זוגיות טוטאלית

cheshire9

New member
זוגיות טוטאלית

קווים לדמותה....... האם קיימת ? האם רק פנטזיה ? האם זה מה שאנחנו רוצים ? האם זה מה שמפניו אנחנו בורחים ?
 

cheshire9

New member
../images/Emo181.gif

אין לי מושג מה רציתי לומר בדיוק........ מוזמנים להגיב חופשי
 

Star_Dust

New member
אם תגדיר זוגיות טוטאלית

אז אני מבטיחה להגיב מחר בבוקר
 

cheshire9

New member
זוגיות טוטאלית

זה מונח שעלה בשיחה שלי עם חבר אתמול....... אמר שאני עדיין לא מוכן לזוגיות כזאת - ולכן נתקע בקשרים שלי. למרות שבתור גרוש היה לי את זה בעבר....... אבל אולי מה שפעם הייתי מוכן לו היום כבר לא מתאים לי. אז הפרוש פשוט : אתה מתייצב אצלה עם המיזוודות. אומר לה שאתה פה. בשבילה. לתמיד. בלי ספקות. בלי פחדים. רק שלה. באש ובמים. לנצח נצחים. מוכן לעבור הכל, לספוג הכל. היא האישה של חייך מעתה והלאה וכל מה שהיה קודם לא חשוב. ואתה מוכן לכל מאמץ וכל מה שדרוש כדי לחיות איתה. וזה לא עומד להשתנות. התחייבת - וככה זה ישאר לפחות כל עוד זה תלוי בך. פשוט - לא ? אז לטענתו אני לא מוכן עכשיו לסוג כזה של זוגיות אבל מושך אלי\ או נמשך לנשים שזקוקות בדיוק לזה - ולכן הכשל המובנה ביחסים.
 

ד נ י ת3

New member
נשמע לי יותר כמו

"תלותיות טוטאלית" או אולי "פנטזיה טוטאלית". COME ON - בלי ספקות? בלי פחדים? לעבור הכול? לספוג הכול? נשמע כמו לעשות מלא מלא הדחקות. אף אחד לא "שלך" אף אחת לא "שלך" - צריך לעבוד על זה הרבה. בדבר אחד אני מסכימה - צריך להתאמץ. צריך לרצות נורא. צריך לעשות המון מאמצים. צריך להתפשר. צריך להתחייב.
 

Star_Dust

New member
../images/Emo45.gif

גם אני לא מאמינה בקיומה של זוגיות טוטאלית כמו שהגדרת אותה כאן. בלי ספקות... בלי פחדים... לספוג הכל?!? לא נשמע לי כמו משהו שיכול להתקיים בעולם האמיתי. והאמת היא, טוב שכך! לדעתי זוגיות שמתקיימת על אף ולמרות הספקות והפחדים היא הרבה הרבה יותר מרשימה מפנטזיה כזו של עולם מושלם.
 

cheshire9

New member
OK

עם הרבה ספקות ופחדים ..... אבל עם התחייבות לטווח ארוך - ובמיוחד התחייבות "צמודה" גיאוגרפית וכרונולוגית. איכשהו לי אישית יותר קל לדמיין את עצמי נמצא עם מישהי לטווח ארוך אבל עם מרחב חופשי מסביב (קרי: לא לגור ביחד, שלכל אחד יהיו את החיים שלו) מאשר אפילו לטווח קצר - אבל עם זוגיות לוחצת.
 

