ושוב לא יכולתי להתאפק.. והפעם החיה האהובה עלי

[נאוהאהרוני]

ושוב לא יכולתי להתאפק.. והפעם החיה האהובה עלי

סוסים !!!!! כנסו ללינק ותראו כיצד חילצו חבורה ענקית של סוסים שנתקעו על אי כשהים גאה מסביב. למרות שבשלושת הימים שהיו תקועים על האי קיפחו את חייהם כ 19 סוסים, השאר חולצו בהצלחה. קטע מרגש שהייתי חייבת לשתף גם אתכם. שבוע טוב נאוה

 

[תמרה חבצלת השרון]

אסור לקחת אותי לסרט של וולט דיסני

ישר אני מגירה דמעות כשמשהו קורה, אפילו אם זה סרט מצוייר ובכלל בסוף (הרי בסרטים של וולט דיסני או דומיהם) מסתיימים ב"הפי אנד" ואז בכלל אני מתמלאת באמוציונליות דביקה וכל השורה שלפני זוכה למקלחת הגונה. בכלל סיפורי אימוץ, הצלה של בעלי חיים, מרגשת אותי מאוד, כאחת שמסתובבת עם שקית אוכל לחתולים בתיקה באופן קבוע ומנסה להציל חתולים רעבים. אני זוכרת שראיתי בקולנוע את ה"לוחש לסוסים" עם רוברט רדפורד ההורס / חתיך / גורג'ס / יאמי-יאמי אמיתי, הראו תאונת דרכים בין הסוס לבין המשאית ואת התמונות של הסוס אחרי התאונה כשעורו מקולף... מדמם ופצוע... בררר.... בקושי יכולתי להמשיך לשבת ולראות את המשך הסרט. למזלי, אלו היו התמונות הקשות היחידות, אז שאר הסרט היה בהחלט יפה. אז יופי שהם הצליחו לחלץ את הסוסים מהאי - אני אוהבת סוף טוב. תמרה

 

[עדי עמר 1]

גם אני בוכה מסרטים מצויירם עצובים.

אני מרגישה האמת ממש מטומטמת. אני יכולה ללכת לסרטים הוליוודים מרגשים ולא מזיז לי ואיך שאני הולכת לראות בקולנוע איזה סרט מצוייר מרגש כולי דמעות. אפילו הילדים (בני שש בערך) צוחקים עלי...

 

[סיגל ציפורי]

מרגש עד דמעות ומעבר להן../images/Emo7.gif../images/Emo99.gif

מעורר הרבה מחשבות... תודה!

 

[נאוהאהרוני]

אוי גם את עם שקיות אוכל לחתולים??../images/Emo24.gif

 

[סיגל ציפורי]

לא... ../images/Emo13.gif

אני סתם נורא אוהבת חיות מכל סוג ומין, ורק משתדלת להוריד כמה שיותר שאריות לחתולים אצלנו בבניין... אבל תמיד הערצתי והערכתי את מי שכן מאכיל חתולי רחוב בקביעות

כיפק ל"סיירת תמרה", ודומותיה באשר הן- היי היי היי

 

[נאוהאהרוני]

הי סיגל. הבנתי שאת לא.. שאלתי כוונה לתמרה

אבל יפה שגם את חובבת חיות. אגב אתמול, הגענו למסקנה (כמה חברות ואנוכי) שאנחנו אמנם אוכלות בשר כי ככה הורגלנו וקשה פתאום להיות צמחוני, ואפילו בטבע חיות אוכלות זו את זו על מנת לשרוד, אבל בני האדם מתעללים גם כשלא צריך (למשל צבי ים שניצודים כדי לתלות אותם על הקיר בתור שעון) לכן הוחלט שאנחנו לא אוכלות חיות "קטנות וחמודות" כגון פרגיות, עגל חלב וכל מיני "אניני טעם" אני מתנגדת לכבד אווז בגלל הפיטום, עגל חלב בגלל ההתעללות ברך הנולד פרגיות מאותה הסיבה, אבל אי אפשר לחנך את כל העולם. אז המעט שאפשר זה לאכול את מה שהוא בגדר "MUST" למרות שלו יכולתי הייתי יורדת גם מזה. אולי אנחנו משוגעות אבל אין מה לעשות. הגעתי למסקנה שהחיות מעריכות נתינה יותר מכל בן אדם !! אני טועה??

 

[סיגל ציפורי]

אה... אוקיי ../images/Emo9.gif

לא הייתי בטוחה כי שרשרת להודעה שלי, אז החלטתי לענות אניוויי, ומ ק ס י מ ו ם...

