זכייה במשחקים - ברכה או קללה? MJ,CF

[Black Stain]

זכייה במשחקים - ברכה או קללה?

MJ,CF

משהו שחשבתי עליו..
אם הייתם נבחרים (חס וחלילה, כמובן) למשחקי הרעב.. בעקבות מה שאנחנו יודעים היום.. הייתם מעדיפים לנצח או להפסיד?
המנצחים אמנם נשארו בחיים, אבל באיזה מחיר?
קטניס עשתה ככל יכולתה להציל את אחותה, ואומנם הצליחה להציל אותה מהמשחקים.. אבל אי אפשר לברוח מהגורל. קטניס נהרסה לחלוטין נלקח ממנה כל מה שהיא אהבה וכל מה שהיא נלחמה למענו והיא נשארה צל של עצמה, כנראה לנצח.
פיטה - אומנם ניצח ונשאר בחיים, אבל נלקח ועונה בקפיטול וכל הזכרונות שלו נלקחו ממנו והוא לא יודע מה אמת ומה שקר ולא משנה כמה זמן יעבור, הוא לעולם לא יחזור לעצמו.
פיניק - הפך לכלי בידורי של הקפיטול, הפך לזונה ולנערת ליווי של כל מי שיש לו מספיק כסף
אנני - השתגעה לחלוטין
היימיץ' - כל משפחתו נהרגה.

וזה רק מה שאני זוכרת.. במקרה הזה, לנצח במשחקים זה באמת לנצח?

 

[pennylane11]

יש בזה משהו,

הרבה אנשים יגידו שקדושת החיים היא שחשובה, אבל אני הייתי מוצאת בן ברית ומבקשת שיהרוג אותי בשנייה שהמשחק מתחיל באיזו דרך עדינה יחסית או מתחילה ללכת לפני הגונג או משהו, בעיניי להיות מנצח זה גרוע יותר מלמות...

 

[N o R i K o]

היית מוצאת בן ברית עוד בהכנות?

איכשהו נראה לי שזה הרבה יותר קשה מלמצוא בן ברית במשחק עצמו...
למרות שלומר לקרייריסט "בבקשה תהרוג אותי על ההתחלה" לא נראה לי יהיה קשה

השאלה היא הצורה העדינה.

*בכלל לא מקפיצה באופן סמוי את הדיון המעניין הזה*

 

[pennylane11]

מישהו מהמחוז שלי או משהו...

נו באמת, זאת אני, לא הייתי שורדת את הקורנקופיה בכל מקרה...

 

[N o R i K o]

זה בסדר, גם אני לא...

נראה לי שמשחקי הרעב היו הכי קשים למתמודדים הראשונים. בסבב הראשון. הם לא ידעו להכין את עצמם מראש, הם לא ידעו מה עומד בפניהם. אם קטניס לימדה את עצמה כל החיים שלה לצוד ולחיות על סף הישרדות, אם המיועדים במחוזות המקורבים לקפיטול היו קרייריסטים, ואני בטוחה שהתפיסה במחוזות מרוחקים גם מוכנים לזה רגשית, בצורה מעוותת כלשהי... עליהם זה נפל בבום. מעניין מי ניצח במשחקים הראשונים.
דווקא מכל המשחקים דווקא על המשחק הזה הייתי רוצה לקרוא.

 

[pennylane11]

לגמרי!

וואו, המשחקים הראשונים בטח היו נוראיים :O (כאילו, הרבה יותר מהמאוחרים...) באמת שעל זה הייתי רוצה לקרוא

 

[N o R i K o]

