זה לא כל כך נעים להרגיש דחוי

[י ו ס י פינקלשטיין]

זה לא כל כך נעים להרגיש דחוי

לא אחת ולא מעט אני שומע את האמירה "הוא/היא לא מבין שהנישואין שלנו נגמרו וצריך לגמור את הסיפור, בטוב", האמירה באה תמיד מפי יוזם/יוזמת ההליך של הגירושין שכבר שקל ,התלבט ,התייעץ והחליט כ"נגד" בן/בת הזוג שהתקשה בהבנת הנקרא את הכתובת על קירות הביית. ואכן , תהליך עיבוד סיומה של הזוגיות אינו פשוט. יש שיגיבו בהתעלמות - "סתם קריזה זה יעבור ….." יש שיגיבו בכעס {ואולי באלימות מילולית},במיוחד עם ההודעה תגיע באמצעות מעטפה ירוקה מביהמ"ש… יש שיצהירו "אצלינו במשפחה לא מתגרשים" או "זה לא מתאים עכשיו ,הילדים קטנים מדי ויפגעו" יש שיגיבו בהסתגרות וניתוק…. ויש … ויש…. קשת התגובות הנם פועל יוצא של פגיעות, תחושות עלבון וחרדה מפני העתיד. מי , כמה ולמה "אשם" כל אחד מבני הזוג בזוגיות המתפוררת – אינו משתנה רלוונטי בשלב זה. ובכן ,מה עושים שאחד רוצה והשני {עוד} לא ??? יש לכם רעיונות איך "מעכלים" את הבשורה ? איך מגיעים לגירושין טובים ?? ואגב מי היה היוזם אצלכם ? שבת רגועה לכולם יוסי

 

[הפרי האסור 2003]

רעיונות..

לטנגו צריך שניים..אם אחד לא רוצה והשני רוצה...הוא איבד את הזוג שלו לטנגו והוא לא יכול להמשיך לרקוד לבד..לכן אי אפשר לעשות כלום. (פרט למשפטים כאלה ואחרים שציינת כגון "הילדים קטנים מידי" אך ממלא זה יתפורר בסוף אם כך מדוע להמשיך איתם) איך מעכלים את הבשורה..לפי דעתי רק הזמן עוזר לך לעכל אותה. כמו עם כל דבר אחר. איך מגיעים לגרושים טובים..מפני שאף פעם לא התגרשתי.. רק מסביבי התגרשו (בן הזוג וההורים) אני יכולה לשער שיש צורך במאמץ אדיר מבין הזוג שלו הובאה הבשורה להבין שזהוא, זה נגמר וכדאי להשאיר טעם טוב בפה במקום להרוס את מה שהיה עד עכשיו. דבר שהוא מאוד קשה לקיים. אצלנו (אצל בן הזוג) הוא יזם. (אצל ההורים) אני חושבת שאימי.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אין גירושים טובים. זו פיקציה

זו הייתה השורה הכמעט אחרונה שלך בהודעה, יוסי. "איך מגיעים לגירושין טובים". מי אמר שמגיעים לגירושים טובים? גירושים הם לא טובים, אם הם היו טובים, הם היו נישואים ולא גירושים. השורש של המילה הוא ג.ר.ש. לאף אחד לא טוב כשמגרשים אותו או כשהוא מגרש מישהו. ובעיקר לא טוב לילדים. גם אם אתה יודע שאת מתגרש כי אתה רוצה, וכי רע לך בנישואין, עדיין, זה לא כיף גדול לפרק תא משפחתי על כל המשתמע מכך וכל אחד היה מעדיף שלא יגיע למצב שהוא יצטרך ליזום את זה או שמישהו ייזום את זה בשבילי. אז קודם כל, אני לא מזדהה בכלל עם המונח "גירושין טובים". גם אם כלפי חוץ הם לא אלימים מילולית ולא וכחניים מדי, הם תמיד מהווים צלקת בנפשם של אנשים רבים במערכת המשפחתית ואכן, רעיונות לעיכול הבשורה אין לי. רק זמןונכונות לעבור את זה בשלום באופן הכי אפשרי שניתן להעלות על הדעת וזהו. ואצלנו, היוזמה הייתה אצלי. שבת רגועה ושלווה, שחר