הבעיה שלי היא לא עם אכילת בשר, אלא עם התעשיה שמתעללת בבעלי חיים עוד הרבה לפני שהיא הורגת אותם. זה באמת לא יאומן, ורוב הציבור בכלל לא מודע לסבל העצום שנגרם לחיות. מילא אם פרה/ תרנגולת/ כל חיה אחרת- חיה את חייה בחופש יחסי ובשלום ובשלווה יחסיים ויום אחד היא מובלת לשחיטה... אפשר עוד להכיל את זה, כי באמת- גם בטבע חיות ניזונות זו מזו, אבל חיות שנולדות לתוך חיים שאינם חיים: בצפיפות מטורפת, בתחלואה בלתי פוסקת, ובלי רגע אחד של חסד- זה בעיני מאוד עצוב, וזה בעיני לא מקרה שיש כל כך הרבה תחלואה ואלימות בעולמנו- זה קשור מאוד במה שאנחנו אוכלים. מבחינה אנרגטית (סליחה אם מישהו נפל מהכיסא ברגע זה...), זה לא יתכן שנכניס לגופנו משהו שנאגר בו כל כך הרבה סבל, ולא נושפע מזה איכשהו. זו השקפתי בכל אופן. שלא לדבר על זה שבגלל התנאים הכל כך קשים שהחיות גדלות בהן, דוחפים להם כמות בלתי תאמן של תרופות (בעיקר אנטיביוטיקה), כדי שהן ישרדו את מינימום הזמן עד השחיטה, מה שאומר שכשאנחנו צורכים בשר, אנחנו למעשה אוכלים אנטיביוטיקה כאילו אין מחר (יצא לי חרוז

). אני משתדלת לאכול כמה שפחות בשר, עגל חלב וכבד אווז לא יעלו על שולחני, ואני משתדלת מוצרים אורגניים- כלומר ביצים של תרנגולות שחיות בתנאים של חופש ומרחב מחיה, ובאופן כללי- בקר ועוף אורגניים שגודלו בתנאים סבירים. אכן אי אפשר וגם לא צריך לחנך את כל העולם. כל אחד פועל לפי יכולתו והבנתו וזה בסדר גמור מבחינתי. ולגבי שאלת הנתינה... וואי וואי וואי, יש לי מגילה לכתוב בנושא, אבל בפעם אחרת. בשורה אני יכולה לתמצת ש: כשאני מעריכה את הנתינה שלי ב 100%, אז זה משתקף גם בחוץ, לא משנה אם זה בני אדם או בעלי חיים. אבל זה כבר נושא ע צ ו ם, ולשיחה אחרת לגמרי...

יאללה, אני קרועה מעייפות... לילה טוף לכל החי, הצומח והדומם

 

[עדי עמר 1]

בגדול לא טועה.

חיות באמת מעריכות יותר והאהבה שלהן אינה תלויה בדבר. למרות שבלילות האחרונים ניקי שלי משום מה לא באה לישון איתי. היא עברה ל...אמא שלי!!!!!! אני ממש מרגישה נבגדת שבגלל שלא כל כך היה לי זמן אליה כמה ימים היא פשוט עושה עלי חרם. לא קופצת שאני מגיעה הביתה , לא מנשקת כמו פעם.... לא רוצה לטייל איתי...ממש לא שמה עלי. טוב נראה לי שקצת נסחפתי ......

 

[אשתהר]

נאווה את לא טועה בכלל

חיות שמובלות לטבח, יודעות מה הולך לקרות להן, מסמנים אותם בברזל מלובן!! כאילו שלחיות אין מערכת עצבים בגוף והן לא מרגישות.ומה עם העופות שדחוסות כולן בתאים קטנים? אני לא רוצה להגיד מה השיטה הזו מזכירה לי. וזה כאילו חוקי והכל בסדר. למדתי רפואה סינית כמה שנים, ובכלל בשר לא בריא לבני אדם, יש הסברים ברורים למה, שאני לא יעלה אותם כאן כי הם מבחילים. אם כולם היו יודעים מה בשר עושה לגוף שלנו, אף אחד לא היה נוגע בו (כל מי שידעתי אותו בקשר לזה הזדעזע). בכל אופן צימחוניים (שדואגים לספק גם b12 לגוף) חיים בצורה יותר בריאה, הגוף שלהם יותר חזק ועמיד בפני מחלות. אוכלי בשר חזקים לטווח הקצר מאוד, אבל בטווח הארוך הבשר מאוד מחליש את הגוף. יאלה, שיהיה לנו רק בריאות....

 

[עדי עמר 1]

פיטום אווז כבר לא חוקי בארץ , אם אני לא טועה

 

[תמרה חבצלת השרון]

לסיגלושקה, אהבתי את "סיירת תמרה"

מה שלום קסם? נשיקות תמרה

 

[תמרה חבצלת השרון]

