זה בעיה שאנשים חיים על כדורים כדי לשרוד

[Zadig]

זו כנראה אמירה של אנשים חופשיים צעירים ובריאים, והיא לא נכונה. במיוחד האמירה "העיקר הבריאות" לא נכונה. הרבה אנשים שחלו ואפילו במחלות סופניות, כשהם יודעים שהם עתידים למות מוקדם בהרבה ממה שציפו, מגלים שרמת האושר והסיפוק בחייהם עלתה ואפילו המריאה, רק בגלל המחלה. גם אני חליתי וכתוצאה ישירה מהמחלה חלו שינויים קיצוניים לטובה במצבי האישי. כמוני יש הרבה אנשים שמחלה מסדרת להם מערכות יחסים הרוסות, מסדרת להם את הפרופוציות בהסתכלות שלהם על החיים, והרבה פעמים מעניקה לחייהם משמעות, אשר נעדרה כליל מחייהם הבריאים.

מה שנוגע לחירות, זה סתם קשקוש. אנשים מעריכים מעל הכל ביטחון והוא תמיד בא על חשבון החירות.

אולי הכוונה שכשאתה בתוך הטוב אתה לא יודע לזהות אותו עד שהוא נלקח או משתנה ואז יש לך יכולת התייחסות. אולי, הרעב למה שהיה, גורם לך להשיג עד שאתה הופך ל"אזרח קיין"

 

[קלייטון.ש]

אולי הכוונה שכשאתה בתוך הטוב אתה לא יודע לזהות אותו עד שהוא נלקח או משתנה ואז יש לך יכולת התייחסות. אולי, הרעב למה שהיה, גורם לך להשיג עד שאתה הופך ל"אזרח קיין"

נכון שלא מעריכים את "הטוב" כאשר לא מכירים אישית משהו אחר, אבל הנקודה היא שנעורים בריאות יופי ובמיוחד חירות אינם דבר כזה טוב. מעבר לכך שהם לא מסבים בעצמם אושר, הרבה פעמים הם הופכים אנשים לרעים. לא שבהכרח אדם בריא ויפה הוא גם אדם רע, יש הרבה טובים. אבל יש גם רעים שהם כאלה רק בגלל שהם בריאים ויפים וצעירים.

 

[Zadig]

נכון שלא מעריכים את "הטוב" כאשר לא מכירים אישית משהו אחר, אבל הנקודה היא שנעורים בריאות יופי ובמיוחד חירות אינם דבר כזה טוב. מעבר לכך שהם לא מסבים בעצמם אושר, הרבה פעמים הם הופכים אנשים לרעים. לא שבהכרח אדם בריא ויפה הוא גם אדם רע, יש הרבה טובים. אבל יש גם רעים שהם כאלה רק בגלל שהם בריאים ויפים וצעירים.

התרבות השיטחית שסיגלנו לנו סוגדת לצעירים, בריאים ויפים; רק תראה כמה מעסיקה את כולם הריקות של הסלבס (מכל תחום).
אבל נראה לי שאושר זה משהו אחר, ששורד זמן קצר ואולי זו עוצמתו או החיוניות שלו, כי, מולו יש את האחריות, וממנה אל החירות, ואלה קבועים.
מבין ממך שכשאתה "כבול" יש לך יותר, אולי כי הכל מדוד [?] אתה רוצה כי אתה "מושקע"...ונראה לי שככה זה אצל כולם (או הרוב) ממניעים שונים. פשוט רוצים יותר ממה שנתן אלוהים (כביכול), בין אם זו אהבה או רכוש או המשך או שקט נפשי. כלומר מגלים אחריות לחייהם. איש וסגנונו.
מקבל ת'גרסה: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ זאת חירות מסויימת ?

 

[קלייטון.ש]

התרבות השיטחית שסיגלנו לנו סוגדת לצעירים, בריאים ויפים; רק תראה כמה מעסיקה את כולם הריקות של הסלבס (מכל תחום).
אבל נראה לי שאושר זה משהו אחר, ששורד זמן קצר ואולי זו עוצמתו או החיוניות שלו, כי, מולו יש את האחריות, וממנה אל החירות, ואלה קבועים.
מבין ממך שכשאתה "כבול" יש לך יותר, אולי כי הכל מדוד [?] אתה רוצה כי אתה "מושקע"...ונראה לי שככה זה אצל כולם (או הרוב) ממניעים שונים. פשוט רוצים יותר ממה שנתן אלוהים (כביכול), בין אם זו אהבה או רכוש או המשך או שקט נפשי. כלומר מגלים אחריות לחייהם. איש וסגנונו.
מקבל ת'גרסה: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ זאת חירות מסויימת ?