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

הצדק איתך שחר

גירושין אינם יכולים להיות טובים, משום היותם תוצר של חיים זוגיים רעים , לא מספקים לא טובים ולכן,אשנה המינוח ל"גירושים שפויים " ולוואי שחר שיהיה לך שבוע רגוע יוסי

 

[מיקימאוס43]

שבת שלום יוסי../images/Emo42.gif

לדעתי, מי שננטש הוא זה שכואב את הפרידה. זה מוזר , מה, לא מרגישים מתי הקרקע בוערת? לא מרגישים מתי הקשר מתפורר? כבר לא מדברים באהבה ולא סולחים מהלב יש ניתוק רגשי ולפעמים פיזי ובכל זאת כאשר הצד השני מכריז "זהו, עד כאן לא יכול יותר אני רוצה להתרחק-להתגרש". יש בכל זאת הפתעה-תדהמה בכל זאת נפגעים כאילו לא מבינים על מה המהומה. "מה, עד כדי כך נורא שרוצים להתגרש??" תגידו, איפה היה הצד השני באותו זמן, בירח???? יש לך הסבר לזה יוסי? הרי הניתוק לא נוצר ביום אחד הוא מחלחל בחיינו לאורך הרבה זמן, בחיים המשותפים ובכל זאת בום!!! הפתעה!!! למה??? והנה עוד שאלה יוסי: ואם החוסר עירנות להתרחקות האיטית של בן/בת זוגנו/זוגתנו היא בגללנו זה לא יקרה שנית? בזוגיות הבאה שלנו? מה עושים? איך דואגים שזה לא יחזור על עצמו? כולנו חוזרים ואומרים(ואני בתוכם) שלמדנו מהטעויות של הקשר הקודם. האומנם??? ולמה להפגע אם הוא רוצה להתגרש הרי לא טוב לו וגם לך נכון? הרי חייתם ביחד, שכבתם באותה מיטה באינטימיות , מה, לא מרגישים? מה, לך טוב? לך מושלם? בגלל זה התדהמה? והכעס ? על העזיבה? מוזר......

סליחה יוסי ולכל החבר'ה זה ארוך ואולי יפגע במישהו אבל אני יותר כועסת על עצמי בכל הקטע הזה כי אני עשיתי את הטעות הזאת פעמיים!!!וכמה בן אדם יכול להיות טיפש, תגידו לי???

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

מיקי חמודה, למה שזה יפגע במישהו?

כל אחד מדבר מניסיון החיים שלו. וזה שלך. זה בסדר גמור. ואת לא טיפשה כי גם לי קרתה הטעות הזו פעמיים ואלה הם הנישואים השלישיים שלי עכשיו והם מאושרים למדי. מה שאומר שתמיד מתישהו מגיעה המנוחה והנחלה, אם שואפים חזק להגיע אליה. ואני ואת לא היחידות פה שהתגרשו פעמיים, יש כאן עוד שיחשפו את עצמם אם בא להם/להן. ואל תפחדי לכתוב ארוך. זה לא אמור לפגוע. את כותבת מציפור נפשך וזה בסדר גמור.

 

[מיקימאוס43]

תודה שחר, את מתוקה

אני חוששת, משום שאיני רוצה לפגוע במישהו פה בפורום, חוששת שלא יבינו אותי נכון. אבל האמת שכל ה"ירידות" מופנות אלי . אני מלקה את עצמי כל יום מחדש על החוסר ראיה שלי את העתיד הצפוי לבוא. אני חשה שזה מן דפוס התנהגותי שלי בקשרים זוגיים וזה מ-ע-צ-ב-ן לאללה. גם לך זה קרה? ויצאת מזה? איך? מה עושים? ספרי כבר.....