belli80

New member
זה ברור ואנושי

מה שכתבת. אבל הבעיה שלי היא בסוג של עיוורון/תמימות/שקר בסיסי לעצמך עם ה"התחיבות לטווח ארוך" הזו. שלא תבין אותי לא נכון- אני טיפוס די מונוגמי, ונאמנה כמו כלב, אבל אין הרבה אמת בלהבטיח הבטחות שאתה ממש לא יודע אם תוכל לעמוד בהן.. זאת אומרת- זה כיף ונעים ונחמד להיות במקום שבו אתה שלם לגמרי עם הזוגיות שלך, ועם עצמך בתוך הזוגיות הזו. אז אתה גם באמת מסוגל לראות את עצמך בתוכה לנצח. אבל מי יודע מה יקרה בעוד שנה? בעוד חמש? עשר? אני לא מדברת על כוחות טבע או אסונות, חלילה וחס. אני מדברת על זה שאנשים צומחים עם הזוגיות שלהם. בכל גיל, ובכל שלב בחיים. וקורה, לצער כל הנוגעים בדבר, שבני זוג שתאמו לחלוטין בתחילת הדרך, פשוט מוצאים עצמם גדלים ומתפתחים לכיוונים קצת שונים זו מזה. ואין כעס, ואין אשמים. הצעד האחראי והבוגר יהיה להיפרד יפה, לפני שזה נהיה לחוץ ומכוער. ואין מה לעשות. בוודאי שזה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב מלהשלות את עצמך, עדיין, שיש דבר כזה - "זוגיות טוטאלית".. זו דעתי. (תוהה איך, מדיון על זוגיות, נגררת בכוח המקלדת לכתוב דווקא על פרידה... )
 

belli80

New member
ועוד משהו..

אני, לפחות, לא נכנסת מלכתחילה לקשר שאני חושבת עליו ברצינות, אם זה לא בפול גז, עם כל הקלפים פרוסים וגלויים. אין בעיני דרך טובה יותר. הצד השני רואה מה יש מולו, ואין גילויים שגוררים אחריהם חוסר שביעות רצון בהמשך הדרך. כך שבאיזהשהוא מקום, מבלי לסתור את עצמי, אני כן מבינה למה אתה מתכוון. אלא שתמיד יש פחדים, ספקות וחששות. בדיוק בגלל זה חייבים להין לגמרי לגמרי כנים וגלויים. בעיקר עם עצמך. זהו.
 

Star_Dust

New member
כנראה בניגוד לכולם כאן ../images/Emo13.gif

עם הגדרה כזאת של זוגיות אני יכולה לחיות. כן, בטווח הארוך אני רואה את עצמי בזוגיות עם התחייבות צמודה גיאוגרפית וכרונולוגית. א-ב-ל לא מדובר בהתחייבות לטווח ארוך. אז מה זה אומר בעצם? בוא נפרק את המשפט - 1. בטווח הארוך אני רואה את עצמי - המשפט הזה נועד להרגיע את גונדרי
. אני מדברת כאן על קשרים עתידיים. גונדרי, כידוע לך, איתך יש לי משהו אחר, זמני הרבה יותר. 2. עם התחייבות צמודה גיאוגרפית וכרונולוגית - כן, כשאני אוהבת מישהו מאוד אני רוצה להיות איתו. רוב הזמן. רוצה להירדם לצידו בלילה, לחייך אליו כשאני מתעוררת באמצע הלילה ולהתעורר לצידו בבוקר (מה שמביא בדרך כלל בשלב כלשהו של הקשר להתחייבות גיאוגרפית). רוצה לבלות איתו. יותר מפעם-פעמיים בשבוע (וזו לדעתי התחייבות כרונולוגית). לא, אני לא חושבת שזה בריא ורצוי לבלות כל שניה פנויה יחד. אני בעד בילוי עם חברות/חברים גם בלי בן הזוג. אבל רוב הזמן אני מוצאת את עצמי עם בן הזוג שלי. פשוט כי כיף לי איתו. אתה יודע מה? אני אגרום לך לזעזוע עמוק עוד יותר... מעבר לנאמר עד כה אני רוצה גם לדעת איך עובר עליו היום (כל יום), מה הוא אכל לארוחת צהריים, האם הוא שמח או עצוב... כי זה מעניין אותי וגורם לי להרגיש חלק מהחיים שלו. ולא, אני לא משיגה את זה בכך שאני דורשת ממנו להתקשר אליי כל שעה עגולה, או מנדנדת לו כל עשר דקות בטלפון
3. א-ב-ל לא מדובר בהתחייבות לטווח ארוך - אני לא מאמינה בהתחייבויות לטווח הארוך. אולי אפילו באופן קיצוני מדי. אני נורא שיפוטית. בעיקר כלפי עצמי אבל גם כלפי סיטואציות בהן אני נמצאת. שופטת קשר ברמה של הרגע, של השניה הנוכחית. משהו בסגנון של: עכשיו טוב לי בקשר? ועכשיו? ועכשיו? ועכשיו? ועכשיו? ואם לא טוב, אז אני חותכת. אני יכולה להגיד לך שזה יכול להטריף אנשים סביבי. כי באיזשהו מקום זה יוצר תחושה של חוסר יציבות. הכל יכול להיות מושלם ולהיגמר בשניה אחת רק כי הרגע לא היה טוב. אני לא טיפוסית של סטוצים ובדרך כלל לא נכנסת למערכות רק כי טוב לי כרגע. ברוב הקשרים אליהם נכנסתי בחיים, קיוויתי שהרצון להתחייב גיאוגרפית וכרונולוגית יישאר שם ever after אבל מעולם לא התחייבתי להישאר. זו פשוט התחייבות שאני לא מסוגלת לעמוד בה בגלל הצורך הזה לשפוט את הרגע. ועכשיו, אחרי כל הפירוט הזה, האם אני דורשת לדעתך זוגיות טוטאלית?
 