שאלה ממש טובה, שממש קשה לענות עליה

MJ

מצד אחד, נראה שמבחינת מה שהציגו לנו - לחלוטין עדיף למות. אם הבחירה היא בין חיים משפילים, מזעזעים, כואבים, לבין מוות - נראה לי שהרוב היו בוחרים במוות. השאלה היא מה קורה בפועל כשמגיעים למשחקים. כמה קל לומר לעצמך "אוקיי, עכשיו אני הולך למות?" נראה לי שלפעמים יצר ההישרדות הוא חזק יותר.
אני לא חושבת שיש לי את הכישרון והיכולת לנצח במשחקים... מצד שני, עדיין לא הייתי מוליכה את עצמי למוות.
ובסופו של דבר, קטניס, שידעה - פחות או יותר, לא לחלוטין, אבל ידעה - מה החיים אחרי המשחקים גוזרים על המיועדים המנצחים - היא עדיין מעדיפה לתת לפיטה לנצח בגמול כדי לתת לו את ברכת החיים, מאשר לתת לעצמה לנצח - למרות שברור לנו לחלוטין שאם פיטה שורד החיים שלו יהיו פי 1000 יותר גרועים משלה, כי באמת אין לו אף אחד חוץ ממנה, ולה לפחות יש עדיין עבור מה להיאבק ולהילחם. ואולי עבור אותם האנשים הייתי בוחרת לנצח. כמו שקטניס בחרה לנצח בספר הראשון.
זה שבסוף הספר השלישי קטניס מתפגרת שלא בצדק זה כבר בעיה אחרת. אני חושבת שזה קשור להתמודדות האישית שלה.
נכון שלחלוטין אי אפשר לשפוט אותה. אבל... תסתכלו על זה ככה -
יש את היימיץ', שכל סבל המשחקים שנגרם לו הוביל אותו להפוך לאלכוהוליסט מדוכדך...
ויש את פיניק מנגד, שנוצל והפך לנער ליווי, שביזו את הכישרון שלו ואת היופי שלו... אבל הוא בכל זאת מנסה לשקר לעצמו שהוא שפוי, הוא קושר קשרים כדי לשמור על עצמו, הוא עדיין מנסה לסגל לעצמו חיים "נורמליים" ומתאהב באנני, עם כל כמה שזה בלתי אפשרי.
אני חושבת שאם קטניס הייתה בוחרת לנסות להרים את עצמה ולחיות חיים נורמליים, להתעקש על מה שעוד נשאר לה - גייל, אמא שלה, זו כבר הייתה הוכחה לכך שהיה טעם לכך שהיא נכנסה למשחקים, ושזה לא היה רק עבור פאנם אלא גם עבורה. אבל זה כבר יותר מתקשר ללמה אני שונאת את הסוף ופחות ללמה אני חושבת שיש הצדקה לכך שהם רצו לשרוד.

ומעל הכל - אני חושבת שבכולם קיימת התקווה, גם אם הקטנה ביותר, שזה עשוי להשתנות. שאולי דווקא הפעם יתחיל המרד. ודווקא כשאני אצא מהמשחקים הדברים יתחילו להשתנות.

 

[Black Stain]

לא נראה לי שקטניס

באמת *באמת* ידעה מה ההשלכות על ניצחון.. ברור שהייתה לה סיבה ממש ממש טובה לנצח, בשביל לחזור לפרנס את המשפחה שלה, אבל אני לא חושבת שהיא ידעה על המחיר האישי שמנצחים משלמים, נראה לי הקפיטול דאג להראות שמנצחים פשוט מקבלים מעמד, כסף ופרסום.. לא הרבה מעבר..

אני באופן אישי אם הייתי יודעת מה שאני יודעת עכשיו ולא הייתה לי סיבה ממשש מוצדקת לחזור לגמרי הייתי עושה את הטריק של פוקס פייס עם האוכמניות
אגב, נגלוש רגע כי נזכרתי

- יש אנשים שאומרים שזו הייתה התאבדות, בעיקר לפי הסרט.. בהתחלה כשהם התאמנו אז הראו אותה ממש שולטת בכל העיניין הזה של הצמחים ועושה את זה ממש מהר.. אז זה לא הגיוני שבסופו של דבר היא מתה מדבר מטופש כזה שהיא הייתה אמורה להכיר

 

[N o R i K o]

אני לא חושבת

CF

שהיא התאבדה. השיטת עבודה שלה הייתה ממש חכמה - היא עקבה אחרי אנשים וגנבה מהם, בצורה מזערית שגרמה להם לא לשים לב. היא ראתה שלפיטה יש. אם לפיטה יש כנראה שהוא אכל את זה וזה בטוח...
בכל אופן מבחינת הספר לדעתי ברור שזו לא התאבדות. אולי יוצרי הסרט התפרעו

וכשאמרתי שקטניס יודעת מה ההשלכות דיברתי על הגמול. שם היא יודעת מה ההשלכות, ועדיין בוחרת כביכול לתת את "הפתרון הטוב", את החיים, לפיטה. ברור שבספר הראשון יש לה שאיפות לנצחון עבור פרים ומבחינתה זה הדבר הנכון, כי היא הרי לא יודעת מה עולה בגורל המנצחים... אבל בספר השני היא עדיין בעד החיים. דבר שהוא מפתיע באיזשהו מקום, בעיקר כשהחיים של פיטה בלעדיה יהיו נוראיים

 

[Sharonmxx]