 

[doבי]

שבת שלום מיקי_ _ _ 43- וברכה

מיקי, את ממש נכנסת בזכרוני - והוצאת לי בדיחה ישנה(שיש בה מוסר השכל): לצאר ניקולאי היום - היה טמפרמנט סוער. בשמחתו - ערך נשפים, רקד בהם ונהנה. בצערו- ערף ראשי בויארים ורוזני החצר- וזה הביאו לכעס נוסף. יוןם אחד - כשכלו כל העצות של יועציו בכעסו - הציע ליצנו: תזמין תזמורת, וינגנו לך את הכעס והצער,הלאה ממך. ההוד מלכות שמע - ועשה. זימן - שלישיית קצב. היה זה - המתופף בוגי, החצוצרן בומי, והחלילן טומי- שנגנו לפניו. בסיום ההופעה כבר שמח ניקולאי -וציוה על שומר האוצר:לתת לכל אחד "מלוא כלי נגינתו מטבעות כסף, "כפרס על שמחתי". בוגי - קיבל מלוא התוף - הר כסף.בומי קיבל מעט כסף, אך טומי - נדפק, כי החליל היה צר ואף לא מטבע אחד נכנס בו. לימים שמח ניקולאי הצאר, ערך מסיבה - והזמין את שלישית הקצב - כי הכירם בשימחתו.באו וניגנו. הפעם כעס הצאר ולא שמח, וכעס רב מילאו. ציווה לשומר האוצר -"תכניס בישבנם את הכלי של כל אחד - כי אני כועס עליהם. אבלים וחפויי ראש, לאחר העונש, יצאו לחזור לכפרם. בדרך שאל טומי את האחרים , בהתרסה: למה כשהרווחנו וקיבלנו הפרס- אני לא קיבלתי כלום - זילצ' , נאדה? אבל כשקיבלנו עונש - זה הוטל רק עלי ולא עליכם? ענה לו בוגי: מי שנדפק פעם =נדפק תמיד. כאלו הם החיים. כש"הבוס" לא מרוצה מהמנגינה שלנו - ידפקנו שוב ושוב.אפילו - כשנתגרש. אבל שאלה ליוסי פינקלשטיין: למה שההורים לא יביאו את "הדרישות לגט שלהם" בפני ילדיהם,שישמשו כבוררים לפי החוק החדש - וכשיש כלמשל 3 ילדים , זה ממש "הרכב של בימ"ש עליון" והם יקבעו את תוקף הגט, את מועד תחילתו ותחולתו, ואפילו -יחליטו באילו תנאים ימשיכו הנישואין כ"שלום בית"? למה אנו "המבוגרים(שלא כל כך חכמים)"לא מחוייבים כחוק - להניח את כובד ההחלטה המשפחתית הזו על כתפי ילדינו? הרי כולם/ן(ילדינו) צריכים להתגייס לצה"ל, לפי חוק גיוס חובה",נכון? לא, יוסי, תפסיק לומר שזה בגלל שילדים על פי רוב רוצים משפחה עם אבא-אמא ביחד, ולא לבחור "רק אחד מביניהם"!

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

רציתי לסלוח מיקי , באמת רציתי ....

אבל לא ידעתי על מה.. מיקי , לדעתי , כאן המקום להתלבט לשתף ואולי ללמוד איך להמנע מטעויות. לא כל התנסות עלינו לחוות יתכן וכדאי ללמוד מניסיונם של אחרים. לשאלותייך לא אחת חלקנו נקלעים לחיים של שגרה בחיי הזוגיות . אנחנו תופסים אותה כמובנת , כבטוחה ,ולא כך הם פני הדברים זוגיות יש לטפח , להעשירה ... ולעתיד בטרם כניסה למחויבות זוגית נוספת לעצור [ביחד] ,לחשוב [ביחד] , לגבש ציפיות [ביחד] ואולי להתייעץ עם איש מקצוע [ברור , ביחד]. ואם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת. ערב טוב יוסי

 

[רות 2]

לעיתים רק לעשייה

יש השפעה על קבלת המציאות הבילתי רצוייה...כשי צד אחד רוצה וצד אחר לא... נתת דוגמאות לתגובה... התעלמות,כעס,עיקשות והסתגרות .... *אי אפשר להתעלם מעובדה אחת ..מעשייה של אותו אחד שהחליט.. .משניסה בשיחה /הודעה/שיתוף על ההליך הריגשי בו הוא נימצא לנתק הפיזי יש משקל...ניתוק פיזי הנותן לכל אחד מהמגיבים שנתת בדוגמאות זמן עיקול וקבלת המציאות כפי שהיא.. רק תיקון אחד במקום גירושין טובים היתי קוראת לאותו ילד.. .הליך ניתוק טוב המוביל לגירושים הוגנים.... וזה על פי שיתוף שיחה הבלטת ההחלטה במעשה... ומכיון שאין רק לבן ושחור בסיפור שכזה... הצד המנתק חייב להיות מוכן לריקושט בסגנון של ..סחיטה ריגשית סחיטה חומרית מודעות למחיר שפירוק שכזה גובה... הכדור אצל המנתק בדרך כלל לדעת עיקביות לתגובתו לסחיטה הריגשית ועד כמה הוא מוכן לוותר חומריתבשל החלטתו ואו לחילופין לזירוז יישום החלטתו

