זהות נוספת?

[d a n s h]

זהות נוספת?

היי חבר'ה, יש שאלה שמאד מעניינת אותי, ומיועדת לאלו מביניכם שמחזיקים בבלוג סודי - כלומר, בלוג שאנשים מהחיים האמיתיים שלהם לא קוראים (או שאולי רק מעט אנשים שהם מכירים באמת קוראים). האם אתם מרגישים שיש לכם "זהות של הבלוג" לעומת "זהות של החיים האמיתיים?" ואם כן, איך זה מתבטא? ספרו קצת.

 

[idodo cohen]

אמנם הבלוג שלי לא סודי

אבל אני כן חושב שאני מרגיש בו בן אדם קצת אחר. מצד אחד, זה הכי אני. מצד שני, זה מעין מקדש שלם משלי, שיש לי שליטה מלאה אליו ואין לו שותפים. בחיים כמובן שאין לי את כל השליטה הזאת והבלעדיות. בחיים הרגילים אני טיפה יותר נבלע לפעמים, ומשער שמעט יותר מופנם מה"דמות" שלי.

 

[דם דם]

אם הסוואנה סודית

אממממ לא יודע אם לומר שהבלוג שלי סודי זתומרת הזהות שלי בבלוג היא אמיתית לא בדויה (חוץ מפרצי) אבל בחיים האמיתיים חברים או משפחה וכאלה אף אחד לא יודע על הבלוג שלי...או שכן ואני עדיין לא עליתי על זה מה שכן אם מישהו מהם יחפש בגוגל את השם+ שם משפחה שלי הוא יגיע לבלוג אצלי ככה ש... נראה לי שכן..זה מין זהות בדויה העולם הווירטואלי בכלל

 

[מטר שמונים]

אצלי אף אחד לא יודע על הבלוג

אבל אני לא מחקה את הדמות, הדמות נבנית בבלוג בצלם דמותי האמיתית בחיי היום יום, היא די משקפת את החוש הומור שלי, את הביקורתיות, את הציניות, ממש כמו שאני באמת (למי שמכיר) אני לא חושב שיש לי זהות בלוג שהיא נפרדת מהזהות האמיתית

 

[ע ל ו מ ה]

כך גם אצלי ../images/Emo45.gif

גם הדמות שלי בבלוג די משקפת את דמותי האמיתית - כלומר, אין בי שום נסיון לבנות דמות אחרת בבלוג, או להיות אחרת שם. חוש הומור, ביקורתיות, ציניות... גם אצלי. אצלי דווקא יש כ... 5 אנשים שמכירים אותי בחיי היום יום וקוראים את הבלוג. אני חושבת שהם עדות לכך שאני אותה אני. לעומתם, יש רבים ש"מכירים" אותי בחיי היום יום ואינם קוראים את הבלוג. מבחינתי, הם פשוט לא באמת מכירים אותי. ולא, לא כי אני בכלל אחרת. אלא כי... מעטים באמת מכירים בכלל אחד את השני. את זו אני מכירה רק כאמא של חבר של הבן שלי, ואת ההיא רק במסגרת העבודה, ואת ההוא רק כמוכר בחנות החשמל האהובה עלי. כל אחד מכיר רק פן אחד שלי. אבל כל הפנים האלה הם כולם אני. אלה שקוראים גם את הבלוג, מכירים אותי יותר. אלה שרק קוראים את הבלוג, מכירים אותי במובן מסוים יותר מאלה שאינם קוראים כלל, אבל לא אלה ולא אלה מכירים אותי כולי.

 

[הנץ הכחול]

כן, יש לי.

(אגב, שאלה מצויינת

) יש לי בלוג מאוד פרטי שאנשים שאני מכיר בחיי האמיתיים אינם קוראים ואיני מעוניין שיקראו. אני לא קורא לזה "זהות של הבלוג", אלא הזהות שלי. מי אני באמת - הזהות שהם מכירים, זו שלא נמצאת בבלוג, זו הזהות האחרת של "החיים האמיתיים" - זה לא ההפך, כמו שהרבה חושבים. לפיכך אתם יכולים להסיק מזה שאני לא נוהג לדבר הרבה על החיים שלי עם אנשים שאני מכיר בחיי היום-יום (וזה נכון). אני חושב שהאופן בו אני כותב בבלוג שלי והדברים שנכתבים שם משקפים אותי כבן אדם על כל המשתמע מכך - מחשבות, תהיות ושאלות כלליות, דברים שאתה תמיד חושב עליהם, תמיד רוצה לשמוע מה דעת אנשים אחרים עליהם, אבל אף פעם לא דיברת עליהם עם אף אחד ובטח לא עם אנשים שרואים אותך בכל יום. לכן, אני רואה בזהות שלי בבלוג הנ''ל כהזהות האמיתית שלי ולא "הזהות של הבלוג" או "הזהות של החיים הוירטואלים". בהחלט יש כאן חלוקת זהויות, ולא רק בבלוג - לפעמים זה נמשך לכל האינטרנט - הזהות של האינטרנט והזהות בחיים "האמיתיים". אצלי לדוגמא, זה אכן נמתח על כל האינטרנט ונכון לעכשיו, אני מקווה שכך זה ישאר גם בעתיד.

