אלדד, לשאלתך בנוגע ל"העוסקת בנושא" או "שעוסקת בנושא", הדוגמה שיש בה את ש' הזיקה, היא התקנית והנכונה. לגבי "איני יודע" ו"אני לא יודע", שתי הצורות כמובן תקניות. עם זאת, זה תלוי בקונטקסט שהן נאמרות. בשפה גבוהה יותר מקובל "איני יודע" ובשפה עממית ומדוברת יותר "אני לא יודע". זה מאוד תלוי באופן שבו זה משובץ בטקסט הרץ.
הדוגמה עם ש' הזיקה היא הנכונה, בעוד שהדוגמה עם ה' איננה נכונה? אני חשבתי ש-"הדוגמה העוסקת בנושא היא זו ש..." הוא משפט נכון, תקנית, בעוד ש"הדוגמה שעוסקת בנושא היא ..." הוא נכון מבחינת הדיבור, אך אינו נכון מבחינת העברית התקנית.
בכל מקרה, עדיין, משתמשים בשתי הוורסיות אבל התקנית היא זו עם ש' הזיקה. מעבר לזה, סתם אם כבר מדברים על תיקונים ו"שגיאים", אז צריך להגיד "בעוד המשפט הנכון הוא..." ולא "בעוד שהמשפט הנכון הוא..." הצירוף בעוד עם ש', אינו נכון בעברית. זו שגיאה רווחת שהשתרשה. דוגמה נוספת: "הוא עמד, בעוד אני ישבתי על כיסא."
ויותר תלוי בקונטקסט. בעברית זה נקרא, הא בהוראת ש.. שזה מצטרף בדרך כלל לפועל, "הילד המפריע ייצא מן הכיתה." כלומר, זה אפשרי מבחינת העברית, אבל עדיין, הוורסיה עם הש' יותר מקובלת. עם ההא, זו גם ורסיה שאפשרית בקונטקסט של שפה גבוהה. בקיצור, אל תתייסר בגלל זה. בחר לך את זה שמתאימה לך למקרה הספציפי ששאלת.
אני מאוד שמח ששאלתי. החכמתי! עד כמה שלימדו אותי, בהווה יש צורך להשתמש ב-ה"א, ובשאר הזמנים - ב-ש' הזיקה (הילד העומד, לעומת: הילד שעמד, הילד שיעמוד), אבל את הפכת לי את התיאוריה על פיה. ובאשר ל-בעוד ש- - חשבתי שזו צורה תקנית, אבל אם את אומרת... טוב, אשתדל למצוא לזה תימוכין בכתובים (או ב"וירטואליים"
אני אסביר רק איך אני הבנתי את "הילד העומד", לדוגמה: כשאומרים "הילד שעומד", מתכוונים לומר שהילד מבצע את הפעולה "עמידה". לעומת זאת, כשאומרים "הילד העומד", מדברים על שני שמות עצם, כשהשני הוא ש"ע שנגזר מהבינוני - כאילו אומרים "הילד שהוא עומד". בדומה לכך אומרים "המוצא הישר מתבקש להשיב את האבידה לבעליה" או "המדביק מודעה על לוח המודעות יוענש", ולא צריך לומר "אדם המוצא..." או "אדם המדביק...", כי "מדביק" ו"מוצא" הם כבר שמות עצם. מקווה שזה מקובל עליכם.
האם אני מבין נכון? במשפט "הילד שעומד" - עומד הוא בעצם פועל שהילד מבצע (פעולה של עמידה) במשפט "הילד העומד" עם זאת - עומד הוא תואר שם שמתאר את הילד (הילד היפה, הילד הגבוה, הילד העומד), ואין כאן שום פעולה שמתבצעת...
ששי"ח יקר, למה להגיד "וורסיות" (או "ורסיות") כאשר אפשר להגיד "גירסאות"? האם וורסיה נשמע יותר מרשים מגירסה? בעיני לא... אגב, אני חושב שהמילה גירסה/גירסא היא נפלאה! ודבר נוסף: "לשון חכמים" שלנו עדיפה בעיניי על לשון חכמי הגויים. הסיבה: היא שלנו. פשוט, נכון?
"אינני" - מליצי יותר. גם "איני" הוא מליצי, אבל פחות מ"אינני" ו"אני לא" זו הגרסה עממי. אף אחת מן הגרסאות אינה שגיאה, זה רק משלב לשוני שונה. תלוי-קונטקסט.