יוסי... שאלה בדיוק בזמן....
שאלתך הגיעה בדיוק בזמן ... כי... ביום חמישי יש לנו פגישה ראשונה אצל המגשרים. אם היא לא תשלוף לי שפנים מהכובע, הרי שיהיו לנו גירושים סבירים. בקצרה , הכל החל עם לידת הילד, ברנש מקסים ששנינו אוהבים אותו עד מאוד... הזוגיות תמה חלפה נמוגה ונגוזה.... נשארנו שני אנשים, שמקדישים את מירב אהבתם, מרצם, חברותם לברנש שאך זה נולד... שני שותפים, החולקים קורת גג אחת, בלא תקשורת מינימאלית, זכורה לי נסיעתנו האחרונה לאילת ברכב... שקט דממה שרר ברכב, ולמעט צליליו המענגים של הרדיו לא נשמע דבר נוסף.. כך כ 400 ק"מ הלוך ו 400 ק"מ חזור... ממש בקצרה, בהזדמנות אספר את הסיפור המלא ... יום אחד ( לפני כשנה וחודשיים) , החלטתי שקצתי בחיים אלו... לקחתי רק את הבגדים, ועזבתי את הבית לבלי שוב... אני משאיר לה ולברנש את הכל : רכב, בית, תכולת בית... בגיל של קרוב ל 40 שנים, אני מתחיל כמעט מאפס... אבל זה מבחירה !!! הדבר היחיד שלקחתי היה המחשב... מזונות ??? תקבל גם תקבל.... עזבתי בלב כבד מאוד, אך יודע גם יודע שלא אלו החיים להם ייחלתי.. מאחל לה את כל הטוב שבעולם, רוצה שיהיה לה טוב... היא אם ילדי, ועד כה התגלתה כאדם הוגן. היא קיבלה זאת קשה ... אך שנינו ידענו כי את הנעשה אין להשיב... מתכונן נפשית לפגישה ביום חמישי, יהיה לי קשה מאוד לשים את החותם הסופי על חיי חברות של כ 8.5 שנים ונישואין של כ 6 שנים ... אך, הוא שהחלטנו וזה מה שיהיה ... נפרד לעת עתה... נ.ב. בגלל מלחמת חורמה כנגד בזק, אינני מחובר בבית לאינטרנט ואינני יכול לענות, להגיב ולהשתתף ... ובעבודה, קשה לי להכנס שכן הלחץ רב... מקווה שהמשבר ביני לבין בזק יסתיים, ובא לציון ונפגעי האין ADSL גואל...
