זהות בין המקצוע לאדם

[siv30]

האם את צריכה להיות בעלת אופי מסויים

או אישיות מסויימת כדי לעבוד במקצוע מסויים. או כמו שכתבתי לפני כן, האם בשביל להיות כתבנית, את צריכה שיהיה לך באמת אופי של כתבנית?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

כולנו יכולות לעשות הרבה תפקידים

בהרבה תקופות בחיינו אנחנו מחליפות תפקידים שונים ומגוונים כל אחת מאיתנו מחליפה תפקידים במהלך כל יום מאישה עובדת, לאמא, לאשת איש, לאחות, לסבתא, לדודה, למנהלת הבית ועוד ועוד... כדי להצליח במה שאנחנו עושים צריך שיהיו לנו התכונות/הכישורים הנדרשות לתפקיד הצלחה בתפקיד, לדעתי, משלבת בתוכה סיפוק ושמחה ממה שעושים +תמורה כספית מצויינת... שבת שלום

 

[siv30]

מסכימה עם כל מילה

הבעיה של השנים האחרונות שפחות אנשים מוצאים אושר בתפקידים שהם ממלאים וזה מקרין על כל מהלך החיים שלהם.

 

[יונית א]

לא יודעת מהו "אופי של כתבנית"

אבל כן חושבת שרצוי שיהיה מיתאם בין אישיות האדם והעיסוק בו הוא בוחר לעסוק. מי שאינו סבלני כלפי אנשים יכול להיות פקיד דלפק בבנק, אבל הוא יהיה אומלל מכך -גם אם יתוגמל כספית במידה ניכרת. מי שאינו סובל לחזור על עצמו- שלא יהיה מורה. מי שמתעלפת ממראה דם-שלא תהיה אחות. מי שחרד מכל עמידה בפני קהל, שלא יבחר מקצוע המחייב אותו לפרזנטציות וכו. אפשר לעסוק במקצועות רחוקים ממבנה האישיות שלנו אבל מה המחיר הנפשי שמשלמים עבור זה? והאם הוא משתלם? מעבר לכך, לעיתים קרובות חלים שינויים באישיות עם השנים (למזלנו אנחנו צומחים ולא רק גודלים פיזית) ומה שהתאים בגיל 25 לא תמיד נכון בגיל 40- חלק גדול מהאנשים נשאבים לתוך העיסוק שבחרו, מתוך אלף ואחת סיבות -חלקן כלכליות, חלקן שיגרה, חלקן פחד משינוי , חלקן חלק מהדימוי העצמי ,חשש להתחיל מהתחלה מנקודת אפס ועוד. כך שגם אם יש לי "אופי של כתבנית" בגיל 25, בהחלט יכול להיות שאחרי 10 שנים גם קווי האופי ישתנו ובעיקר היכולת שלי לפתח מיומנויות אחרות שלי.

 

[shandy]

נקודת המפגש בין אופי ומקצוע

העניין של עיסוק ואופי הוא המתאם בינהם קבוצות מקצועות שונים זקוקים לתכונות שונות למשל יש את המקצועות הדורשות סבלנות והתמדה, יש את המקצועות הדורשות זריזות ואלתור יש את המקצועות הדורשים יכולת הכללה את יכות יחסי האנוש כל קבוצת מקצועות והדגש שלה על תכונות אופי במקביל על האדם לבדוק מהם התכונות החזקות אצלו, ואם אלו תכונות הוא מסתדר הכי טוב, אלו תכונות גורמות לו סיפוק והנאה אין זה אומר שהתכונות האחרות אינו נחוצות, אלא, שלצורך בחירת עיסוק צריך למצוא כמה שיותר משיקים בין תכונות לדרישות מקצוע. לאחר שנים יתכן והפרופורציות או סדרי העדיפיות של האדם ישתנו, הוא ירצה לפתח תכונות אחרות, זהו העידן שבו בדרך כלל כבר אין הנאה מהעבודה, ומחפשים כל הזמן עבודות אחרות וביננו, כמה מאיתנו ישבה וחשבה ברצינות מהם התכונות שהיתה רוצה להשתמש בהם יותר, או פחות בתחומי העבודה שלה

 

[boon2]

חבל

מצטער שפיספסתי את הדיון המקורי על בריטני ספירס כ"דוגמא להזדהות" אבל הייתי רוצה להגיב כאן יותר על התגובות. חבל מאוד שאנחנו מתייחסים ברצינות כזו לשחקנים/ות זמרים/ות ועוד כאלה המתפרנסים מלהיות באור הזרקורים. אנחנו צריכים להבין שכשמדובר בתעשייה, כן ,כן בתעשייה העוסקת במיליארדים של דולרים ואינה תלוייה באדם זה או אחר. מעטים מאוד האנשים הנחשפים בתעשייה הזו ויוצאים מהחוייה "שלמים" בגופם ובנפשם. לדעתי, בריטני ספירס היא דוגמא קלסית לאדם המנוצל על ידי התעשייה המשתמשת בו כמכשיר לצורך הפקת רווחים, כל מה שנראה כלפי חוץ שהיא עושה או אומרת נקבע על ידי מומחי יחסי ציבור של התעשיה לצורך הגדלת הרוחים (כולל הנשיקה עם מדונה). בריטני, שהיתה ילדה שנשלטה על ידי אמא שתלטנית ומניפולטיבית עברה פשוט לרמה אחרת של שליטה של המפיקים בתעשיית המוסיקה והסרטים. חבל מאוד שאנשים לא מבינים את זה ומתיחים רק לאיכות שירתה ולא לכל הממבו-ג'מבו המלווה אותה לצורך הגדלת ההכנסות. בודאי יצא בעוד כמה שנים ספר שמישהו יכתוב לך כסופר צללים על כמה סבלה בשנים אלה של פרסות עולמי. במקרה ראיתי אותה בשבוע שעבר בתכנית של NBC, Saturday Night Live היא לא הנחתה את התכנית לבד אלא עם האלי ברי. זה כבר אומר משהו על הערכת מפיקי התוכנית על הסיכון לתת לה להנחות את התוכנית לבדה ובאמת היא התבלטה כ-לא אישיות. מעניין שכמה מכן דוקא קישרו את בריטני ספירס, שכל מה שהיא מצטיינת בו (חוץ משירה) זה להיות בובת בארבי מחייכת מפלסטיק, עם מדונה. הקישור הזה מעניין לא רק בגלל הנשיקה אלא בגלל שלדעתי מדונה היא אחת ניחידות שידעה לנצל את התעשייה למטרותיה היא ולא רק להיות בובה על חוטים ומכונה לעשיית כסף עבור אחרים. אז אנא, חפשנה את המועמדות שלכן להזדהות במקומות רציניים ובריאים יותר.

 

[siv30]

הייי, יש הצעות ../images/Emo35.gif

אני תוהה איזה דמות יכולה להוות לי דגם הזדהות

מדונה, הנסיכה דיאנה, אופרה וינפרי, אולי גליה אלבין או גליה מאור, מרגרט טאצ'ר או גולדה, אולי גילה גמליאל, רוחמה אברהם או נעמי בלומנטל? כאשר אני מסתכלת מסביבי, אני לא רואה הרבה נשים שיכולות להוות לי דגם חיקוי (לצערי). הכוונה המקורית שלי היתה כל שבוע להעלות דמות לאור הזרקורים ולשאול כמה מאיתנו היו רוצות להיות בנעליה. תתפלא לשמוע שלדעתי אף פעם לא תהיה דמות כזו תמיד לא נרצה להיות "בריטני ספירס". השאלה מה אנחנו באמת רוצות להיות שנהיה גדולות.