זוכר כשהיית צעיר...?

[ציףציף1000]

זוכר כשהיית צעיר...?

זרחת כמו השמש... היום, ה-6 לינואר, הוא יום הולדתו ה-59 של רוג'ר קית' ארתור בארט. אני לא יודעת איך הוא חוגג את יום הולדתו. ידוע שהוא מקבל מדי שנה מאות כרטיסי ברכה מאוהדים ואולי אף מחבריו לשעבר ללהקה. תחנות הרדיו המקומיות (של העיר קיימברידג', והאוניברסיטה) מן הסתם משמיעות משיריו. הוא מודע לכך שזוכרים אותו. האם הוא ישוב ויזרח? האם לפחות ישוחח שוב עם חבריו? מי יודע. אני מאחלת לו שלפחות ייראה נחת בחייו, כפי שהם כרגע. ואנחנו, נחגוג את יום הולדתו ע”י הערכת יצירתו: מה, לדעתכם, היתה התרומה הגדולה ביותר שתרם סיד לפלויד?

 

[oribarak]

לא יודע אם זה מכובד להגיד

אבל לדעתי הוא תרם את הטרגדיה שלו, שגרמה להם לכתוב כאלה שירים יפים... לא שפייפר לא יפה, אבל פשוט הדיסקים שאחרי זה, wish you were here והחומה יותר יפים, חוץ מזה למה הוא לא השפיע כל כך על דארק סייד?

 

[Chopstick משתמש זמני]

מזלטוב.

אני לא יודע כמה יש לו תרומה לפינק פלויד המאוחרת, ההיא בלעדיו, אבל כשפינק פלויד היו איתו, הוא בעצם הנהיג את הלהקה וקבע את הצליל שלה. וכמו שאמר מי שלפני הוא באמת הנושא לחלק גדול מהחומר שלהם. די חבל לי שלא המשיכו עם זה, ואני לא ממש מצליח לראות איזשהי תרומה שלו בצליל המוכר שלהם.

 

[One Echoe]

טעות בידייך

אמנם בארט לא השפיע על ה " צליל המוכר " של הפלויד, של שנות ה70-80. אבל ..(תמיד יש אבל

) הוא השפיע המון על ווטארס, כמנהיג להקה, ככותב שירים, ואני חושב שאפילו כמלחין.

 

[Chopstick משתמש זמני]

רשמתי רק את דעתי ../images/Emo3.gif

יכול להיות שאתה צודק, לא ממש חשבתי עלז ה.

 

[One Echoe]

סיד בארט.

אמנם לא שמעתי את כל השירים בפייפר. אבל הוא תרם המון. גם לרוק הפסיכדלי, וגם בכלל, כל מה שקשור לפינק פלויד-אסור לשכוח שהשורשים הם סיד בארט והרבה מפינק פלויד המוקדמת וה-מאוחרת כאחד זה סיד בארט. ומיותר לציין מה המוזיקה של הפלויד בשבילי היא. אז פשוט אני אגיד לו תודה רבה על זה שהוא סיד בארט כמו שציף אמרה, אאחל לו מנוחה בחייו שכן אני בטוח שהוא עבר הרבה. לדעתי הוא ישוב ויזרח, אחרי שאתה כ"כ סובל בחיים, אתה חייב לזרוח... (לפחות ככה אני מקווה) אני גם מקווה שאיי פעם כל חברי הלהקה יפגשו, ואילו לא רק בשביל לנגן. אפילו סתם ככה. זה יהיה מרגש. ואני בטוח שזה יעשה טוב לכל הלהקה. אבל...אם הם כבר נפגשים, שינגנו שיר או 2

 

[dontcry]

../images/Emo49.gif

מה קרה לו?

 

[ציףציף1000]

סיפורו של סיד

הוא אחד מהמיתוסים הגדולים של הרוק. בפורומנו יש הרבה שרשורים על כך. סיד היה מנהיג הלהקה בראשית דרכה, כותב השירים שלה, הגיטריסט והסולן. הוא עבר התמוטטות עצבים, יתכן שבהשפעת הסמים שלקח, והלהקה החליטה להמשיך בלעדיו. הוא סולק מהלהקה בתחילת 1968, כשדייויד גילמור מובא במקומו. בארט הוציא שני אלבומי סולו בשנים 1969-1970, בסיוע של חלק מהפלוידים, וניסה להקים להקה חדשה בשנת 1971, אבל מצבו הנפשי המשיך להתדרדר, והוא פרש לחלוטין מעולם המוסיקה לאחר שנה זו. מאז, בעצם, הוא לא היה בקשר עם אף אחד מחבריו ומכריו, והוא מתבודד בביתו שבקיימברידג'. בארט היה חבר ילדות הן של ווטרס והן של גילמור, ומחלתו והתבודדותו השפיעו עליהם מאוד. כפי שנאמר בשרשור כאן, יצירותיהם המרכזיות של הפלויד נגעו כולן בו, בצורה זו או אחרת, ומה שקרה לו הוא בעצם אחד משני הנושאים המרכזיים עליהם כתב ווטרס, עד שנות השמונים. האזן לקטעים הבאים, לדוגמא: If מתוך Atom Heart Mother Brain Damage/Eclipse מתוך Dark Side of the Moon Shine On You Crazy Diamond Wish You Were Here - שניהם מהאלבום WYWH )בעצם, כל האלבום(. Comfortably Numb ובכלל דמותו של פינק ב”החומה”, המבוססת בחלקה עליו. יש DVD של תכנית דוקומנטרית מצויינת שהפיק ה-BBC עליו, בשם The Syd Barrett and Pink Floyd Story וכן

 

[flowerboy69]

שכחת לציין

שהדיוידי יצא עכשיו מחדש עם קטעים שלא היו בקודם וכל מיני תוספות.

