phoenix2000
New member
יש לזה פוטנציאל לדעתי
אבל את צריכה לעשות שיפוץ יסודי למבנה.
כל הקטע הזה מורכב מאוסף של התרחשויות המחוברות על ידי אוסף של תיאורים וסיפורים ארוכים שלא תמיד מצליחים לעניין או להרגיש אמינים.
זה מתחיל בסיפור ארוך על ההפסקות של אלינור: את מתארת מה כולם עושים בהפסקות, ומה אלינור עושה בהפסקות. ואז אחרי שאנחנו מבינים מזה שאלינור היא ילדה לא מקובלת, את מתחילה לספר לנו למה היא לא מקובלת. ואז את מספרת לנו על מלך ומלכת הכיתה האיומים והקלישאתיים משו כדי שאחר כך נבין שכשהם מתכננים הברזה המונית מהשיעור, ושלאלינור כדאי לשתף פעולה. אבל זה מרגיש כל כך קלישאתי ולא אמין. זה יכול אולי לעבוד בסרט נעורים אמריקאי מתחילת שנות ה-2000, אבל עכשיו 2015 כך שאני באמת מצפה ממך ליותר.
שימי לב שאת קודם מספרת לנו על מלך ומלכת הכיתה ואחר כך מראה אותם. וזה לא רק פה. רוב הסיפור שלך מאורגן בצורה כזו שאפשר ממש להקיף פסקאות בעיגול ולכתוב ליד: 'פה היא מספרת, פה היא מראה, פה יש התרחשות, זה קטע מעבר'.
למה לא פשוט לשלב את הכל ביחד? אנחנו לא באמת צריכים לדעת על מלך ומלכת הכיתה עד שאנחנו פוגשים בהם. תני לנו את כל המידע הזה תוך כדי המפגש. כמו שעשית עם זה שאלינור נזכרת בסיפור שהיה בבריכה. באותה צורה, גם שאר המידע עליהם צריך לעבור.
תחשבי על אדם שניגש אלייך ברחוב ומתחיל לספר לך איך עובד קסם מסויים. זה לא יעניין אותך כמו אם למשל ייגש אלייך אדם ברחוב, יציג לך קסם מגניב ואז כשכבר תשומת ליבך מופנית אליו הוא יסביר לך איך הקסם הזה עובד (ועזבי לרגע את העובדה שאנשים שניגשים אליך סתם ככה ברחוב זה מוזר ומפחיד
). בכל מקרה, מן הסתם שיותר יעניין אותך לשמוע איך הקסם עובד אחרי שראית אותו בפעולה, ולא לפני. אז אותו דבר לגבי הסיפור. קודם תציגי לנו את הדמויות, אחר כך תספרי לנו עליהן כדי למלא את החסר. אבל כמובן, מה שאת יכולה להראות במקום לספר, אז תראי.
בכל מקרה, לאחר כל הקטע הזה אנחנו מגלים שאלינור מתרגשת לקראת שיעור ביולוגיה שאמור להיות היום ובעצם היא מחכה לו כבר כמה ימים כי יש לה שאלה מעניינת לשאול את המורה בקשר לדם שלה.
אז קודם כל, למה הסיפור לא מתחיל בזה? ברצינות, הסיפור צריך להתחיל בזה שאלינור מצפה בקוצר רוח לשיעור ביולוגיה ומנסה להעביר את הזמן, ואז רגע לפני שהשיעור מתחיל הכיתה מתכננת הברזה המונית. וכמובן שתוך כדי את יכולה לספק לקורא את כל המידע שאת רוצה להעביר לו בטפטופים (כי כשהכל מרוכז ככה בפסקאות שלמות זה מתיש).
אבל למה בכלל אלינור חושבת שהיא יכולה ללמוד משהו על הדם שלה בשיעור הזה? זה נראה יותר שהיא מצפה לשיעור ביולוגיה כדי להתקיל את המורה בשאלה שהיא לא תוכל לענות עליה. אז אלא אם כן אלינור היא מסוג האנשים שאוהבים להתקיל מורים בשאלות קשות, אני לא מבין ממה היא מתרגשת כל כך.