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

חיקון " גירושין שפויים "

תודה רות על הערתך. תיקנתי לעייל את המושג מגירושים טובים לגירושים שפויים , המינוח גירושים הוגנים נראים לי טוב מאוד... ולהודעתך אני חושב שאם נגיע להשלמה רגשית אזי יש סיכוי להמנעות מסחיטה רגשית או פיזית . לילה טוב יוסי

 

[סביב השעון]

שבת רגועה - עם נושא כזה?

הרי זה ממש נושא כבד... אצלינו יו נישואים צולעים והדבר לא נסתר מעינינו. כשהגענו למסקנה שצריך לעשות מעשה (היוזמה, אם איני טועה הייתה שלי)התחלנו טיפול זוגי ואני בפגישה הראשונה אמרתי שאני מבקשת שהיא תעזור לנו להיפרד. אני כן מאמינה בגירושין טובים. זה יכול להיות תהליך בונה ומלמד, ניתן הרי ללמוד על עצמנו ולגדול מהרבה ארועים שליליים. אבל אני לא מאמינה בגירושין קלים. כולם כואבים ודורשים עבודה קשה .עבודה זוגית קשה. אז אני לא יודעת מה קורה כשצד אחד עושה הכל כדי להיתקע במקום. זה בטח גיהנום מקוצר. לא הייתי בזה. מקוה לא להיות שם לעולם. הנישואין הרי הם עבודה קשה מתמדת...

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

תודה לך

ולכן חזרתי בלילה ... עפ מה בעלך הגיע לטיפול הזוגי ??? [כשאת בקשת עזרה להפרד ..], וההליך הטיפולי אומנם הקל על תהליך הגירושין ועל ההדברות ביניכם אחריה ? ליל מנוחה יוסי

 

[סביב השעון]

כן זה עזר

שנינו הבנו שמשהו מת אצלנו.שום הנשמה לא הצליחה. ואנחנו לא רצינו להרוס לנו לילדינו את החיים. סך הכל אנו מחבבים אחד את השני. גם אז וגם היום. אז להיות נשואים לא. אבל להידבר? ולא תמיד הכל הלך חלק והיו צעקות אך בגדול היה ברור לשנינו שאנו מתגברים כי יש לנו מטרה משותפת: להיות הורים לילדינו האהובים. גם היום סך הכל אנו די קרובים. מקפידים על הורות משותפת. גם אם לכל אחד מאיתנו יש זוגיות וילדים עם בן זוג שונה. ככל שהזמן עובר הפיוס גדול. אני באמת חושבת שלמדתי המון מהגירושין.

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo7.gifאין גירושים טובים

גם אם אני יזמתי את הגירושין הבעיה היתה קיימת בשניים.קל להיות זה שכופים עליו לכאורה את הגירושין.זה לא אומר שזה שהחליט לא עבר דרך ארוכה ומלאת סבל להחלטה. הקושי הוא בקשר העמוק שנוצר אחרי שנים ואצלי זה 27 שנה כולל חברות של שנתיים.גם אם ביקש לחזור משך שנה ולפני שנישא ביקש לחזור זה לא הקל את הכאב אצלי אחרי שנישא ואט אט הבנתי שזהו נגמר וכל אחד הלך לדרכו. מה גם שהילדים היו וישנם תמיד באמצע. כשאתה מחליט להתגרש לעולם אינך מבין את הרגשות שגואים ומציפים אותך והורסים כל פינה טובה ואת השבר הגדול.זה יודעים אחרי.אתה גם לא צופה את השבר אצל הילדים והבעיות הגדולות עד בכלל כי גם כשהם נשאים החבילה איתנו. הקושי הגדול הוא באירועים משפחתיים כשנפגשים והכל עולה וצף,ויש רגישויות והכל נפער מחדש באיזושהי דרגה-תלוי היכן אתה עומד באותו זמן. הגירושים לוקחים אותך מחוף אחד ומניחים אותך בחוף לא מוכר ומלא כאב. והשיקום- טוב זה כבר סיפור בפני עצמו..............

