זה נורא מרגיז

זה נורא מרגיז

. מעולם לא הבנתי את הסיגריות שאני מעשנת. את הרעל, עמוק עד לתחתית הבטן והחוצה בנשיפה, בה אחפש שוב ושוב וללא הועיל, לראות הגיון בכל הדברים המורעלים האחרים שמעולם לא הבנתי. . שלום, אני לב ואני מכור לרגש. אבל טעמתי את הסוג הכי חזק ומאז אני לא מסוגל להתפשר על שום דבר אחר. ועכשיו אני כמו אלף ילדים צמאים בשנת בצורת, אלפי פיות פעורים מחכים זמן בלתי-נגמר לטיפה אחת של גשם שתפול על לשונם. . אני עדיין מנסה לברר איך מתפשרים על החיים הבנאלים האלה. . *לשתות פחות **לעשן פחות. ***לישון.
 

Remedy Lane 9

New member
וול,

בעניין הסיגריות. פעם, באיזה רגע של הארה לא מובנת ניסיתי לברר עם עצמי את המשיכה המטופשת שלי לסיגריות. בסופו של דבר, גיליתי שבשבילי זה עוד סוג של הרס של עצמי, מקובל אמנם, אבל שהרצון שלי לעשן נובע מעוד רצון להרוס בי עוד חלק, עוד קצת. אותו הרעל שאת מדברת עליו. אותם הדברים המורעלים. בעקבות ההארה הזו (אני אומרת לך, חד פעמית באופן מוזר, אני לא האמנתי על עצמי) החלטתי שאני מתרחקת כמה שיותר. שאני לא, למרות כל הצורך. אני גם חננה אבל זה לא קשור. קיצר מה שאני מנסה להגיד בכל הדיבורים האלו\ שהתחברתי לזה בכיוון הרעל שאת אומרת שאת מכניסה לעצמך לגוף, ולתחושה שזה לא מובן לך עד הסוף . לטעום את הסוג הכי חזק זה כמו מה שפעם שמעתי שאומרים על הירואין. שבפעם הראשונה אנשים חווים משהו "עצמתי" או אנאערף וכל הפעמים שאח"כ הם מנסים לשחזר את התחושה- ללא הועיל כמובן. זה כמו בהכל לא? אחרי חוויות חזקות אנחנו לפעמים מרגישים משותקים, כאילו משהו בא ונתן לנו כל כך הרבה, אבל גם לקח מאתנו כל כך הרבה אנרגיה, ואז מנסים לשחזר, וזה לפעמים יוצא קרוב וליד, ולא בדיוק מספק. (ואז החיפוש הזה. ארוך. מתיש. ממכר. מתגמל בסוף?) ניסיתי לכתוב עוד משהו, לגבי זה שיש בכל ההודעה הזאת המון ביקורת על עצמך והרבה תיסכול ושאולי תנסי במקום להירתע מהעוצמות שאת (כי מהיכרות לא עמוקה במיוחד איתך נראה לי שאת חווה דברים וצריכה דברים מסוימים, שאולי נראית לך שונה וחריגה מרוב ה"עדר" :) להאמין בהן. ואיך אני שוב כותבת הודעות ומרגישה איך אני מכניסה את עצמי ואת איך שאני חווה דברים, אז אני אפסיק כאן, אני מקווה שקלעתי באיזשהו אופן. ואני מקווה שזה בסדר שאני צצה פה לעמים וכותבת כל מיני שטויות על גבי הפורום
 

רעוּת

New member
לא זוכרת ../images/Emo16.gif

אולי משו בקשר לזה שאת לא אוהבת אותי יותר |סמניפולציהרגשית|.
 
מי שמדברת על ביקורת עצמית,

ע"ע המשפט האחרון שלך. זה כל כך בסדר שאת צצה,
זה אפילו העלה לי חיוך באופן אישי והנה תראי, זה הזכיר לרעות את החלומות שלה, אני בטוחה שזה חשוב בלימודים שלה באיזשהו אופן
ודווקא די קלעת, עם הלשחזר והליד והלא מספיק, והעוצמות והלחוות והלהאמין.
וגם עם הסיגריות - רגע, הפסקת לעשן? מתי?
. כולי קנאה.
כיף שאת פה!
 

Remedy Lane 9

New member
מותק,

לעולם לא התחלתי לעשן באופן רשמי, כך ש..לעולם לא הפסקתי
וכן, ביקורת עצמית. בגלל זה אני כל כך אוהבת את המקום הזה, כי יש פה אנשים שמבינים אותי
 

Remedy Lane 9

New member
אה ו...

נכון פעם תהית בפורום טורי אם מעניין אם גנבת למישוה את החתימה שלך??? חיחי, אז תסתכלי בחתימה שלי ותווכחי למי גנבת
סתם, לי לא אכפת. וגם אני מקורית ומגניבה אז ציטטתי רק שורה אחת מכל המשפט הארוך של הגברת פיונה
 
חחח!

היא בטח תתחלף בחזרה מתישהו בקרוב ותחזור להיות וולך... אוף. איך מפסיקים לעשן. איך מפסיקים עם הרעל. חה.
 

מתנות

New member
יש פה כמה משפטים

שלא ישכחו ממני כל-כך בקלות. ואיך חיים ככה? נראה לי שפשוט לומדים תוך כדי עשייה. כמו כל דבר.
 

ziacT

New member
.

"אני עדיין מנסה לברר איך מתפשרים על החיים הבנאלים האלה" כ"כ הרבה במשפט אחד. מעניין אם כל החיים נלחמים עם ההתפשרות הזאתי או שמתישהו רק מתפשרים. רק מקבלים את זה. [לא יודעת למה אבל ב'רק' הזה מרגיש לי כניעה כרגע. אולי מתישהו הבנה.]
 
למעלה