לנאווה, כן, כן, גם אני עם שקיות יום הולדת

מאז שיום אחד ראיתי 2 גורי חתולים קטנים, קטנים, אולי בני שלושה חודשים רזים, רזים, והם רבו על שקית הפוכה של במבה קטנה הם ליקקו אותה כאילו זה היה מעדן טונה. ליבי כל כך התכווץ, הרגשתי ממש כאב בחזה ואז גמלה החלטה בליבי, זהו מהיום, מהרגע אני לא אשאר פאסיבית ורק אגיד כל הזמן: אוי איזה חתולים מסכנים, אילו היה לי אוכל אז הייתי נותנת להם..... החלטתי להיות אקטיבית: מהיום יש לי אוכל בתיק. וכל חתול שיקרה בדרכי שנראה לי שזקוק לאס.או.אס אתן לו מנת אוכל. המבט המופתע שעל פני החתול, הבעת התודה בעיניו מעניקה לי המון אושר פנימי ואני יכולה לקפוץ באוויר מרוב שמחה. אוי אוי כמה שהחיות האלו מקסימות ואהובות עלי. בעיקרון, אני מאמינה שאנחנו צריכים לאכול עוף, בשר ודגים מבחינה בריאותית, אבל אני כמוך נאווה, שונאת את הדרך שבה האוכל מגיע לצלחתנו. הייתי רוצה שיתייחסו בחמלה ובכבוד כלפי חיה שהולכת לשחיטה ועד שהיא נשחטת לפחות שיהיו לה חיים טובים ומכובדים, בלי סבל. אומרים שהחיה הכי אכזרית היא : האדם! בברכה תמרה

 

[קונקי1]

תמרה יפה שלי, איזו תמונה../images/Emo70.gif אז במיוחד לשכמותך

מצוגת כעת במוזיאון ישראל ת"א (רמת אביב) תערוכה שנקראת "חתולים" על חתולים אנשים ומה שביניהם... וכשאדע איך, גם אני אציג יום אחד בגאווה, את תמונתו של החתול המדהים שאימץ אותנו

 

[תמרה חבצלת השרון]

לקונקיייתי - מי רוצה לבוא לתערוכה "חתולים" ?

לקונקייתי היפה לא פחות, תודה על המחמאות, אם זה מעניין אותך, אולי אפשר להתארגן כמה אוהבי חתולים, או סתם אוהבי מוזיאונים וללכת לתערוכה "חתולים" ביחד, מה דעתך? מי שרוצה להיפגש ביום שישי הקרוב שישרשר כאן תמרה

 

[קונקי1]

היי קטנה, שלחתי לך מסר ../images/Emo24.gif

 

[קטנה א2ל פיקחית]

התכוונת אליי../images/Emo35.gif../images/Emo9.gif

 

[קונקי1]

../images/Emo6.gif התכוונתי לתמרה גם היא קטנה../images/Emo214.gif

אבל, אם כבר אז היי גם לך

 

[סטפניה1]

גם אני נפלתי קורבן

אני מתה על חתולים, אבל אני חושבת שהרגע שגרם לי להתחיל להאכיל אותם ולדאוג להם כאילו היו חתולי הבית שלי היה כשבדרך לארוחת יום שישי אצל הבן זוג חתול מיוחם קפץ לנו מתחת לגלגלים. מאז אני קונה שקית גדולה במיוחד בשבילם וגם לוקחת אותם לוטרינרים כשמשה קורה להם. אני חושבת שאני מנסה לפצות את כל חתולי הרחוב בגלל אותו מקרה.

 

[נאוהאהרוני]

אהלן חבר'ה, טוב פיטום אווזים יצא מהחוק ולכן

מייבאים מצרפת וזה נורא יקר. אני נמנעת ממאכלי המותרות האלה ותאמינו לי שזה קורץ. כשאני מופיעה בארועים בד"כ יוקרתיים מאד, המנות הללו מככבות על הדוכנים. אני ממש מתבוננת בכעס במלצרים שמציעים לי עגל חלב, כאילו שהם אלה שרדפו אחריו עם סכין והרגו אותו בעצמם.. בעניין ההתעללות, ידוע גם ידוע. לא פעם אני חוזרת מהופעות בלילה ואני רואה את המשאיות האלה עם הכלובים מלאים בתרנגולים וזה צובט בלב. חלקם מתים בקור בעיקר בחורף ואלה שנמצאים יחסית במרכז ,ומגיעים חיים למשחטה, אתם צריכים לשמוע את הצרחות והקרקורים שיוצאים ממשאית הזו. הם יודעים לקראת מה הם הולכים והם פשוט צורחים. כואב. אבל מה? לא אוכל שניצל? אז הדילמה קשה מאוד. מה שכן ,אני יכולה ממש להרוג את הילדים המנוולים האלה שמתעללים בסוסים וחמורים ורוכבים עליהם ולא מטפלים בהם. אני שונאת את העגלות עם הסוסים (אפרופו חנתור) אלה שמסתובבים ברחובות, כל היום, בחום הכבד ודוהרים עם עגלה מלאה זבל ומקררים ישנים ומכים את הסוס שירוץ יותר מהר . יש דבר חדש עכשיו. משטרת חיות. הם מטפלים בכל נושא של התעללות בחיות. אז אם אתם רואים התעללות בבע"ח תתקשרו אליהם. אין לי מושג מה המספר אבל אשיג.