קנדה היא מקום גדול.
אני לא יודעת איפה מי שכתב לך גר בקנדה, אבל לא כל קנדה היא אחידה מהבחינה הזאת. כמו שכתבו מעליי, יש מקומות עם המון נישואי תערובת, ומצד שני יש מקומות סופר-גזעניים (לאו דווקא כלפי יהודים - כלפי ה-first nations, וכו'). יש מקומות שהם מופת לרב-תרבותיות, ויש מקומות שפחות. וגם ארה"ב לא אחידה מהבחינות האלה, או מכל בחינה. אני מעדיפה את קנדה מבחינת העניין שיש שם פחות את העניין של תרבות של נשק ושל רציחות המוניות, אבל מבחינת התרבות הכללית הם די דומים לאמריקנים (לא סתם אמרו בסאות' פארק It's not even a real country anyway - יש בזה משהו מבחינת המסורת התרבותית שלהם, שלא כל כך חזקה, ולוקחת הרבה מארה"ב) - אם כי נראה לי שבמקרה שלהם הנחמדות היא דווקא אמיתית ולא מזויפת, והיא גם לא רק נימוס, בניגוד למקרה של האמריקנים, ששם העניין המהותי הוא העמדת הפנים ואיך להציג דברים בצורה מסוימת, וזה לא שהם באמת רוצים להיות נחמדים זה לזה, ומאחורי הגב הדברים שונים לחלוטין. בקנדה יש פחות עניין של העמדת פנים, ומצד שני כשעושים משהו שלא נתפס כהכי נחמד לפי הכללים שלהם, זה ממש מזעזע אותם והם לא מבינים מה קורה פה... מהבחינה הזאת יש באמת איזשהו קושי לישראלים להשתלב, כי הם צריכים לפתח רגישות יתר שהם לא מגיעים איתה מראש (לחייך הרבה, להחמיא הרבה, להתנצל הרבה, להשתמש בהרבה ביטול עצמי, וכו').