טוב - מאחר שאני אחת מה"שתיים
שמתחילות שם "הי מה העניינים אני מחכה כבר לילד השני..." וגו' - אני מוצאת הפעם להגיב. נראה לי שלפחות חלק מן המשתתפים הקבועים כאן כבר הבינו שלמרות שאני אמא, שלמה ומאושרת בהחלטתי זו, אני גם באמת באמת מאמינה בצדקת דרכן של אלה שהחליטו שלא להביא ילדים לעולם ובזכותן להחליט כרצונן מבלי לתת דין וחשבון ומבלי להישפט על כל צעד ושעל. אני חושבת שההשתתפות שלי כאן היא בדרך כלל בונה וקונסטרוקטיבית. אני משתדלת להשיב עניינית. אני משתדלת שלא להיגרר לויכוחים נמוכים, גם במקרים בהם הרגשתי שהיה מי שניסה לעלוב בי, או לפחות בקבוצת אוכלוסיה שאליה אני שייכת (לא - אני לא חושבת שהעובדה שמכנים את ההתנהגויות שלי "התנהגות עדרית" זה סוג של מחמאה. גם ההנחה המובלעת המועלית פה מעת לעת על ידי אנשים שונים כאילו כל ההורים סתומים ולא ידעו למה הם נככנסים - גם היא לא נתפסת בעיני כסוג של מחמאה. ועוד היריעה ארוכה). יש שרשורים שלמים שאני נמנעת מהם כדי לא להיגרר לוכחנות מיותרת ונמוכה. גם כשאני משיבה למי שמעליב אותי - אני משתדלת לא להעליב בחזרה, אלא רק מציינת שהטון או המלים בהם פנו אליי נשמעים לי מעליבים. מעבר לזה - אני ממש משתדלת להיות עניינית. יש כאן לטעמי די והותר משתתפים אינטילגנטיים, שמעריכים שיח רב גוני, ושמבינים שההורים, כמו גם מי שאינם הורים, מורכבים מאוסף רב ומגוון של אנשים שמונעים מדרייבים שונים ועשו החלטות שונות מסיבות שונות והם הורים מסוגים שונים המחנכים בשלל דרכי חינוך שונות את ילדיהם. אני חושבת שזה לא מקרי, שביותר מפעם אחת, משתתפים שאינם רוצים ילדים הסכימו עם דברים שאמרתי על סוגיות עקרוניות שנדונות פה. הסיבה היא פשוטה. ההחלטה שלי כן ללדת ולגדל ילדים - אינה רלוונטית בעיני לזכות של כל אדם להחליט על דרך חייו, וללגיטמציה שאני סבורה שיש לתת לכל החלטה שכזו (בכפוף לסייגים כמו אי פגיעה בזולת כמובן). בהינתן הסיבה הזו, הרי שהמשקפיים דרכם אני בוחנת את הסוגיות הנדונות כאן הן אלה התומכות בפלורליזם ובליברליות. ההורות שלי היא נלווית לכך. כמו שהמקצוע שלי הוא נלווה לכך. כמו שכל חלק מאישיותי הוא נלווה לכך. העיקר הוא הדיון החשוב בזכותם של אנשים בכלל - ובעיני במיוחד נשים - לא להביא ילדים לעולם ולא להצטדק על כך יומם וליל. אני משתתפת כאן בתדירויות כאלה ואחרות כבר ימים רבים. והינה, קרה המקרה, ונתקלתי באחד השרשורים במישהי שהכרתי בפורום אחר. בירכתי אותה לשלום ושאלתי אותה לשלומה. היא השיבה לי בשורה קצרה, ואכן ציינה שהיא מצפה לילדה שניה. מה קרה??? איפה כאן ההתגרות??? האם בעצם ההחלטה שלה להביא ילדים לעולם, ובעצם הדיבור על כך בקול רם, כן - גם מעל הפלטפורמה הזו, אבל לחלוטין לא בהקשר "מיסיונרי" אלא לגמרי בהקשר "חוליני" מההפתעה שבפגישה מקרית עם מכר ותיק, האם גם אלה וגורמים לך למצוקה? האם כל איזכור של המילה "ילד" מפיו של הורה כמוהו כהתגרות? מדובר בהערה תמימה, על רקע תמים, ולא בשום סוג של פרובוקציה. הצורך להשתיק את ההורים באשר הם שם לחלוטין אינו ברור לי. אם זו דעתך, הרי שבעוד אני נמצאת כאן מן הטעם שפלורליזם הוא לטעמי אחד הבסיסים החשובים והחיוניים ביותר לחברה בריאה, ולצערי אחד הרעועים ביותר בחברה שלנו, ואני רואה חשיבות עליונה בקידומו - במיוחד בהקשר הנשי, הרי שדעתך נראית לי מנוגדת לחלוטין לעמדה הזו. ואני אעצור במילה "מנוגדת" ולא ארחיב כדי לא לאמר דברים חמורים יותר בלהט המקלדת.