"איזהו עשיר השמח בחלקו" זה לחלשים. בכלל הגישה של הדתות של "הכל לטובה" ולברך על הטוב היא המשך הגישה השגויה של הכמיהה לביטחון ורווחה ורוגע ושהכל יהיה בסדר כל הזמן. וממשיכים לפחד ממוות ומעוני.

 

[Zadig]

"איזהו עשיר השמח בחלקו" זה לחלשים. בכלל הגישה של הדתות של "הכל לטובה" ולברך על הטוב היא המשך הגישה השגויה של הכמיהה לביטחון ורווחה ורוגע ושהכל יהיה בסדר כל הזמן. וממשיכים לפחד ממוות ומעוני.

טוב על זה רק זקנים יכולים להשיב...

 

[אבח"י]

"איזהו עשיר השמח בחלקו" זה לחלשים. בכלל הגישה של הדתות של "הכל לטובה" ולברך על הטוב היא המשך הגישה השגויה של הכמיהה לביטחון ורווחה ורוגע ושהכל יהיה בסדר כל הזמן. וממשיכים לפחד ממוות ומעוני.

הגישה של קאמי היא צלילה ישירה אל "מחוז הפחד" [ אבסורד הוא קרא לזה ] ולידה מחדש, כשליט-על של גורלך [ ניטשה, דן בן אמוץ ]. המודעות לחוסר המשמעות של כל דבר [ שרשראות הסברים, התיחסות לטבע כמשקף אותנו, ראיית האחר כמשקף אותי ועוד סמבולים, קמעות, ותוצרי תרבות כלל אנושיים ] תיצור את המשמעות ואת הביטחון בעצמך, וכלל לא חשוב אם תמות בדרך, כי המטרה היא - א-לה הלוגותרפיה - משמעות. זהו.

 

[קלייטון.ש]

הגישה של קאמי היא צלילה ישירה אל "מחוז הפחד" [ אבסורד הוא קרא לזה ] ולידה מחדש, כשליט-על של גורלך [ ניטשה, דן בן אמוץ ]. המודעות לחוסר המשמעות של כל דבר [ שרשראות הסברים, התיחסות לטבע כמשקף אותנו, ראיית האחר כמשקף אותי ועוד סמבולים, קמעות, ותוצרי תרבות כלל אנושיים ] תיצור את המשמעות ואת הביטחון בעצמך, וכלל לא חשוב אם תמות בדרך, כי המטרה היא - א-לה הלוגותרפיה - משמעות. זהו.

החיפוש אחר משמעות הוא עוד מאפיין של החולשה האנושית. ניטשה נתן בכמה מילים את הפתרון, שגם הסטואה קידמה לפניו, הוא "אהבת הגורל". לא "הכל לטובה" ובטח לא "הכל לטובתי" (שזה שונה מהכל לטובה) אלא להפך, דווקא הרוב ממש לרעה. הכוח הוא לאהוב את הרע בהיותו רע, ולרצות ממש שהרע הזה יחזור על עצמו.
אלכסנדר פן ניסח את הפילוסופיה רבת העוצמה הזו בשיר הכי לא-מובן-בציבור שאני מכיר, כשכתב "כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת / אבל עד לי האל החורץ גורלות / אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת".

 

[אבח"י]

אומרים שישנם 3 דברים שמכירים בערכם רק אחרי אובדנם: חירות, נעורים, בריאות.

חירות היתה לנו אי פעם?

 

[Zadig]

חירות היתה לנו אי פעם?

בלי הפצצות עומק
מה על חירות בנפש ?

 

[אבח"י]

בלי הפצצות עומק
מה על חירות בנפש ?

חירות הרוח. [ אישית אני לא ממש מסכים עם הנחה זו, אבל ◄ באשלייתנו זו נִחְיֶה וּנְחַיֶּה

 

[Zadig]

בלי הפצצות עומק
מה על חירות בנפש ?

נִחְיֶה וּנְחַיֶּה

נזכרתי בשיר (שמושר מבהיל חחח)

 

[אבח"י]

הבעיה קודם כל שאנשים חיים רק כדי לשרוד. להתחיל לחיות באמת אפשר רק אחרי שאתה אומר בכנות "לא אכפת לי למות", במילותיו המפורסמות של גרי אודריסקול.