cheshire9

New member
מצחיק

כי שנינו כנראה טוטאלים - אבל בכיוונים הפוכים .... אני לא בודק כל שנייה עם טוב לי. ומסוגל (כמו שאתם יודעים) לספוג הרבה שיט ולהמשיך הלאה. אבל זה בתנאי שאני רואה איזו מטרה לעניין, התפתחות, צמיחה - משהו שגם אם לא מושלם לי עכשיו יילך וישתפר עם הזמן. מוכן ורוצה להשקיע. אבל במגבלות שלי ועם הרבה חופש. וכן - ממש לא רוצה שבת זוגתי תדע איפה ומה אכלתי בצהריים...... חושב שזה לא בריא - כל אחד צריך שיהיה לו את הגן הסודי שלו - אפילו בשיתוף הכי מוצלח.
 

magenta73

New member
מכיר פנדורה?

תיבה כזו, שיצאו ממנה כל מיני דברים רעים, ואחרונה יצאה התקווה? שאמורה להחזיק אותנו, למרות הרע? אני לוקחת את התקווה למקום אחר.אני לוקחת את התקווה לסוג של פנטזיה או חשיבה מקדימה הרבה לפני זמנה. שלמעשה עוצרת אותנו, כי לעולם לא נגיע ל"שם". אל תחשוב כ"כ רחוק. תחשוב אם נחמד וטוב לך עכשיו. הכי הרבה תחשוב אם תוכל לסבול את הבחורה הזאת חודשיים מעכשיו. הרי לא ניתן לדעת מה יקרה מחר. הכי הרבה, זה יגמר. וואלה. רוב מערכות היחסים נגמרות בסוף...
 

magenta73

New member
אין דבר כזה

יותר מכך, נשים שלדעתך ולדעת חברך זקוקות בדיוק לזה, הן בעצם רוצות/זקוקות לזוגיות בשביל בסיס או סוג של פנטזיה או הבטחה שאי אפשר לתת אותה מההתחלה. אין סיכוי בלי לקחת סיכון. ככה זה בחיים. אין דבר כזה "לנצח" אחרי שבוע של היכרות. אפילו חודש. אפילו שנה. היכרות זה דבר ארוך ארוך ארוך....
 
למעלה