זוגיות חדשה...התייעצות....
שלום..
כבר חודשיים שאני בזוגיות חדשה. במשך כל השנים (ואני כבר בת 27) לא הלך לי בכלל בזוגיות. הייתי יוצאת המון לדיטיים, פגישות אבל מתאכזבת המון.
הייתי מתאהבת די מהר ונפגעת המון מגברים שלא לקחו את הקשר רציני היו פתאום נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה. ולא פעם או פעמיים זה קרה.
בשנתיים האחרונות יצאתי לדייטים אבל לא הצלחתי למצוא מישהו, לא הצלחתי לפתח רגשות, לא הרגשתי שאני רוצה עד הבחור הנוכחי. שמהשיחות הראשונות הרגשנו משהו שונה, ידעתי שזה יהיה קשר אחר שונה. הוא אדם טוב, בדיוק מה שחיפשתי מבחינת מראה בול הטעם שלי, רציני, דואג לי המון בהתחלה היו לנו שיחות רציניות ועמוקות כבר אחרי כמה פגישות הגדיר אותי כחברה שלו ושזה רציני בנינו. מההתחלה נתן לי תחושת בטחון. אני יודעת שהוא תמיד יהיה שם- לא יסנן כמו רבים אחרים בקיצור הייתה תחושה אחרת לגמרי.
אבל- והינה זה מגיע- לא הרגשתי בעננים, אני לא מאוהבת בו עדיין, אומנם כיף לנו יחד מכינים ארוחות יחד הולכים לים או נפגשים אצלו עם המשפחה והחברים יש לי אחלה משפחה אני מסדרת איתם מעולה והם מאוד אוהבים אותי, למרות שהייתי רוצה שנצא יותר ונעשה יחד דברים משותפים אבל הוא אדם ביתי ולא אוהב ככ לצאת..
אבל אני לא בעננים בגללו אין לי פרפרים בבטן אני לא מרגישה התרגשות מטורפת כשאנחנו נפגשים.כי אכשהו התרגלתי אליו.
יכול להיות שפיתחתי מחסומים, שאני לא מסוגלת לפתח רגש, אבל עד שבא לי אדם מקסים וטוב בדיוק מה שאני מחפשת אני לא מרגישה התאהבות.
האם זה טבעי? מה אני עושה?
שלום..
כבר חודשיים שאני בזוגיות חדשה. במשך כל השנים (ואני כבר בת 27) לא הלך לי בכלל בזוגיות. הייתי יוצאת המון לדיטיים, פגישות אבל מתאכזבת המון.
הייתי מתאהבת די מהר ונפגעת המון מגברים שלא לקחו את הקשר רציני היו פתאום נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה. ולא פעם או פעמיים זה קרה.
בשנתיים האחרונות יצאתי לדייטים אבל לא הצלחתי למצוא מישהו, לא הצלחתי לפתח רגשות, לא הרגשתי שאני רוצה עד הבחור הנוכחי. שמהשיחות הראשונות הרגשנו משהו שונה, ידעתי שזה יהיה קשר אחר שונה. הוא אדם טוב, בדיוק מה שחיפשתי מבחינת מראה בול הטעם שלי, רציני, דואג לי המון בהתחלה היו לנו שיחות רציניות ועמוקות כבר אחרי כמה פגישות הגדיר אותי כחברה שלו ושזה רציני בנינו. מההתחלה נתן לי תחושת בטחון. אני יודעת שהוא תמיד יהיה שם- לא יסנן כמו רבים אחרים בקיצור הייתה תחושה אחרת לגמרי.
אבל- והינה זה מגיע- לא הרגשתי בעננים, אני לא מאוהבת בו עדיין, אומנם כיף לנו יחד מכינים ארוחות יחד הולכים לים או נפגשים אצלו עם המשפחה והחברים יש לי אחלה משפחה אני מסדרת איתם מעולה והם מאוד אוהבים אותי, למרות שהייתי רוצה שנצא יותר ונעשה יחד דברים משותפים אבל הוא אדם ביתי ולא אוהב ככ לצאת..
אבל אני לא בעננים בגללו אין לי פרפרים בבטן אני לא מרגישה התרגשות מטורפת כשאנחנו נפגשים.כי אכשהו התרגלתי אליו.
יכול להיות שפיתחתי מחסומים, שאני לא מסוגלת לפתח רגש, אבל עד שבא לי אדם מקסים וטוב בדיוק מה שאני מחפשת אני לא מרגישה התאהבות.
האם זה טבעי? מה אני עושה?
