זיהיתי את הבעייה שלי.

[תמי ב]

זיהיתי את הבעייה שלי.

כתיבת הבוקר עזרה לי להתמקד כל כך יפה! אני יודעת בצורה הכי מדויקת והכי צלולה שהבעייה שלי היא כעס. אני מלאה כעס. אבל בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, אף אחד בסביבה לא מרגיש את זה. כלפי חוץ אני ממש נחמדה ורגועה. כל הכעס שלי מופנה פנימה וגורם לי להיות שמנה מאוד ולא ממש בריאה. כלומר, כל מני דברים קטנים, כאבים קטנים ומציקים. כשגרתי בישראל הייתה לי גם שושנה חוזרת ברגל, ובהתקף השני שלה היא כמעט הרגה אותי (הרעלת דם) ונזקקתי לאנטיביוטיקה שש שנים רצופות! חמש מתוכן בכדורים יום יום, ובשנה השישית, כשהקיבה שלי כבר לא יכלה לסבול את הכדורים (וגם פיתחה רגישות לכל מני מזונות בגללם - למרות שהקפדתי לבלוע כמוסות של חיידקים טובים) קיבלתי שתי זריקות פניצילין בחודש. המעניין שלמרות הרגישות למזונות, לא רזיתי בכלל....

מאז שעברתי לניו זילנד החיים שלי נהיו פחות מתוחים. אחרי שמונה חודשים כאן הפסיקו לי את זריקות הפניצילין, וחצי שנה לאחר מכן, אחרי כל מני טיפולים טבעיים לשיקום מערכת העיכול, אני כבר מסוגלת לאכול הכל, למעט מוצרי חלב. הגוף שלי כבר לא מסוגל לייצר אנזימים לפירוק חלב (חלב עיזים זה בסדר, אבל לא טעים.....) אז יש לי כדורים מיוחדים שאם אני רוצה לאכול מוצר חלבי, אני לוקחת אותם דקות לפני. טוב, נסחפתי רק כדי לתאר מה כעס ומתח יכולים לעולל לי. בכל הסרטים רואים סדנאות שמלמדות איך לשלוט בכעס. אבל אם הבנתי נכון, מדובר בשליטה בכעס שמופנה נגד הסביבה. חיצונית אני שולטת בכעס שלי נפלא, אבל כלפי פנים הוא מנצח. איך לומדים לעשות הפוך ממה שלומדים בסדנאות האלה? איפה אפשר ללמוד לכעוס כשצריך, וגם לבטא את זה? יש למישהו רעיון?

 

[האם של איתי]

על מה הכעס שלך תמי ב

כשאת כועסת על מישהו אחר, את תמיד יכולה להרגיע את עצמך ולומר לך ולו/לה זה הספור שלך, אלה הם חייך לא חיי אבל כשאת אומרת שאת כועסת על עצמך, או מלאת כעס ומפנה אותו כלפי עצמך, שאלה את עצמך על מה בעצם את כועסת. אם את כועסת שאת שמנה לדבריך, או שאת לא מצליחה לרזות בקצב שאת רוצה, זה כעס מוגדר. נסי אולי לכתוב לעצמך על מה בדיוק את כועסת. וכשאת מפרקת את היעד לעצים, הרבה יותר קל לטפל בעץ עץ,או להרוג תורכי ולנוח. יש עוד המון פתגמים שתכליתם אחת, לומר לנו שיש לטפל בבעיה נקודתית. המכלול קשה לפירוק. זהו לא יודעת אם עזרתי, ניסיתי

 

[תמי ב]

תודה. רעיון מצויין.

אנסה לנתח את הכעס בכתיבת הבוקר מחר (ואולי בכלל בימים הקרובים.) תודה!

 

[האם של איתי]

אל תשכחי יש לך dead line ../images/Emo13.gif

יום כיפורים. אלוהים סולח לכולם, ואת סולחת לעצמך וזו ההדמנות לאחל לך שנה של מיזעור הכעסים עד האבקתם

 

[א ס י ת]

תמי, יש כל מיני טכניקות לפרק כעסים

אחת מהן היא ממש טובה. להתחיל לפהק. בהתחלה בצורה מלאכותית, ואחר כך זה עובר להיות טיבעי. עד שמפסיקים לבד. זה יכול לקחת חצי שעה. דרך נוספת, לעשות פעילות גופנית. לפתוח ערוץ של מוסיקה בטלויזיה או ברדיו, ולקפץ לקצב המוסיקה בערך שעה. או לצעוק בכל הכוח בתוך שתי כריות בכדי לבלום את הקול. עד שהכעס עובר.

 

[תמי ב]

תודה אסית. ושאלה:

אני יכולה להבין איך ריקוד משחרר מתח, וגם איך צעקה משחררת אותו, אבל איך פועל הפיהוק?

