זהירות -ארוך ומביך

mummy

New member
שתי תשובות

צרכי אינטימיות (כמו שאת קוראת לזה) לא חייבים להתנהל אך ורק במיטה שלכם (הנה אפיק מעולה לתעל אליו את כל הקיקים שלכם...) וברצינות: אם יש עוד חדר בבית, שיש בו מיטה (למשל ספה, מיטת נער) או בכל מקום אחר (השולחן במטבח, השטיח בסלון - איפה שנח לכם בתנאי שאין סיכוי שהילד שלכם יגיע באמצע בלי שום אזהרה. אחרת לא עשיתם כלום). אם אתם חייבים את המיטה שלכם, אז פשוט להעביר את הילד לחדר אחר בזמן שאתם שם (למקום בטוח שהוא לא יכול ליפול ממנו למשל הספה בסלון אולי זה לא רעיון טוב; גם לא השולחן במטבח). אפשר לנצל את העובדה שהוא נרדם בסלון או על השטיח בחדר המשחקים ולהעביר אותו אליכם רק אחרי שגמרתם את ענייניכם. לא חסרים פתרונות אם רוצים.
כן, מה שתארת הוא אכן כל כך חריג. אולי זה לא חריג בעניין עצמו של זה שבעלך יונק ממך (למרות שגם בזה אני לא בטוחה לגמרי; אבל יכולה לדמיין שלמרות שלי זה ממש לא מתחבר (סקס והנקה) יש כאלה שאצלם זה אחרת). מה שחריג במה שאת מתארת זה השילוב של בן ואבא שיונקים ממך בו זמנית, אחד ליד השני. זה חריג מאוד, ויש בזה טעם לפגם מנקודת מבטו של הבן שלך וההתפתחות המינית והנפשית הבריאה שלו. נדמה לי מההודעות שלך שגם את מרגישה אי נוחות סביב העניין הזה ולא נעים לך כשזה קורה ביחד, זה מביך אותך, זה לא טוב לך. אולי תנסי לברר עם עצמך עד כמה באמת זה מתאים לך כי זו באמת השאלה, ולא אם יש עוד אנשים אחרים שעושים את זה או לא.
 
תודה על התגובות הלא אוהדות

ואני מקבלת אותה כי בקשתי את דעתכן. ואני מאוד אשמח לשמוע תגובות נוספות בענייני לוגיסטיקה. כלומר מה קורה אצלכם כשבא החשק והילד במיטתכם. האם אתם באמת מתכננים כל דבר בהקשר הזה ואיפה הספונטניות. אנחנו לא מרגישים שהשותפות מפריעה לנו אבל הספק מתחיל להופיע.
 

mummy

New member
זה לא עניין של אוהדות או לא

זה עניין של השקפת עולם שמסכימה או לא עם הבחירות שלך. במקרה שלי, נכון, הבחירות שלך שאת מתארת כאן תמוהות בעיני, ואת הרי ידעת שאלו יהיו רוב התגובות, אחרת לא היית מרגישה נבוכה ו/או צורך שלא יכירו אותך. משהו בך, בתוכך, לא מרגיש שזה נכון. מכאן באות הספקות וההתלבטויות שלך והצורך להתייעץ, שאת אמנם קראת לו "לקבל תמיכה" אבל אני מתקשה להאמין שבאמת מה שקיווית זה שיגידו לך "עזבי, זה בסדר גמור. תעשי מה שטוב לכם בחדרי חדרים". אמרו לך גם דברים כאלו כאן למעלה, אבל את בוחרת להמשיך ולבקש עוד תגובות, זה לא מספק אותך. בגלל זה אני עונה לך עכשיו, מה שלא מצאתי לנכון לעשות קודם, כשהיה לי לא לגמרי ברור אם בכלל יש בך את הפתיחות לקבל את הביקורת הזו. נראה עכשיו שכן יש לך, ואת זה אם כבר להשתמש בביטוי שלך - אני אוהדת
, וחושבת שאם באמת תצליחי לגייס את הכוחות, תצליחי גם לשים את הגבולות שההעדר שלהם מביא אותך להרגיש מבוכה וחוסר נוחות. ובהקשר למה שכתבת עכשיו: השאלה שלך על הספונטניות קצת מצחיקה. האם גם בכל שאר תחומי החיים, חוץ מסקס, את ממשיכה להיות ספונטנית כשהיית לפני שנולד לך תינוק? כל פעם שבא לך לעשות משהו את עושה אותו? את לא מרגישה שיש לך הרבה יותר "תכנונים" בחיים בכל ההקשרים? ממה שאני מכירה אצלי, ממה שאני רואה אצל חברות, וגם ממה שאת יכולה לקרוא פה בפורום (אחת לכמה שבועות יש כאן מישהי שמתוודה, בכנות על הגעגועים למה שהיו החיים שלה קודם, לאיך שיכלה לעשות מה שרצתה מתי שרצתה בלי לדפוק חשבון?) - הכל משתנה ויחד עם זה גם מושג הספונטניות מקבל משמעות אחרת. אני לא רואה שום סיבה שבכל מה שקשור לחיי המין שלך (או של כל הורה אחר לפעוט בגיל הזה) המצב יהיה אחר. "אנחנו לא מרגישים שהשותפות מפריעה לנו" - את בטוחה ששניכם מרגישים ככה באמת? לשניכם היא לא מפריעה? או שרק לאחד מכם? הספק, הופיע אצל שניכם או שרק אצל אחת מכם? בהודעה הראשונה שלך כתבת בפרוש שאת מרגישה נבוכה. זה לא נשמע לי תחושה שעולה בקנה אחד עם תיאור אידילי שכזה, שבו השותפות לא מפריעה לכם (איך את מצליחה בכלל להגיד כזה דבר בלי שתעצר לך הנשימה? זה ששותף לחיי המין שלכם הוא בנך בן השנתיים. זה לא מצמרר אותך?)
 

lulyK

New member
עונה גם, למרות שזה כבר לא קופץ...

1. הילדון אכן ישן איתנו במיטה, ואכן המיטה הופקעה מאיתנו בכל הקשור לאינטימיות (אלה אם רצה הגורל וסבתא שלו לקחה אותו בשישיבת בצהריים לגינה). מתי וכמה לא רלוונטי.... איפה - בחדרים אחרים ברחבי האחוזה
2. זו פעם ראשונה שאני שומעת על זה, אבל זה לא אומר שזה כל כך חריג. זה גם לא משנה, כל עוד זה נעים לשניכם (ואת הילדים משאירים מחוץ לפעילות המינית - הסטנדרטית והקינקית כאחד. לפחות בחברה המערבית).
 
למעלה