גם לא ממש אמין לי שאלינור מרימה את היד כשנטלי שואלת אם יש מתנגדים. מה בדיוק היא מצפה שיקרה? במיוחד אחרי שהיא נזכרה במה שקרה אחרי פעם שעברה שהיא התנגדה לה. היא צריכה פשוט לשבת בשקט ולהעמיד פנים שהיא הולכת עם כולם ואז לחזור לכיתה. אני מבין שאז נטלי לא תדע שאלינור נשארה בכיתה ולא תהיה לה סיבה להשליך אותה לפח, אבל זה לא מצדיק את ההתנהגות המפגרת של אלינור. דמויות צריכות להתנהג בהתאם לאופי שלהן ולא בהתאם לקווי העלילה שאת מתכננת. את יכולה לחשוב על דרך אחרת בה נטלי תגלה על כך שאלינור חזרה לכיתה.
גם היה משפט בו המורה התלבטה אם לקיים שיעור עם תלמידה אחת או לא. ברצינות? מה ההתלבטות פה? היו לי כבר מקרים בהם הכיתה תכננה הברזה המונית מהשיעור האחרון ואני הייתי מהבודדים שהגיעו. אז המורה פשוט נתנה ציון בונוס לכל מי שהגיע ושחררה אותם הביתה. לא הייתה שום התלבטות האם לקיים ככה שיעור או לא.
אחר כך יש שוב קטע מעברון בו אלינור הולכת הביתה (הקטע עם השומר הישן זו קלישאה. אף פעם לא ראיתי שומרים ישנים בביתנים. הם פשוט שומעים שם רדיו או משהו. אם יתפסו אותם ישנים אז יפטרו אותם), ואז הקטע שמשליכים אותה לפח האשפה.
לא היה לי ברור מה בדיוק הולך שם ואיך נראה הפח הזה שהם משליכים אותה אליו. הבנתי שהם שמו אבנים על המכסה כדי שלא תצליח לפתוח. עכשיו אני מבין שאלינור היא בחורה רזה, ונגיד שהיא שוקלת 45 קילו. קצת קשה לי להאמין שהם העמיסו 45 קילו של אבנים על המכסה של הפח (או סחבו משקל כזה בתיקים) אבל גם אם הם היו מעמיסים על הפח משקל כפול של אבנים, סביר להניח שאם אלינור הייתה ממש מתאמצת, היא הייתה מצליחה להרים את המכסה (מספיק שהיא תנענע אותו קצת כדי שכמה אבנים יפלו וכבר יהיה לה יותר קל). בכל מקרה, יותר אמין אם הם פשוט יקשרו את המכסה של הפח בחוט.
גם זה שנלכד איתה שם חתול רחוב שבמקום לנהום ולשרוט אותה פשוט משתפשף לה ברגליים זה לא אמין במיוחד. גם לא ממש הבנתי איך החתול הצליח לצאת בסוף.
אז אחרי שהיא נרדמת שם מישהו מוציא אותה משם ונותן לה לשתות מים. היא מסרבת לשתות אבל לוקחת איתה את הבקבוק הביתה ושותה אותו במקלחת.
אה... מה?
תגידי לי, את היית מסכימה לשתות בקבוק עם נוזל מנצנץ שאדם זר הביא לך?
לא חושב, נכון?
So what the fuck is wrong with Elinor?
אם את רוצה שהיא תשתה את המים הללו אז היא צריכה לשתות אותם ברגע שהיא יוצאת מהפח. כי היא עייפה וצמאה ומטושטשת ועוד לא חושבת על זה שהיא שותה משהו שאדם זר נתן לה ואפילו לא מבחינה שהמים הללו נראים מוזר. בשום מקרה אחר אני לא רואה מצב שבו היא תשתה את המים הללו.