 

[א ס י ת]

תמי, תנסילפהק ותראי. עשיתי את זה

באיזו סדנא, והיה נורא כיף. בסוף ממש נרדמתי.

 

[תמי ב]

סתם טעות קטנה בחשבון

אבל היא מעצבנת אותי, אז אתקן. אחרי שמונה חודשים בניו זילנד הפסיקו לי את זריקות האנטיביוטיקה, והיום, שנה אחרי(לא חצי שנה, כמו שכתבתי) אני כבר מסוגלת לאכול הכל, למעט מוצרי חלב.

 

[א ס י ת]

תמי את בדרך להחלמה.../images/Emo140.gif

 

[shushu10]

היי תמי , תארת כל כך יפה את הנוף

והנחל הקטן עם הצלופחים בחצרך, הלוואי עלי! הייתי עושה שם מדיטציה וגם כתיבת בקר - אם מזג האויר מאיר לך פנים. קראתי את דבריך ושמחתי שהצלחת לשקם את מערכת העיכול. יש קשר ישיר בין כעסים לבין אי היכולת לעכל נכון. הרבה אנשים אוצרים רגשות כעס וכאב בעקבות מעשה מהעבר, התעללות או משהו דומה ומחניקים רגשות אלו. לכאורה אפשר לנשוף אותם כפי שנושפים אל תוך קונכיה לשחרר איזו חסימה בפנים. אולם שחרור הכעס בין אם הוא נובע מחוסר סיפוק או שביעות רצון אינם התשובה לבעיה, לדעתי. התשובה היא בעבודה יומיומית על טפוח שביעות רצון טוב לב וחמלה. שלוות הנפש תמנע את התעוררות הכעס מלכתחילה. הכתיבה באמת נותנת כלי להתייצב מול הכעס, לחקור את הגורמים לכעס ולנתח אותם. ולבדוק אם תגובתך היא בונה או הורסת. אפשר גם ליצור "תרופת נגד" שסותרת רגשות שליליים ע"י מחשבות על סבלנות וסובלנות. בהתחלה זה קשה - ולפעמים צריך לקחת פסק זמן, כשכועסים מאד, ולחזור שוב ולנסות לעבוד על זה. הצלחת בנושא הפיזי ואין סיבה שלא תצליחי בנושא הנפשי - הם בלאו הכי הולכים תמיד יחד . כיף לשמוע אותך ממקומות רחוקים וגם הסיפורים מרתקים. אם זה היה פורום טיולים הייתי מבקשת ממך לספר לנו קצת על המאורים ושואלת האם יש גם גולים טיבטים אצלכם. שתהיה לך ולבני ביתך שנה מקסימה ותוכלי לספר לנו במהרה איך הצלחת לנטרל את הכעסים ברגע שהם הופיעו. אגב - במדיטציה מתייחסים למחשבות כאל עננים שחולפים מול עינינו - אנו רואים אותם ומאפשרים להם לעבור הלאה , כך אפשר גם ללמוד לשחרר כעסים (פתאום התגנבה לה המחשבה לראשי).

 

[kung fu]

למעשה, ממה שזה נשמע

אז הכעס שאת לא מבטאת כלפי הסביבה מופנה כלפי פנים. בנוסף, יש כעס כלפי פנים שהוא לא קשור לכעס כלפי הסביבה. אז כמו שאמרתי בהודעה אחרת: תכתבי את כל הכעסים שיש לך על דף. ממש את כולם! תביעי את הכל!! ה-כ-ל! כל כעס שיש לנו הוא בגלל שנגעו לנו בפצע רגשי שנוצר עוד בגיל צעיר. תלכי לשורשים. לזמן שנוצרו כל הכעסים האלו. תחזרי לילדות שלך ותראי מה גרם לך לכעס כה רב. כשאנו כועסים זה יכול להיות שאנו בכלל מרגישים חוסר אונים ומבטאים זאת בעזרת כעס. או אולי בכלל אנו מרגישים כאב רגשי ומבטאים את זה בעזרת כעס. כשהיינו ילדים למדנו שאם לא מקבלים משהו אז כדאי להשתולל ולצעוק, ואז יביאו לנו אותו. לאט לאט התרגלנו להמשיך לפעול מתוך כעס.

 

[א פ ר י ק א י ת ת]

אני חושבת,

שברגע שזיהית את הבעייה, כל מה שנותר לך לעשות הוא לנסות לפתור אותה. כלומר, חצי דרך כבר עברת. מי שהציע לך פה לכתוב את הכעסים שלך על דף צדק לגמרי. אבל לדעתי, זה לא מספיק רק לכתוב את הכעסים אלא גם לראות באיזה דרכים את יכולה לפתור אותם. ככה אני עשיתי לפני כמה ימים ותני לי לומר לך שזה מאוד משחרר. את צריכה לבדוק עם עצמך מה את יכולה לעשות כדי שיהיה לך יותר טוב. בסופו של דבר, את הכי חשובה.