MJ

אני לא חושבת שקטניס יודעת מה ההשלכות של ניצחון לפני MJ, מבחינתה זה דבר טוב, רק שהיא התמרדה נגד הקפיטול במשחקים שלה אז הם רוצים לנקום בה. בשלב הזה היא עוד לא יודעת שהרגו לכולם את המשפחות והפכו את פיניק לזונה. אבל אולי אני מתבלבלת כי אני באמת לא זוכרת מתי קרה כל דבר

 

[N o R i K o]

CF

היא יודעת כמה חרא נראים החיים של היימיץ', והיא יודעת שהקפיטול יעשה הכל כדי לפגוע בה ובפיטה. עובדה שהם הכניסו אותם שוב למשחקים, וגם אחר כך כשהיא יוצאת מהמשחקים עצמם היא יודעת מיד שהקפיטול לקח את פיטה ופגע בו. בין אם לפגוע בו בגללה או סתם כי מתחשק להם, הם עדיין הולכים לפגוע בו. והוא כך או כך יהיה פגוע אם הוא ינצח אבל היא תמות. זה סוג של פארדוקס כשמדובר בפיטה, הוא פשוט לא יכול לנצח בלי קטניס, והיא יודעת את זה. ובכל זאת היא רוצה לתת לו חיים.

 

[פאנגירל]

דווקא חשבתי על זה לא מזמן

MJ

והגעתי למסקנה שלפחות במקרה שלי אני מעדיפה להפסיד ולמות. ויותר מזה - עדיף שזה יהיה בתחילת המשחק. ואפילו עוד יותר ספציפית - הייתי קופצת מהמשטח.

למה למות?
אולי זה בחירה קלה יותר, בעצם, כי זו בחירה שלא להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות והפיזיות (פיזיות פחות כי הקפיטול מתקן הכל, בסופו של דבר) של להיות במשחקים ושל להרוג מישהו. זה לחיות עם משא ממש ממש לא קל. חוץ מזה שהקפיטול לא עושה את החיים לקלים בכלל - סבב הנצחון, הפיכת המיועדים לאובייקטים מיניים, מחיר אישי נוסף שהמיועד והמשפחה שלו צריכים לשלם... לדעתי דווקא חיים כאלו הם נוראים בהרבה ממות. בעצם, ה"תקווה" הזו שהקפיטול וסנואו מוכרים לנו היא מזויפת מאוד. כלומר אם נבחרת - נדפקת!

למה בתחילת המשחק?
זה דווקא די ברור בעיני... קודם כל אתה רואה פחות זוועות, אתה עד לפחות מעשי רצח (של אחרים \ שלך). שנית זו שוב פעם הבחירה ב"קל" יותר - מיתות של מתמודדים בתחילת המשחק הם בדרך כלל מהירות יותר (בקרן השפע ההריגות הן אכזריות אבל די מהירות ממה שראיתי, יש אנשים שעדיין לא מפוקסים על המשחק ועל מה שהקפיטול דורש. ובכלל, בהתחלה הקפיטול והאזרחים בו מקבלים את רוב האקשן, זה יתן למתמודד אחר למות בדרך די מהירה ואנשים לא ירצו "עוד דם" - כמו שרצו אצל קייטו והמוות שלו שלקח ש-ע-ו-ת).

למה לקפוץ ממשטח ההמתנה?
שוב פעם כדי לסיים עם זה מהר, בלי לראות רצח או להתנסות בו. מוות פחות או יותר "שלו" זה הכי טוב שאני יכולה לאחל לעצמי במצב כזה. חוץ מזה שיש בזה אפילו איזה אלמנט של מרד, זה אומר "אני לא מוכן להשתתף במשחק המעוות הזה של ההרג, אני מעדיף להתאבד ולא להשתתף בו". זה מסר שנראה לי מאוד נכון, אבל זה מאוד תלוי אם יש לי מישהו חשוב בבית (כמו שלקטניס יש) או שאני יכולה להרשות לעצמי לנקוט כזו עמדה של מרידה.

 

[מירטל]

Life's sucks

but that doesn't mean that death is much better

ספויילרים לכל דבר אפשרי החל מהנקודה הזו ......

דבר ראשון, אני רוצה להבדיל בין נזק שנגרם למנצחים מהיותם מנצחים לבין נזק שנגרם להם כתוצאה מהמרד : פיטה לא נכלא ועונה כי הוא היה מנצח, אלא כי הוא היה בן זוגה של העורבני החקיין, פריים לא נהרגה כי קטניס הייתה מנצחת, אלא כי היא הצטרפה למורדים.