בכל מקרה, אחרי שאלינור שותה את המים זה כאילו היא נהיית על טייס אוטומטי. הקטע שהיא תולה את נטלי הפוכה בכיתה היה נחמד, אבל הפריע לי שאלינור ממש שולטת פתאום במה שהיא עושה לה. יהיה יותר אמין אם התפרצות הכוח של אלינור תהיה יותר אקראית ולא צפויה. אולי היא תעלה את השיער שלה באש או פשוט תפוצץ אותה. ככה היא מגלה שיש לה כוחות אבל היא עדיין לא שולטת בהן ברמה של לתלות אותה הפוך, להפשיט אותה ולכתוב 'כלבה' על הבטן שלה.
עכשיו, באמת זה נראה כאילו כל מה שהיה לי להגיד על הסיפור זה רע, אבל אני באמת חושב שיש פוטנציאל לסיפור הזה. יש בו אלמנטים טובים: ילדה חריגה ולא מקובלת שמגלה שיש לה כוחות על טבעיים. נכון, זה מוכר ולא מרגיש מקורי במיוחד. אבל אז מה? זה עדיין מרגיש כמו משהו שהייתי קורא בכיף. אבל הבעיה הכי גדולה בסיפור שלך היא המבנה שלו (יחד עם מספר נקודות בהם הסיפור מאבד אמינות עקב התנהגות מוזרה של הדמיויות). חלק גדול מהפסקאות בסיפור מרגישות מנותקות אחת מהשנייה למרות שבעצם הן לא. זה גורם לכך שלמרות שבפועל הסיפור שלך מורכב מאירוע שמוביל לאירוע (כמו שצריך), אנחנו לא באמת מרגישים את זה תוך כדי הקריאה. כי במקום שתתחילי בזה שאלינור מצפה לשיעור ביולוגיה, את מתחילה בלספר לנו על שגרת ההפסקות שלה, ורק אחרי שאת מספרת לנו על ההברזה ההמונית שהכיתה מתכננת, את גם טורחת לספר לנו שאלינור בעצם מצפה לשיעור ביולוגיה.
זה יוצר תחושה של בלאגן, אבל אני בטוח שאם תסדרי את הבלאגן הזה אז איפה שהוא שם מתחת נמצא זהב (וכסף, ופרסום
)
בהצלחה
אבל את צריכה לעשות שיפוץ יסודי למבנה.
כל הקטע הזה מורכב מאוסף של התרחשויות המחוברות על ידי אוסף של תיאורים וסיפורים ארוכים שלא תמיד מצליחים לעניין או להרגיש אמינים.
זה מתחיל בסיפור ארוך על ההפסקות של אלינור: את מתארת מה כולם עושים בהפסקות, ומה אלינור עושה בהפסקות. ואז אחרי שאנחנו מבינים מזה שאלינור היא ילדה לא מקובלת, את מתחילה לספר לנו למה היא לא מקובלת. ואז את מספרת לנו על מלך ומלכת הכיתה האיומים והקלישאתיים משו כדי שאחר כך נבין שכשהם מתכננים הברזה המונית מהשיעור, ושלאלינור כדאי לשתף פעולה. אבל זה מרגיש כל כך קלישאתי ולא אמין. זה יכול אולי לעבוד בסרט נעורים אמריקאי מתחילת שנות ה-2000, אבל עכשיו 2015 כך שאני באמת מצפה ממך ליותר.
שימי לב שאת קודם מספרת לנו על מלך ומלכת הכיתה ואחר כך מראה אותם. וזה לא רק פה. רוב הסיפור שלך מאורגן בצורה כזו שאפשר ממש להקיף פסקאות בעיגול ולכתוב ליד: 'פה היא מספרת, פה היא מראה, פה יש התרחשות, זה קטע מעבר'.
למה לא פשוט לשלב את הכל ביחד? אנחנו לא באמת צריכים לדעת על מלך ומלכת הכיתה עד שאנחנו פוגשים בהם. תני לנו את כל המידע הזה תוך כדי המפגש. כמו שעשית עם זה שאלינור נזכרת בסיפור שהיה בבריכה. באותה צורה, גם שאר המידע עליהם צריך לעבור.
