לא כל כך ברורה לי השאלה
אתה מסיים במשפט שאתה לא יודע איך להמשיך מכאן. יש שלוש אפשרויות בעיקרון איך להמשיך מכאן: 1. לנסות לשקם את הקשר 2. להיפרד 3. לא לעשות כלום, להמשיך ככה.
1. אפשרות זאת תלויה ברצון של שניכם לעבוד, להשתנות, להתאמץ. גם אז לא תמיד מצליח.
2. להיפרד תמיד מצליח. מאחר והילדים שלכם בקרוב בגירים, אומר שבקרוב כבר לא יהיה לכם כמעט קשר ותוכלו להמשיך איש איש לדרכו. זה גובה מחיר קשה במהלך הגירושין ומייד אחריו, גם נפשי וגם כלכלי, אבל נותן סיכוי לשיפור בהמשך. גם פה אין הבטחות אבל יש סיכוי ממשי, הזדמנות, לשיפור בהמשך.
3. יש אנשים שמוצאים נוחות במה שמוכר להם. למצב הזה כבר התרגלת, אפילו שאתה לא אוהב אותו. הבעייה שעל הנוחות הזאת אתה משלם מחיר נפשי כבד ברמה היומיומית. כאילו שלקחת את המחיר הנפשי החד פעמי הכרוך בגירושין ומשלם אותו בתשלומים, מנה קטנה מדי יום. אין ממש סיכוי שהמצב ישתפר מעצמו כך שגם אין לך למה לצפות. גם הצד "המתעלל" נקרא לו כך בדרך כלל לא מרוצה כל שייתכן (לא בטוח אבל ייתכן) שדווקא אשתך תיזום פרידה.
ממשיכים מכאן באחת משלושת האפשרויות האלה. בשביל אפשרות מספר 1 נדרשת הסכמה ושת"פ של אשתך אז אני לא בטוח עד כמה האפשרות ריאלית. מבין השתיים הנותרות, בחר על פי מה שמתאים לך ולאופי שלך.