בואו נראה מה היה קורה אם קטניס לא הייתה מנצחת - לא נכנעת ובורחת, אלא סתם כל הדברים שהיא לא הייתה יכולה לעשות... אם, נניח מישהו אחר היה נבחר למשחקים והיא הייתה נשארת וממשיכה לצוד :

1. המשפחה של גייל ושלה : עם גייל עובד במכרות, קטניס יכולה לוותר על כל הצייד שלה ועדיין לבזבז כסף להנאתה. אם היא לא הייתה חוזרת מהמשחקים, השלל הזה היה מתחלק בין הרבה יותר אנשים, שלא לציין את המתנות שמהן נהתה כל משפחה במחוז.

2. כמה אנשים היא הצילה ישירות בזכות זה שהיא הייתה מנצחת?
אני יכולה לציין לפחות אחד : גייל - זה לא היה דאריוס שגרם לרמולוס להצליף בו, אלו היו קטניס והיימיץ', ולא - אם הם היו פחות ממנצחים, יש סיכוי סביר שגייל לא היה יוצא מההצלפה הזו בחיים.

3. מנצחים עושים משהו נוסף בדרך כלל : הם מדריכים את המיועדים הבאים ומסייעים להם לנצח במשחקים הבאים.
תחשבו על פיניק ואנני - נכון, הם שניהם סבלו בגלל המשחקים, אבל אני מניחה שפיניק היה המדריך של אנני, ובאיזשהיא דרך הוא הציל אותה.

עכשיו, זה בהחלט קל יותר להחליט לוותר - אמא של קטניס עושה את זה אחרי התאונה במכרות, לא בדרך האלימה של לפוצץ את עצמה, אלא פשוט... ויתרה. זו גם התגובה של קטניס אחרי שהיא סיימה לנקום את מותה של פריים, זו באמת הדרך הקלה, אבל האם זה הדבר הנכון לעשות?

 

[N o R i K o]

לכל הסדרה מעליי

 

[Black Stain]

ברור שיש הבדל

MJ

בין סתם מנצחים לבין המרד..
אבל אי אפשר לנחש מה היה קורה לקטניס [או פיטה] אם הכל היה נשאר רגוע ולא היה מרד.. אני מתארת לעצמי שהגורל שלהם היה קצת שונה אבל לפי כל שאר המנצחים לא פחות נורא.. דיברתי באופן כללי על המחיר האישי שמנצח משלם..

והיא לא הצילה את גייל כי היא ניצחה, גייל לא היה נצלף מלכתחילה אם היא לא הייתה מנצחת.. ופיניק אולי איכשהו הציל את אנני אבל שוב, אנני משלמת מחיר נפשי כבד על הניצחון שלה אז אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה שלי..

 

[מירטל]

אוקי, בואי נזכיר כמה דברים :

1. מה שאנחנו רואים ומה שאנחנו יודעים.
אנחנו רואים את המורדים : את היימיטץ' וג'והנה שהקפיטול לקח מהם את הכל, את פיניק שהקפיטול הפך לזונה, את הנאהבים חסרי המזל ממחוז 12 שהקפיטול שרף להם את המחוז - במילים אחרות, יש לנו חמש דוגמאות של מנצחים שראו את כל הרוע של הקפיטול.
הבעיה היא, שאנחנו לא יודעים אם זה היחס הנורמלי למנצחים, או יחס גרוע בצורה יוצאת דופן.. יש כמה וכמה מיקרים שאני די מטילה ספק אם הם נפגעו בצורה כל כך גרועה על ידי הקפיטול : ביטי לדוגמא, שפיתח כמה וכמה דברים עבורם, כל המועמדים ממחוזות 1 ו 2, האישה שגידלה משפחה ( היימיץ' אמר : "אוי, לא היא "), איכשהו, אני לא חושבת שכולם הגיעו למצב שהם נלחמים כמעט בגלוי בקפיטול.

2. הבעיות שאתה כבר לא מתמודד איתן אינן הופכות ללא קיימות או לא טובות.
קטניס אומרת את זה בגלוי : אם לא הייתה לה קשת והיא הייתה מבוגרת יותר, היא כנראה הייתה מוכרת את גופה בשביל להאכיל את המשפחה שלה : האם המחיר של להיות זונה בקפיטול ( בידיעה שזה משאיר את המשפחה שלך, ועוד כמה משפחות במחוז) שבעה ובטוחה הרבה יותר גרוע מלהתחרות בעוד בחורות שמנסות למכור את גופן וחוזרות הבייתה עם ההשפלה, והרעב. קטניס המנצחת הייתה ( אולי, וזה אולי גדול) זונה, אבל לפחות זונה שמרוויחה טוב.

