בוא נבחן את המציאות
אני מסכים איתך לגבי ה 40 אלף יחידות דיור בשנה.
כמה יחידות דיור יש במטרופולין תל אביב? יש 3.2 מליון תושבים. בהנחה שמשפחה זה זוג הורים ושלושה ילדים (ניקח את זה כממוצע) יש 640 אלף יחידות דיור. הגידול השנתי הוא 1.7%, כלומר 11 אלף יחידות דיור בשנה.
אבל בוא נכפיל, כי הרי לא רק תל אביביים רוצים לגור בגוש דן. אז נגיד 22 אלף יחידות דיור בשנה. 640 אלף יחידות דיור בבניינים בגובה ממוצע של 4 קומות (שוב, הנחה), 40 אלף בניינים.
תרגיל: כמה בניינים בני 4 קומות צריך להכניס לפינוי בינוי בשנה כדי לענות על 22 אלף יחידות דיור?
נניח שנהפוך כל בניין בן 4 קומות ל 8 קומות. כל בניין מניב 16 דירות. 22 אלף דירות לחלק ל 16 = בערך 1350 בניינים, כשלושה אחוז.
אז יוצא שכדי לענות על מחצית מהביקוש השנתי של הדירות בישראל צריך להכניס שלוש אחוז מגוש דן לפינוי בינוי בשנה. האם גוש דן, עם אוכלוסיה של 3.2 מליון בני אדם, לא יכול לנהל הקמה של 1300 בניינים בשנה? כל זה בלי לגעת במ"ר אחד של שטח לא בנוי. זה אמור להניב 22(!) אלף יחידות דיור בשנה.
אני הדיוט בחישובים האלה וזה ברור לי. אשמח אם תבהיר לי איפה אני טועה.
הערות:
1. החישוב הנ"ל מראה שיספיק גם יספיק, אם הוא נכון
2. לא יקרה כלום כי תוכנית ארוכת טווח תוריד את המחירים ב 30% בעשור. במצב כזה, ישתלם לחיות בשכירות עוד כמה שנים. שכירות שתרד משנה לשנה כמובן.
3. מסכים שהמצב הנוכחי הוא מדיניות של קדימה. אבל הבניה בשטחים פתוחים לא פותרת שום דבר, רק דוחה: אם היום יש לך שטחים פתוחים, מה תעשה מחר כשיגמרו? למה זה הוגן "לדאוג" למשפחות של היום על חשבון משפחות שיקומו בעוד עשור או שניים שבהם המצב לא ישתנה אם לא תחליט עכשיו לשנות אותו.
לגבי התכנסות: לא חייב רק במרכז הארץ. באר שבע, חיפה וירושלים אינן במרכז. ישראל לא הונג קונג ולא סינגפור? באמת? אז למה קצב עלית המחירים פה דומה להונג קונג ולסינגפור? אז נכון, בגלל המדיניות של קדימה. אבל לא רק. והשאלה היא איך הולכים קדימה כשמחירי הקרקע הם מה שהם. אין ברירה אלא לבנות לגובה. אגב, בהונג קונג, 47% מהדיור הוא ציבורי, גם במגדלים של 50 קומות. גם זה (דיור ציבורי) זה משהו שצריך לקרות פה ולא יהרוג אף אחד אם המדינה תבנה כמה בניינים ללא מטרת רווח.