 

[פגעסוס]

לא הייתי קורא לזה זהות נוספת

יותר מתאים לי לקרוא לזה זהות חלקית. אני לא מספר את הכל בבלוג, אבל מה שאני כן כותב עליו הוא חלק אמיתי מהזהות שלי.

 

[מטר שמונים]

זו גם לא זהות חלקית

הרי אף אחד מאיתנו לא ממש חושף את כל כולו פה אלא רק את הצדדים שאנחנו מחליטים לדעתי הזהות שלך שלמה

 

[ע ל ו מ ה]

ואנחנו גם לא חושפים כל כולנו

בפני אנשים בחיי היום יום. כך שאולי בכלל אין כזה דבר זהות שלמה. כולנו מרובי פנים... מה שכן, יש אנשים שאצלם יש הבדלים גדולים יותר בין הפנים, ואז יש תחושה של "אישיויות שונות". עובד איתי למשל מישהו מאד ביישן ומאד חכם. בפגישות, הוא לא אומר מילה, תמיד נראה שאין לו מה לתרום. אח"כ הוא הולך לבלוג (הפנימי בעבודה) שלו וכותב את מחשבותיו עם לינקים לכל המידע הרלוונטי (ואנחנו נבוכים שדיברנו כאלה שטויות...

). אז אצלו, ברגע שהגינו את רעיון הבלוג, כאילו התגלתה אישיות חדשה. מדובר פה על אותו אדם מול אותם אנשים - שפוגשים אותו פנים-אל-פנים או קוראים את הבלוג שלו. והוא מצטייר כל-כך שונה.

 

[מטר שמונים]

גם אני מכיר מישהו מופנם

שהכתיבה בבלוג גרמה לו לפרוח עד שמישהי פה בתפוז עשתה לו אאוטינג והוא ברח שוב

 

[ע ל ו מ ה]

אוי ../images/Emo4.gif

note to self: למה כל פעם ש"מטר שמונים" כותב משהו "מאשים" (כמו "מישהי פה בתפוז" או "נושא בבלוגיה שיש לי עליו ביקורת") את מרגישה שהוא מאשים אותך?...

 

[מטר שמונים]

אוי ויי אני כזה אגרסיבי?

אולי אצא לחופשת מקלדת קצרה

 

[ע ל ו מ ה]

בגללי?! ../images/Emo9.gif

(אוי, זה שוב קרה

)

 

[דם דם]

../images/Emo6.gif

בלי ללעוג לך או משהו...אבל היא לא הראשונה שחושבת שאתה נשמע תוקפני ואגרסיבי בכתיבה שלך. אישית אני לא מבין את האנשים...אבל לא נראה לי שאתה באמת אגרסיבי דווקא זה נחמד נורא

 

[מטר שמונים]

זהו חיסלתם אותי סופית

אני אולי נוקב אבל אגרסיבי? הלכתי להתבודד עם עצמי

 

[ע ל ו מ ה]

לדעתי יש הבדל ביני ובין השני

שחשב שאתה אגרסיבי (או חסר דרך ארץ...). כשההוא אמר את זה, לא הסכמתי איתו

. וגם עכשיו... בסה"כ תהיתי לעצמי (בפומבי) למה אני מתכווצת כשאתה מאיים לכתוב ביקורת ומיד חושבת שבטח תעביר ביקורת עלי. ולמה אני מתכווצת כשאתה כותב "מישהי פה בתפוז" באיזו תחושה שאולי זו אני. סביר להניח שמי שצריך להתבודד עם עצמו זו אני, לא אתה

. אגב, פירסמת בסוף את הביקורת ההיא שהתלבטת אם לפרסם?

 

[מטר שמונים]

עלומתי החביבה, זה רק חוש ההומור

הציני שלי אל תפגעי חלילה גם מההוא שמתח ביקורת אני לא מתרגש לגבי הביקורת ההיא אני מחכה עוד קצת ואז היא תפורסם, אני עוד אוסף קצת נתונים סטטיסטיים

 

[דם דם]

1.80 יקירי

חחחח...זה מה שאני אוהב אצלך את הציניות...אוחחחח אתה מזכיר לי סידרה שקוראים לה "האוס" על רופא ציני משהו פחד. וסורי כן, לא רציתי לחסל אותך סופית...בכול זאת אתה מצרך יקר פה

 

[idodo cohen]

מודרן הומלס.

 

[idodo cohen]

[../images/Emo7.gif]