3. אגב, קטניס עצמה אומרת מה הולך להיות העתיד שלה:
להתחתן עם פיטה, לעשות ילד ולראות אותו גם הולך למשחקים, כאשר היימיץ' אומר לה ש"יכל להיות יותר גרוע" - היא עדיין לא מבינה שהוא לא מתכוון לעובדה שהיא הייתה עלולה למצוא את עצמה לא עם בן זוג שהיא לא ממש סגורה עליו, אלא עם מצב שבו היא אינה ממותגת כ:"בת הזוג של פיטה" - כמישהיא שהיא פנוייה להובלה.

4. תשלום מחיר נפשי כבד
אין ויכוח על זה שאנשים בפאנם הם פסיכים : אנשי הקפיטול שעסוקים בתככים ותספורות ואינם מודעים לערך או לחשיבות של הדברים הפשוטים בחיים, אנשי מחוזות 1 ו2, שמגדלים את הילדים שלהם להיות עבדי הקפיטול בעבור הנוחות, שאר המחוזות שנאבקים ברעב ורואים את הילדים שלהם נשלחים להרוג אחד את השני, מחוז 13 שמגדל אנשים עם לו"ז מוטבע על היד.
המנצחים, עם מה שהם מתמודדים בזירה, אולי נראים יותר שרוטים מאנשים אחרים, אבל קטניס אינה יותר או פחות שפוייה מאמא שלה - שתיהן נשברות, נסוגות ומוותרות בנקודה כלשהיא בחיים שלהם, ההבדל הוא שלאמא קטניס לא היה מערך שלהם של אנשים ואוכל שטיפלו בה, ולקטניס היו.

זהו, בנתיים, מקווה שזה יותר רציף והגיוני מההודעה הקודמת.

 

[ורדונה2]

מתוך היכרות עם עצמי-

הייתי מתחבאת איפשהו עד שמישהו היה מוצא אותי והורג אותי/מוצאת דרך להתאבד.

בחיים לא הייתי מסוגלת להרוג בנאדם, ואם כן- רק מהגנה עצמית.

 

[חיפושית מחפשת]

לדעתי זה תלוי במי מדובר...

כל הסדרה

קטניס, למשל, ניצחה בשביל המשפחה שלה. היה לה בשביל מי לחיות. נניח שהסבב השני לא היה מתקיים אחרי הניצחון שלה, והקפיטול היו עוזבים אותה בכל מה שקשור לנישואים עם פיטה. גם במקרה הזה קטניס לא הייתה מאושרת. היא הייתה נשארת עם הסיוטים ועם רגשות האשם, והייתה צריכה להדריך ילדים בכל שנה, ואז לראות אותם מתים, בתהייה שאולי זה גם קצת בגללה. מי שלא מת פיזית במשחקים, מת נפשית. (אתם חושבים שגם ברוטוס ואנובירה נפגעו ככה נפשית מכל העניין, או שהם באמת חסרי לב כמו שהם מתוארים ממבט ראשון?)
אבל מצד שני, מה שהיה קורה אם קטניס הייתה מתה במשחקים, זה שפרים ואמא שלה לא היו מקבלות את כל הזכיות של המנצח, והיו גוועות ברעב. גם אם האופה היה נותן להן לחם, הוא לא היה יכול לתת להן מספיק לאורך זמן, כי גם לו יש משפחה לפרנס (וגם אישה נוראית שלא הייתה מוותרת על הלחם שלה בקלות כזאת). גייל היה מנסה לעזור, אבל הוא יכול לכלכל לבד שתי משפחות. לכן לקטניס הייתה סיבה לנצח, בשביל אחותה ואימה. לפיטה למשל, לא הייתה את הסיבה הזאת, ומה שדחף אותו להמשיך היה הרצון להציל את קטניס, או הסיכוי בהמשך ששניהם יחיו.
ויש את פיניק למשל. ברור שהוא סבל הרבה מהקפיטול שניצל אותו. אבל האם זה היה שווה את האושר שהוא קיבל כשהייתה לו את ההזדמנות להתחתן עם אהובתו? אם הוא לא היה מת במרד, היה לו סיכוי לבלות את כל חייו איתה (בואו נמשיך להתכחש למתיחה המרושעת ההיא). רק הוא יוכל להגיד אם זה שווה את זה.
אז אני חושבת שכדאי לנצח ולחיות אחרי המשחקים, רק אם יש לך משהו שבאמת שווה לחיות בשבילו.