 

[שילה של הצאט]

אצלנו זה היה.........

"את כבר לא עושה לי את זה יותר....." היה זה באמצע טיפול זוגי שבו ניסינו לבדוק את עתיד הקשר ביננו שבוע לאחר האמירנ הזו כבר היה בדירה משלו והיה לנו טיוטת הסכם גרושין, אני פתחתי את הדלת לרווחה לזה שאהבה נפשי. פצועה פגועה אספתי את עצמי הלכתי לטיפול טוב,נעזרתי בחברים במשפחה. עזר לי מאד שלא הייתי רק אישה של... אלא כמה דברים שלא קשורים לזוגיות היותי אמא,היותי אישה עובדת לומדת סייע לי מאד. היו כעסים האשמות אבל תמיד עם הקפדה על שמירת כבוד האחר כשלנגד עיננו טובת ילדתינו. היה שלב שדובר על חזרה ומשם החלטה משותפת שהביחד שלנו נגמר. אני לא שוכחת את הדברים שאמר לביתנו כשעזב את הבית והיא שאלה למה? "אמא כל הזמן עצובה ואבא כל הזמן כועס" לא היה מדוייק מזה לתאר את מצבנו. והיום במרחק של שנתיים אמא כבר לא עצובה כל הזמן ואפילו די שמחה בחלקת אלוהים הקטנה שלה. ואבא ,אבא מצא זוגיות שמטיבה איתו וחובק בן {כפי שכבר סיפרתי} ואנחנו מה שנשאר זה חברות והורות משותפת.

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

חברות והורות משותפת

זה בעיני מודל של גירושין הוגנים ושפויים. הי שילה, כתיבתך מופלאה , מעשירה ומלמדת יום קסום לך יוסי

 

[סביב השעון]

זה לא מעט

אני חושבת שהורות שותפת וחברות הם נכסים גדולים. יש זוגות נשואים שיש להם פחות מזה. אני מסכימה עם יוסי ביחס לכתיבתך. אני חושבת שיש לך מוח ישר ולב גדול. מוכנה לכאוב ולחיות .

 

[חי יחידה]

לא רק בנישואין

כשאני אומרת לבן זוג זה נגמר אז זה אומר שאני את השיקולים שלי כבר עשיתי

 

[*יערית]

יוסי שבוע טוב../images/Emo20.gif

אחרי הרבה טיפטופים שליאליו במשך השלוש וחצי שנות נישואים על כך שאני לא מרוצה מהיחסים שלנו...הוא חשב שזה מובן מאליו שנשאר כך עד.. אני יזמתי..ואף ערכתי איתו שיחות מוטיבציה לקבלת ההחלטה הסופית שלי שלא כ"כ הובנה מצידו כסופית. העמדתי טבלאות עד כמה הקשר נועד לכישלון ועד כמה טוב יהייה לכולנו בניפרד.. לא אומר שלך שבאותם זמנים זה חילחל לו פנימה והיתה לו הארה עד כמה צדקתי..הוא היה פגוע מאוד..ואף ניסה להחזיר אותי אליו מס' פעמים.. כשסיימנו לא היו מלחמות לא על רכוש או כסף...הסכם פשוט ביותר ומכבד את שנינו יחד...עצם זה שנתתי לו זכות ביקורים אצלי בבית ועזרתי לו במידה מסויימת{בגלל המצפון שלי} אני חושבת שהוא הבין בסופו של דבר שזה היה נחוץ..הגרושין האלו.. גם לו היה קשה לקבל...אבל כמו שאומרים.. התחלנו כידידים למעשה..והיו לנו שיחות טובות..כך רציתי לסיים איתו למרות שהוא ניסה לפגוע בי דרך הילדים..אבל מהר התאשת. זהו הדרך אולי להצלחה היא בהידברות טובה ואמיתית..