אני ינסה להביא את העקרונות המרכזיים בספר
לעניין זה. הוא מתחיל בכך, שהאדם הראשון היה יכול לגשת לעץ החיים, ומאחר והוא (נשמתו) חלק ממנו. כלומר,הבורא ברא את גופו, ונפח בו רוח חיים, ורוח זו היא חלק מעץ החיים, שאיליו היא צריכה לחזור. הוא טוען כי רוח ה' (מפסוק א', שמרחפת מעל פני המים) היא שהוחדרה לתוך האדם הראשון והפכה אותו לחי. הוא אומר, שאת הרוח הזו הוא פיצל לשתי צלעות, שכל אחת אינה שלמה (אחת מייצגת צד חוכמה/חסד אחת מייצגת צד בינה/דין), כפי שהייתה הרוח באדם הראשון כשהיה לבדו. את עץ החיים, שהוא מקורו של האדם הראשון, לא הסיר, ומפני שרוח ה' שהייתה באדם הראשון, (ו"נפלה" בעיקבות החטא), אמורה לחזור אליו ולהשתלב בו, וכאישיות. אישיות זו מחוייבת לעבור את ה"מבחנים" שמציב כל כרוב והחרב המתהפכת. האישיות שלא תעבור את המבחנים אינה ראויה להשתלב ולהתחבר שוב למקור "עץ החיים", וזו שתעבור את מבחן האישיות/איזון המידות הוא בעצם המשיח, והצלע השנייה היא אליהו. לאורך כל מהלך העולם הזה, בונות צלעות הרוח את דרך ההתפתחות להם חזרה לעץ החיים, ואת הגרעין האנושי שיוותר לאחר יום ה' הגדול. עם ישראל משמש ככלי מרכזי בבניית הדרך, והגרעין האנושי שישאר, כאשר עם ישראל מהווה"איבר" מרכזי בחי הכללי שיורכב. כמו כן הוא טוען כי הצלעות/רוח ה' היא אחראית גם לפעולת משה ואליהו, כחלק מעשיית ההתפתחות בדרך להשתלבות העץ החיים, כאתו משיח בן דוד המצופה. אלו רק חלק מהדברים על רגל אחת, אני לא יכול להביא את כל הניתוחים וההסברים אלא פחות או יותר ממה שאני זוכר, ובספר הוא גם מנתח ומתאר את התכונות/מידות הספציפיות שעליהן מתמקדים הכרובים והחרב, ובייחוד ההיפוך שיכול לעשות בן האדם, ובהתאם גם החרב שתחכה לו אם יתהפך.
לעניין זה. הוא מתחיל בכך, שהאדם הראשון היה יכול לגשת לעץ החיים, ומאחר והוא (נשמתו) חלק ממנו. כלומר,הבורא ברא את גופו, ונפח בו רוח חיים, ורוח זו היא חלק מעץ החיים, שאיליו היא צריכה לחזור. הוא טוען כי רוח ה' (מפסוק א', שמרחפת מעל פני המים) היא שהוחדרה לתוך האדם הראשון והפכה אותו לחי. הוא אומר, שאת הרוח הזו הוא פיצל לשתי צלעות, שכל אחת אינה שלמה (אחת מייצגת צד חוכמה/חסד אחת מייצגת צד בינה/דין), כפי שהייתה הרוח באדם הראשון כשהיה לבדו. את עץ החיים, שהוא מקורו של האדם הראשון, לא הסיר, ומפני שרוח ה' שהייתה באדם הראשון, (ו"נפלה" בעיקבות החטא), אמורה לחזור אליו ולהשתלב בו, וכאישיות. אישיות זו מחוייבת לעבור את ה"מבחנים" שמציב כל כרוב והחרב המתהפכת. האישיות שלא תעבור את המבחנים אינה ראויה להשתלב ולהתחבר שוב למקור "עץ החיים", וזו שתעבור את מבחן האישיות/איזון המידות הוא בעצם המשיח, והצלע השנייה היא אליהו. לאורך כל מהלך העולם הזה, בונות צלעות הרוח את דרך ההתפתחות להם חזרה לעץ החיים, ואת הגרעין האנושי שיוותר לאחר יום ה' הגדול. עם ישראל משמש ככלי מרכזי בבניית הדרך, והגרעין האנושי שישאר, כאשר עם ישראל מהווה"איבר" מרכזי בחי הכללי שיורכב. כמו כן הוא טוען כי הצלעות/רוח ה' היא אחראית גם לפעולת משה ואליהו, כחלק מעשיית ההתפתחות בדרך להשתלבות העץ החיים, כאתו משיח בן דוד המצופה. אלו רק חלק מהדברים על רגל אחת, אני לא יכול להביא את כל הניתוחים וההסברים אלא פחות או יותר ממה שאני זוכר, ובספר הוא גם מנתח ומתאר את התכונות/מידות הספציפיות שעליהן מתמקדים הכרובים והחרב, ובייחוד ההיפוך שיכול לעשות בן האדם, ובהתאם גם החרב שתחכה לו אם יתהפך.