בקשר לשאלה האם כדאי לרדת מהמשטח ולגמור עם זה, אני חושבת שכן כדאי. אבל ברגע האמת זה בטח קשה לגרום לעצמך לעשות את הצעד הזה שיהרוג אותך. יש לך דקה אחת להפרד מהעולם ולקבל אומץ לעשות את זה (עם כל ההשלכות על זה שויתרת בלי מאבק, וכו'). אבל אם מישהו מסוגל לעשות את זה, זאת כנראה הדרך הכי טובה.

 

[Billy Shirs]

אני היחידה שמעדיפה לנצח?

MJ

ממה שהבנתי, קשה לחיות בפאנם בכל מקרה. אז נכון, יש את הסיוטים ואת הדפקה הכללית שכל מי שמנצח מקבל - אבל לפחות יש גם חיים נוחים יותר למשפחה ונסיעה חינם לקפיטול בכל שנה.
ברור שמי שמנצח אף פעם לא יוצא מהמשחקים. צריך עדיין להדריך ולהגיע לקפיטול ובמקרים רבים אף לזנות, אבל באמת שזה עדיף מלמות.
חוץ מזה, הרבה תלוי גם באופן שבו מנצחים. אם עושים את זה בדרך ה"מסורתית" אז לא קורה שום דבר רציני... היימיטץ' איבד את המשפחה שלו כי הוא התחכם. פיניק ניצח "רגיל" ולא קרה לו שום דבר.
יש גם כל מיני מנצחים שנראים יציבים להפליא - בראש ובראשונה ביטי, ואחריו ג'והאנה (לפני ההתחרפנות הכללית), ברוטוס, קשמיר וגלוס, וכל שאר הקרייריסטים למיניהם. אז מה רע כל כך בעצם?

 

[פאנגירל]

?

MJ

לא קרה לפיניק שום דבר? לגמרי לא בטוחה לגבי זה. חוץ מזה שפאקינג מכרו אותו לאנשים כי הוא היה מנצח מהזן היפה, הבחור בן 24 ואין לא משפחה. לא אומרים שהקפיטול רצחו אותם, אבל הוא היה מנצח בגיל צעיר מאוד ועל כן היה לו הרבה כסף לדאוג שהם ישארו בחיים. בזירה של הספר השני משתמשים נגדו רק באנני. אני לא יודעת מה איתך, אני מסיקה שמשהו קרה להם...
וג'והאנה איבדה ה-כ-ל, גם הרבה לפני ההתחרפנות הכללית (הקטע עם המים). המשפחה שלה והחברים שלה והכל. היא באה פסיכית כבר לספר השני.
אם את חושבת שאנובאריה לא הייתה מטורפת על כל הראש זה די מוזר. היא השתילה לעצמה ניבים בגלל הניצחון שלה. כן, זה הגיוני.
וגם ביטי... הוא נשמע בלתי מזיק כזה, אבל זה אדם שהידע שלו הוביל להרבה מוות. כל הפצצות שהוא פיתח בטח נוסו ע"י הקפיטול אחרי המשחקים הראשונים שלו, ואז ע"י המורדים (פצצות שהרגו את פרים, אני מזכירה). חוץ מזה שווירס, החוליה השנייה בצוות ה"הלם וזרם" מתה מול העיניים ב"חיוך משוסף של דם". אני חושבת שהוא מן גאון מטורף כזה, שדי עצוב לו שהידע שלו גורם לדברים כאלו. אבל הוא שוקע בתוך העבודה כי בסופו של דבר בשבילה צריכים אותו.

אל תשכחי שזה ידוע שלמחוזות הראשונים ולקרייריסטים יש יחס יותר חם וכמה יתרונות, אבל גם הם סובלים לא פחות... בסך הכל גם הם בני אדם וגם הילדים שלהם משתתפים במשחקי רעב, אז כל התעמולה בטח נראית להם קצת מעוותת. בטח סבב הניצחון שהוא ממש עינוי. אני מניחה שיש המון מיועדים יפיפיים ממחוז 1 (לדוגמא גלימר אם היא הייתה חיהXD) שאם הם היו זוכים הם היו הופכים לזונות של הקפיטול. זה קרא לפיניק למרות שהוא היה "קרייריסט" (מחוז 4).