זכויות יוצרים במוסיקה

ןעוד בנושא "גלדיאטור"

האנס זימר (צימר במקור) חטף הרבה ביקורת ממוסיקאים על כך שהוא השתמש בעצם ביצירתו של הולסט "כוכבי הלכת" כבסיס ליצירתו. מכאן נגזרו ה"הרואיות" וה"כוחנות". ממני הגיע לו, בזמנו, כל הכבוד על שיתופו של נגן ה"דודוק" הארמני דג'יבאן גספריאן - אבל ההקשר מתקתק מדי לטעמי (בעיקר לאור זה שאני מכיר את גספריאן ואת נגינתו ביצירות קרובות יותר למקורותיו). זימר הוא מלחין הוליוודי טוב וטיפוסי - הנשען על כתפי מלחינים ענקים, מסנכרן אותם לטעמו של הקהל ומוכר מוצר מוגמר עם מכנה משותף רחב מאד = מסחרי מאד. איכותי? כפי שאמרתי, לדעתי - רק יחסית לפסי קול אחרים. בפני עצמו אין לו אמירה מלבד ההקשר לסרט.
 

גזע

New member
כל דעה היא יחסית ואישית מן הסתם

לכן אין טעם לדון במידת ה"איכות" של המוסיקה שכן התפיסה שלה היא חוויה אישית בלבד. מה שכן, אני שומע לא מעט מוסיקה תזמורתית של מלחינים "גדולים" מהעבר, ואני עדיין לא שמעתי קטע שהתקרב לרמת הכוחניות וההירואיות של הקטעים שציינתי מהפסקול של גלדיאטור. את THE PLANTES עדיין לא שמעתי לצערי. אך בלי קשר לכך - אני לא חושב שתמיד יש מקום לפאר את העבר על חשבון ההווה. כבודם של הקלסיקאים הגדולים במקומו מונח ובצדק, אך זה לא אומר שאין מלחינים גדולים גם כיום. ואני בהחלט רואה בין היתר את האנס זימר ככזה, על אף שהוא יוצר מוסיקה לקהל הרחב.
 
למעלה