תחשבי על אדם שניגש אלייך ברחוב ומתחיל לספר לך איך עובד קסם מסויים. זה לא יעניין אותך כמו אם למשל ייגש אלייך אדם ברחוב, יציג לך קסם מגניב ואז כשכבר תשומת ליבך מופנית אליו הוא יסביר לך איך הקסם הזה עובד (ועזבי לרגע את העובדה שאנשים שניגשים אליך סתם ככה ברחוב זה מוזר ומפחיד
בכל מקרה, לאחר כל הקטע הזה אנחנו מגלים שאלינור מתרגשת לקראת שיעור ביולוגיה שאמור להיות היום ובעצם היא מחכה לו כבר כמה ימים כי יש לה שאלה מעניינת לשאול את המורה בקשר לדם שלה.
אז קודם כל, למה הסיפור לא מתחיל בזה? ברצינות, הסיפור צריך להתחיל בזה שאלינור מצפה בקוצר רוח לשיעור ביולוגיה ומנסה להעביר את הזמן, ואז רגע לפני שהשיעור מתחיל הכיתה מתכננת הברזה המונית. וכמובן שתוך כדי את יכולה לספק לקורא את כל המידע שאת רוצה להעביר לו בטפטופים (כי כשהכל מרוכז ככה בפסקאות שלמות זה מתיש).
אבל למה בכלל אלינור חושבת שהיא יכולה ללמוד משהו על הדם שלה בשיעור הזה? זה נראה יותר שהיא מצפה לשיעור ביולוגיה כדי להתקיל את המורה בשאלה שהיא לא תוכל לענות עליה. אז אלא אם כן אלינור היא מסוג האנשים שאוהבים להתקיל מורים בשאלות קשות, אני לא מבין ממה היא מתרגשת כל כך.
גם לא ממש אמין לי שאלינור מרימה את היד כשנטלי שואלת אם יש מתנגדים. מה בדיוק היא מצפה שיקרה? במיוחד אחרי שהיא נזכרה במה שקרה אחרי פעם שעברה שהיא התנגדה לה. היא צריכה פשוט לשבת בשקט ולהעמיד פנים שהיא הולכת עם כולם ואז לחזור לכיתה. אני מבין שאז נטלי לא תדע שאלינור נשארה בכיתה ולא תהיה לה סיבה להשליך אותה לפח, אבל זה לא מצדיק את ההתנהגות המפגרת של אלינור. דמויות צריכות להתנהג בהתאם לאופי שלהן ולא בהתאם לקווי העלילה שאת מתכננת. את יכולה לחשוב על דרך אחרת בה נטלי תגלה על כך שאלינור חזרה לכיתה.
גם היה משפט בו המורה התלבטה אם לקיים שיעור עם תלמידה אחת או לא. ברצינות? מה ההתלבטות פה? היו לי כבר מקרים בהם הכיתה תכננה הברזה המונית מהשיעור האחרון ואני הייתי מהבודדים שהגיעו. אז המורה פשוט נתנה ציון בונוס לכל מי שהגיע ושחררה אותם הביתה. לא הייתה שום התלבטות האם לקיים ככה שיעור או לא.
אחר כך יש שוב קטע מעברון בו אלינור הולכת הביתה (הקטע עם השומר הישן זו קלישאה. אף פעם לא ראיתי שומרים ישנים בביתנים. הם פשוט שומעים שם רדיו או משהו. אם יתפסו אותם ישנים אז יפטרו אותם), ואז הקטע שמשליכים אותה לפח האשפה.
