפשר לחיות כך??!!
אני מבינה שעלי לערוך שינוי בחשיבה. בקצב החיים שלי היום אין מקום למנוחה, העבודה רוכה בנסיעות רבות, סטודנטית לתואר שני, אוהבת לבלות הרבה עם בתי, וחייבת בית מתוקתק.
אתן אומרות מצד אחד שאפשר שאפשר לחיות עם המחלהולא צריך לשנות אורח חיים, ומנגד רבות מתלוננות על תחלואים וכאבים. נשים בגילנו לא צריכות לסבול כאב, נשירה, עייפות...
בימים האחרונים אין לי כוח לבקר חברים, ללמוד.. איך אפשר לחיות כך??!!
איזון כנראה היא מילת המפתח
אני איתך לגמרי בהרגשה וברצון להספיק לעשות הכל- לא לוותר, לנקות את הבית, ללכת לסידורים, לצאת לקניות, לעזור לאחרים גם כשכואב וגם כשאני עייפה ואז מגיעה הקריסה המוחלטת ואני פשוט נשכבת ולא יכולה לזוז.
אני מניחה שאין משוואת קסם פה אלה איזון. אפשר לעשות הכל הכל הכל בימים שמרגישים יותר טוב אבל בימים שפחות אפשר לבקש עזרה אם זה לדוגמה שמישהו קרוב יוצא את הילדה מהגן. שבימים שממש קשה לך תקחי עוזרת ואל תתנפלי על הבית. שהבעל אולי ילך לעשות את הקניות בסופר וקצת יבלה זמן איכות עם הילדה בזמן שאת נחה
זה לא פשוט כי אנו חיים חיים בקצב מסחרר- צריך להספיק הכל וזמן מועט אבל פה בדיוק נכנסת ההכרה במחלה שלנו ובמגבלות שהיא מציבה. היא בהחלט לא צריכה להניע אותנו מלחיות חיים פעילים ומלאים אבל היא כן מכריחה אותנו להקשיב לגוף שלנו ולדעת מתי אפשר להעלות הילוך ומתי דווקא להוריד קצת. ואולי זה דווקא פלוס???? נקודה למחשבה !
אני איתך לגמרי בהרגשה וברצון להספיק לעשות הכל- לא לוותר, לנקות את הבית, ללכת לסידורים, לצאת לקניות, לעזור לאחרים גם כשכואב וגם כשאני עייפה ואז מגיעה הקריסה המוחלטת ואני פשוט נשכבת ולא יכולה לזוז.
אני מניחה שאין משוואת קסם פה אלה איזון. אפשר לעשות הכל הכל הכל בימים שמרגישים יותר טוב אבל בימים שפחות אפשר לבקש עזרה אם זה לדוגמה שמישהו קרוב יוצא את הילדה מהגן. שבימים שממש קשה לך תקחי עוזרת ואל תתנפלי על הבית. שהבעל אולי ילך לעשות את הקניות בסופר וקצת יבלה זמן איכות עם הילדה בזמן שאת נחה
זה לא פשוט כי אנו חיים חיים בקצב מסחרר- צריך להספיק הכל וזמן מועט אבל פה בדיוק נכנסת ההכרה במחלה שלנו ובמגבלות שהיא מציבה. היא בהחלט לא צריכה להניע אותנו מלחיות חיים פעילים ומלאים אבל היא כן מכריחה אותנו להקשיב לגוף שלנו ולדעת מתי אפשר להעלות הילוך ומתי דווקא להוריד קצת. ואולי זה דווקא פלוס???? נקודה למחשבה !
מה שנקרה לשחרר מעט
לבעלי ולי כבר היו שיחות בנושא. וכנראה שהחיים מנסים להסביר לי שלא הכל חייב להיות בשליטה. חשבתי שלמדתי את זה אחרי השמירת היריון
ואחרי הילדה - שלא הכל חייב להיות מושלם ונקי כל הזמן. אבל החיים מלמדים אותי שאני כנראה לא הסטודנטית הכי טובה בעולם.
בסוף אפנים את המסר, ואלמד לשחרר, לאזן...מקווה שזה יקרה מוקדם מאשר מאוחר
לבעלי ולי כבר היו שיחות בנושא. וכנראה שהחיים מנסים להסביר לי שלא הכל חייב להיות בשליטה. חשבתי שלמדתי את זה אחרי השמירת היריון
ואחרי הילדה - שלא הכל חייב להיות מושלם ונקי כל הזמן. אבל החיים מלמדים אותי שאני כנראה לא הסטודנטית הכי טובה בעולם.
בסוף אפנים את המסר, ואלמד לשחרר, לאזן...מקווה שזה יקרה מוקדם מאשר מאוחר
שליטה
שליטה זה דבר כשקשה לאדם לאבד אותו או לוותר אליו קל וחומר לנו שגם ככה המחלה גורמת לנו להרבה חוסר שליטה- ביכולת לדעת מתי תכה שוב, ביכולת שלנו לחזות איך הגוף יגיב? איך הסביבה תגיב? איך בן זוג יגיב? וכו' ולכן לדעת לשחרר אותה לפעמים היא משימה בהחלט לא פשוטה ובהחלט לא מובנת מאליה. האמיני לי שאני רוצה ללמוד יחד איתך מתי לשחרר אותה קצת. כרגע נכנסתי למערבולת מסוימת קשה עם עצמי במצב שאני חושבת שיש לי עליו הכי הרבה שליטה אך בעצם אבדתי אותה לחלוטין ורוצה אך מחשבתית אני הכי שולטת לכאורה בנושא ( מעדיפה לא להרחיב כרגע במה מדובר
). קשה לי עם זה אני תמיד זוכרת את עצמי כבנאדם פרפקציוניסט, עם הרגליים על הקרקע שמוכרח לשלוט בכל ולדעת הכול הכי טוב! כנראה שבסוף גם אני ואת נצטרך לקבל ציון עובר בקורס הזה
- אין לנו ברירה אחרת. מאחלת לעצמי את מה שאני מאחלת מכל ליבי לך- שזה יקרה לפני שנפגע מכך משמעותית
שליטה זה דבר כשקשה לאדם לאבד אותו או לוותר אליו קל וחומר לנו שגם ככה המחלה גורמת לנו להרבה חוסר שליטה- ביכולת לדעת מתי תכה שוב, ביכולת שלנו לחזות איך הגוף יגיב? איך הסביבה תגיב? איך בן זוג יגיב? וכו' ולכן לדעת לשחרר אותה לפעמים היא משימה בהחלט לא פשוטה ובהחלט לא מובנת מאליה. האמיני לי שאני רוצה ללמוד יחד איתך מתי לשחרר אותה קצת. כרגע נכנסתי למערבולת מסוימת קשה עם עצמי במצב שאני חושבת שיש לי עליו הכי הרבה שליטה אך בעצם אבדתי אותה לחלוטין ורוצה אך מחשבתית אני הכי שולטת לכאורה בנושא ( מעדיפה לא להרחיב כרגע במה מדובר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.