 

[BU BP]

מזל טוב ! תסעי בזהירות

כייף לשמוע אותך חיובית ומלאת אנרגיה! עשיתי לי כיף על הנשמה, מאחלת לך שנה מדהימה מלאת אהבה

 

[א ס י ת]

א פ ר י ק א י ת ת מה עשית לגבי

פתירת כעסים?

 

[א פ ר י ק א י ת ת]

כמו שכתבתי,

עשיתי לעצמי רשימה של הדברים שאני לא מסופקת בהם ורוצה להשיג אותם. אחרי זה לכל דבר עשיתי מליון סעיפים ודרכים שבאמצעותם אני אוכל להשיג את המטרות האלה. עשיתי לעצמי סדר יום למחורת שבהם הכנסתי כל מיני סעיפים למיניהם.. וככה פעלתי. אני חושבת שלפעמים לא חשוב רק להשיג את מה שרוצים אלא גם לנסות להשיג את זה.

 

[א ס י ת]

א פ ר י ק א י ת ת שיטה ממש טובה.

פרטת כל מטלה גדולה לצעדים קטנים ברי השגה. מותר לי לאמץ אותה?

 

[א פ ר י ק א י ת ת]

מותר??

זה יהיה כבוד גדול בשבילי!

 

[א ס י ת]

תודה חמודה.../images/Emo24.gif

 

[BlackJack1]

אני טיפה לא מבין אותכם..

כולכם מדברים פה על שליטה בכעסים,ודרך להתמודד עם הכעס אבל אנשים מה רע בלהביע אותו החוצה? אם לא נביע אותו הוא יישאר בפנים ויהפוך לבלון פנימי ענק שילך ויתנפח,ושהוא יתפוצץ זה לא יהיה טוב לנו ולסביבה.. שמצחיקים אותנו,אנחנו צוחקים לא? מביעים החוצה את מה שקרה אבל שמכעיסים אותנו צריך לשמור את זה בפנים? עד לא מזמן חשבתי גם כן ככה,שעדיף לשלוט בכעס כלפי אחרים,אבל הבנתי שהכי בריא זה לשחרר אותו החוצה שצריך (הכל במידה כמובן כן..) זהו סתם רציתי להראות את נק' המבט שלי בעניין

 

[א ס י ת]

BlackJack1 לי נראה, שאם כעסים של

אדם כועס היה עושה לנו טוב. מוסיף לנו אנרגיה. אז היינו מעודדים את כל העולם לכעוס. אבל לכעס יש תכונה רעה, הוא מצמק אותנו, מוריד לנו את האנרגיות, משבש לנו מערכות יחסים, עושה אותנו עצובים. אם לא נדע לשחרר אותו בצורה מבוקרת הוא יהפוך לדיכאון מחד או לאלימות מאידך. כעס הוא רגש עם הרבה אנרגיה שקיים אצל כולנו. אסור לנו להדחיק אותו. לכן יש כל מיני שיטות בכדי לשלוט עליו. בעיקר לעשות לו סובלימציה למשהו אחר. יש שליטה מנטלית-הבנת הכעס. ברגע שמבינים מהיכן הוא מגיע מייד נרגעים, כי יש כאילו סיבה הגיונית לכעס. "אני לא סתם כועס". שליטה פיזית. פעילות פיזית אירובית, כתיבה, צעקות במקום מבודד, או לתוך כרית בבית, פיהוקים, וגם חיוכים. עצם התנועה של החיוך מייד מרגיעה. תנסו. נשימות עמוקות עוזרות, דמיון מודרך, כל תורות הלחימה המזרחיות, מארשל ארט. לי טוב פעילות אירובית. וגם הבנת האחר הכועס. אצלי הכעס מייד הופך לרחמים שהוא רגש שאינו מזיק לגוף. רחמים לאיש הכועס מביאים אדם לאמפטיה, שהוא רגש נעים, ומרגיע. מזון. יש מאכלים מרגיעים. פחמימות מלאות. מעט חלבונים. פירות. פסטה זה המאכל הכי מרגיע. לא פלא שהרבה אוהבים פסטה. שוקולד, דברים מתוקים. כל דבר שמגביר את יצירת הסרוטונין במוח. גם אלכוהול במידה. פה אני לא בטוחה כי עלי זה עובד הפוך. חלב חם מאוד מרגיע ומרדים. אם יש לכם להוסיף על הרשימה אודה לכם.