לא היה לי ברור מה בדיוק הולך שם ואיך נראה הפח הזה שהם משליכים אותה אליו. הבנתי שהם שמו אבנים על המכסה כדי שלא תצליח לפתוח. עכשיו אני מבין שאלינור היא בחורה רזה, ונגיד שהיא שוקלת 45 קילו. קצת קשה לי להאמין שהם העמיסו 45 קילו של אבנים על המכסה של הפח (או סחבו משקל כזה בתיקים) אבל גם אם הם היו מעמיסים על הפח משקל כפול של אבנים, סביר להניח שאם אלינור הייתה ממש מתאמצת, היא הייתה מצליחה להרים את המכסה (מספיק שהיא תנענע אותו קצת כדי שכמה אבנים יפלו וכבר יהיה לה יותר קל). בכל מקרה, יותר אמין אם הם פשוט יקשרו את המכסה של הפח בחוט.
גם זה שנלכד איתה שם חתול רחוב שבמקום לנהום ולשרוט אותה פשוט משתפשף לה ברגליים זה לא אמין במיוחד. גם לא ממש הבנתי איך החתול הצליח לצאת בסוף.
אז אחרי שהיא נרדמת שם מישהו מוציא אותה משם ונותן לה לשתות מים. היא מסרבת לשתות אבל לוקחת איתה את הבקבוק הביתה ושותה אותו במקלחת.
אה... מה?
תגידי לי, את היית מסכימה לשתות בקבוק עם נוזל מנצנץ שאדם זר הביא לך?
לא חושב, נכון?
So what the fuck is wrong with Elinor?
אם את רוצה שהיא תשתה את המים הללו אז היא צריכה לשתות אותם ברגע שהיא יוצאת מהפח. כי היא עייפה וצמאה ומטושטשת ועוד לא חושבת על זה שהיא שותה משהו שאדם זר נתן לה ואפילו לא מבחינה שהמים הללו נראים מוזר. בשום מקרה אחר אני לא רואה מצב שבו היא תשתה את המים הללו.
בכל מקרה, אחרי שאלינור שותה את המים זה כאילו היא נהיית על טייס אוטומטי. הקטע שהיא תולה את נטלי הפוכה בכיתה היה נחמד, אבל הפריע לי שאלינור ממש שולטת פתאום במה שהיא עושה לה. יהיה יותר אמין אם התפרצות הכוח של אלינור תהיה יותר אקראית ולא צפויה. אולי היא תעלה את השיער שלה באש או פשוט תפוצץ אותה. ככה היא מגלה שיש לה כוחות אבל היא עדיין לא שולטת בהן ברמה של לתלות אותה הפוך, להפשיט אותה ולכתוב 'כלבה' על הבטן שלה.
עכשיו, באמת זה נראה כאילו כל מה שהיה לי להגיד על הסיפור זה רע, אבל אני באמת חושב שיש פוטנציאל לסיפור הזה. יש בו אלמנטים טובים: ילדה חריגה ולא מקובלת שמגלה שיש לה כוחות על טבעיים. נכון, זה מוכר ולא מרגיש מקורי במיוחד. אבל אז מה? זה עדיין מרגיש כמו משהו שהייתי קורא בכיף. אבל הבעיה הכי גדולה בסיפור שלך היא המבנה שלו (יחד עם מספר נקודות בהם הסיפור מאבד אמינות עקב התנהגות מוזרה של הדמיויות). חלק גדול מהפסקאות בסיפור מרגישות מנותקות אחת מהשנייה למרות שבעצם הן לא. זה גורם לכך שלמרות שבפועל הסיפור שלך מורכב מאירוע שמוביל לאירוע (כמו שצריך), אנחנו לא באמת מרגישים את זה תוך כדי הקריאה. כי במקום שתתחילי בזה שאלינור מצפה לשיעור ביולוגיה, את מתחילה בלספר לנו על שגרת ההפסקות שלה, ורק אחרי שאת מספרת לנו על ההברזה ההמונית שהכיתה מתכננת, את גם טורחת לספר לנו שאלינור בעצם מצפה לשיעור ביולוגיה.
זה יוצר תחושה של בלאגן, אבל אני בטוח שאם תסדרי את הבלאגן הזה אז איפה שהוא שם מתחת נמצא זהב (וכסף, ופרסום
בהצלחה
)
