לוגיקה עקומה
לשמחתי אני לא מכיר את אילת. עוד בימי סיני העליזים אילת היתה עבורי תחנת מעבר הכרחית בדרך לדהב ולנעמה, ולא היוותה דבר מעבר לתחנת אוטובוס מרכזית. ומאז איבוד סיני איבדתי לחלוטין כל עניין גם באילת. אבל בכל-זאת: "כמה מכוער ואימתני יכול להיות דוכן מאולתר מול כיעורם ואימתנותם המפליגים של מרבית בתי המלון המפוארים הבלתי מאולתרים באילת, ומרבית הבנייה בכללה בעיר"
בחייאת רבאק אסתר! האם העובדה שנעשה פשע אחד פותחת את קופת השרצים לכל דיכפין? ראיתי את התמונה של הדוכנים, המופיעה בכתבה שלך. שנים שלא נתקלתי במחזה כה מגעיל ודוחה. ועוד לא דיברתי בכלל על חסימת והשתלטות על המרחב הציבורי ועל החדירה לחופש הפרט, ועל הרעש והזוהמה ותחושת המחנק שעומדים בסתירה מוחלטת לכל מה שמחפש תייר בעיר נופש כמו אילת! (אולי הדוכנים מתאימים ל-"נופש עירוני", כמו פריז או לונדון, אבל
בהחלט לא לעיר קיט ימי מבודדת, על שפת המדבר.
וזה היה רק על קצה המזלג מתחום של "תכנון תיירות".