זיכרון שמטשטש לו בערפל הזמן (או המזומן?)

זיכרון שמטשטש לו בערפל הזמן (או המזומן?)

הכביש מפ"ת לתחנה מרכזית ת"א..מקום שבו אם אתה גר בפ"ת והחברה בשכונת "התקווה" (מה נשאר לנו חוץ מהתקווה?) אתה עובר בו הרבה (כמעט כל יום..) מכיר כל פיתול..כל עיקול..וכל שלט פירסום שצץ... ושם...מאחורי קריית הממשלה יש את השלט הענק שמתוכו ניבטיםצ פניהם המלאכיים משהו של שלושת החטופים.. פנים שמחייכות..פנים רגועות..פנים שלא ידעו מה צופן להם העתיד.. והמילים המצמררות כל כך...והאמיתיות כל כך שרשומות בסמוך... "אל תתנו לאדישות להרוג אותם" אותם מילים שלא פעם העלו לי דמעות בעיניים (כן..גם לגברים יש סף שבירה..וזה הנקודה הרגישה שלי..)..אותם פנים שצבטו את ליבי.. אותם מילים שכל פעם שעברתי שם מילמלתי אותם לעצמי כמנטרה..מנטרה שלא תיתן לי לשכוח את מה שקרה באותם ימים ארורים.. אותם מילים שחובה על כל אזרח להרגיש אליהם שייכות... והנה היום...כך לפתע פתאום... השלט נעלם..!!!! נעלם..ובמקומו? כרזה של ארגון ירוקים כל שהוא "שמור נייר...שמור על העולם..." (באנגלית...מקווה שתרגמתי נכון) ואני שואל איך??? איך חברת פירסום מורידה את הסמל של השייכות לגורל האחים..? איך היא מורידה את הפתיל האחרון לשלושה עולמות שנמצאים כעת בידי אוייב..? אני לא חסיד גדול של ה"ירוקים" אבל מאמין שצריך לשמור על העולם.. אבל על חשבון הזיכרון האחרון משלושת לוחמי ישראל שנפלו בשבי בעת המערכה..? על חשבון תמצית דמם של משפחותיהם שליבם מזיל דם ודמעות כדי לראות שוב את יקיריהם..? חשבתי שיש למישהו פה במדינה לב אנושי... הבנתי הבוקר שבמקום לב יש מונה..מונה שצריך לעשות כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן... ואני שואל למה????? למה???
 
ניראה לי המזומן...

עם קצ מאמץ הם יכלו להשאיר את השלט במקומו ולצידו להחליף שלטים. שלך חנה גונן
 
למעלה