 

[ציףציף1000]

זה לא ממש משנה למי

שאינו יודע בכלל מי זה סיד בארט.

 

[flowerboy69]

זה כמו שתגידי

שכל מה שאנחנו אומרים עליו לא ישנה למי שלא מכיר אותו תמיד יש שני צדדים.

 

[flowerboy69]

אגב...

קיבלתי אותו הבוקר...נראה אותו יותר מאוחר...יש לו תמונה יפה ופסיכודלית של סיד...ממש ליום ההולדת...

 

[dontcry]

הההוו..

תודה לכם! אה, ואני בת

 

[ציףציף1000]

ברוכה הבאה! ../images/Emo24.gif

 

[dontcry]

חח תודה!

 

[holo]

מזל טוב סיד

למרות שאני ממש יודע עליו ולא שמעתי את האלבום הראשון, אני חושב שהתרומה שלו, היא בעצם הוא עצמו, זה שהנהיג את הלהקה בתחילת דרכה והשריש בה חלק גדול ממנו, וכמובן הוא עצמו היה המקור לרבים מהשירים היפים של הפלויד, וכמובן ליצירת המופת "הלוואי והיית כאן"..

 

[flowerboy69]

לדעתי

הקסם שלו ההרפתקנות הרצון לחדש ולהיות יחודי ושונה דבר שהמשיך איתם מאז עד היום וכמובן...השירים-ארנולד ליין סי אמילי פליי ואסטרונומי דומיין....

 

[itaikuskus]

תרומתו של סיד בארט

לא הייתה רק לפינק פלויד, אלא לסצנת הבריט-רוק באשר היא, מג'וי דיויז'ן דרך הקיור עד הפי מנדייז (שאת כל אלה אני ממש לא אוהב אגב), הרוק הבריטי מאוד הושפע מיצירתו של ברט, בעיקר כמנהיג פינק פלויד. a piper at the gates of dawn הוא אחד האלבומים הטובים ביותר והמעניינים ביותר של הפינק פלויד, סגנון הנגינה הייחודי, העקשנות בעניין המבטא הבריטי, הקול הרגוע/מרגיע, הקטעים הפסיכים/פסיכודלים, ההשפעה הענקית על רוג'ר ווטרס, שבעצם כפי שאמר אחד לפני, דרך הטרגדיה של חברו ללהקה הצליח להתעלות ולהצליח. אבל כמו שניל יאנג אמר- it's better to burn out than fade away, לפי דעתי. בארט אמנם לא איבד את חייו לסמים ולשגעון (למרבה המזל) אך עולם המוסיקה איבד את אחד היוצרים המוכשרים של התקופה, מה שלפי דעתי עדיף מאשר לדהות, להפוך למפלצת כסף מלאה באגו וג'ורה על כל מי שרק אפשר, שמתעסק באופן אובססיבי בענייני מלחמה (כי המלחמה לקחה את אבא), בענייני סיד (כי סיד כמעט לקח תפרנסה), וכו' וכו'. חוץ מהאלבום המבריק תחת שרביטו של ברט ראוים לציון עוד 3 שירים עיקריים מהתקופה שלו בפינק פלויד- arnold layne ו-see emily plays, שני הסינגלים הראשונים של הפלויד ובעצם פתחו את שערי הפסיכדליה אל הקהל הרחב. וכמובן, השיר מsaucerful of secrets- jugband blues, אחד השירים הכי נוגעים והכי סימבוליים של סיד, שבעצם כאילו נפרד מקהל מאזיני הפינק פלויד ומהפלויד עצמם.

 

[thezanani]

see emily plays

אני יודע שאני במעט סוטה מהנושא, אבל אני לא מצליח למצוא סממנים פסיכדלים בSEP, ואף יותר מכך, השיר הזה מזכיר, הן בצורת השירה והן בהפקה, שירי פופ של הביטלס. אין בנאמר להמעיט מערך השיר שכן נעימתו נהדרת וקולו של סיד נשמע כחביצת ביצים רכה שעל המחבת. אך sep פסיכדלי??? לא כ"כ נראה לי... ולדעתכם? (אם סטיתי מהנושא אפשר לפתוח על כך שרשור חדש)

 

[flowerboy69]

זה פשוט...

סיד אמר שיום אחד הוא הלך לישון ביער(?!?!) וראה מישהי עירומה רצה וצוחקת בין העצים וקראו לה אמילי ומפה השיר.הפסיכודליה היא שלא ברור אם זה באמת קרה או שהוא ראה את זה תחת השפעת סמים...