יש פחדים קשים מפחד המוות, באמת. השלמתי מזמן עם מותי. אני מהרהר תדירות בחווית "היעלמות התודעה" ו"היעלמות זיקת האני" - הרי עברתי ניתוח אחד או שניים בהרדמה. זו חוויה מצמררת להתעורר מהרדמה. אז אני כבר לא מצומרר. מאידך הפחד שלי מעוני חריף הרבה יותר.

 

[שיח סלימאן]

זו חוויה מצמררת להתעורר מהרדמה.

מעניין.
עברתי לפני כמה שנים בדיקה בהרדמה ולהתעורר ממנה הייתה אחת התחושות היותר טובות שאני זוכר מעודי.

 

[אבח"י]

מעניין.
עברתי לפני כמה שנים בדיקה בהרדמה ולהתעורר ממנה הייתה אחת התחושות היותר טובות שאני זוכר מעודי.

זוועה. כל הלילה צרחתי מכאבים בגרון. לא הבנתי למה הגרון כואב לי, עד שחברה, אחות בית חולים, אמרה לי: תקעו לך צינור בגרון.

 

[קלייטון.ש]

זוועה. כל הלילה צרחתי מכאבים בגרון. לא הבנתי למה הגרון כואב לי, עד שחברה, אחות בית חולים, אמרה לי: תקעו לך צינור בגרון.

רק בגרון תקעו לך צינור?

 

[Zadig]

רק בגרון תקעו לך צינור?

יש את הבדיקה המקבילה והמרושעת - קולונסקופיה. כולם יוצאים ממנה עם חיוך מאוזן לאוזן, כך שמעתי

 

[שיח סלימאן]

יש את הבדיקה המקבילה והמרושעת - קולונסקופיה. כולם יוצאים ממנה עם חיוך מאוזן לאוזן, כך שמעתי

יש גם את הכפולה היינו גסטרוסקופייה + קולונוסקופייה.

צריך רק לוודא שאם מתחילים בקולונסקופיה מחליפים צינור לפני הבדיקה השנייה.

 

[סופהו 1]

חבל שלא הזהרת אותי.
איך מוודאים זאת אם הכל מתרחש כשמורדמים?

 

[קלייטון.ש]

יש פחדים קשים מפחד המוות, באמת. השלמתי מזמן עם מותי. אני מהרהר תדירות בחווית "היעלמות התודעה" ו"היעלמות זיקת האני" - הרי עברתי ניתוח אחד או שניים בהרדמה. זו חוויה מצמררת להתעורר מהרדמה. אז אני כבר לא מצומרר. מאידך הפחד שלי מעוני חריף הרבה יותר.

דווקא הקטע של ההרדמה עוזר לי לא לחשוש מהמוות. אם המוות שלי יהיה כמו הרדמה לניתוח, שפשוט אתה נכבה וזהו, זה יהיה מעולה.
מצד שני הסתדרתי יופי גם עם הבשורה "אתה חולה במחלה פרועה ומסוכנת ולא רק שאנחנו לא יודעים כמה זמן נשאר לך לחיות, אנחנו בכלל לא רוצים לדבר על זה"
מבחינתי גם "עוני" זה אחלה. כל האנשים שאני מכיר אומרים לי שאני חי בעוני מרוד ואפילו כועסים עלי קצת, אבל כל עוד יש לי את הספגטי עם קטשופ וגבינה צהובה שלי פעם בשבוע, אני מרוצה.

 

[אבח"י]

דווקא הקטע של ההרדמה עוזר לי לא לחשוש מהמוות. אם המוות שלי יהיה כמו הרדמה לניתוח, שפשוט אתה נכבה וזהו, זה יהיה מעולה.
מצד שני הסתדרתי יופי גם עם הבשורה "אתה חולה במחלה פרועה ומסוכנת ולא רק שאנחנו לא יודעים כמה זמן נשאר לך לחיות, אנחנו בכלל לא רוצים לדבר על זה"
מבחינתי גם "עוני" זה אחלה. כל האנשים שאני מכיר אומרים לי שאני חי בעוני מרוד ואפילו כועסים עלי קצת, אבל כל עוד יש לי את הספגטי עם קטשופ וגבינה צהובה שלי פעם בשבוע, אני מרוצה.

ענין ההרדמה הובא על מנת להסביר שפחד המוות מבחינתי חסר ערך, וכשאני מהרהר במוות אני נזכר בחווית ההיעדר עת הורדמתי ועת התעוררתי. לגבי השאר, כל אחד ממין את חרדותיו כרצונו.