וואי, יש יותר מדי!
קודם כל בטירונות, הייתה פעם אחת שמישהי עם קול ממש מצחיק, כמו של קרמיט הצפרדע, הייתה צריכה לתת הקשב למפקדת המחלקה אבל כולנו פשוט השתנקנו מרוב צחוק בכל פעם שהיא ניסתה, עם הקול הזה שלה...
בקורס היו מלאן קטעים מצחיקים. אבל זה שהכי זכור לי הוא שהסמל שלנו שהעביר לנו את הקורס תמיד היה ממש בדיסטנס, והיה אמור להיות לנו איזה סיור שהיה חשש שלא נצא אליו בסוף, לא זוכרת מה היה. הקיצר הוא בא בבוקר להגיד לנו שכן יהיה סיור בסוף, כי "הבעיה נפתרה". את המילה בעיה הוא קצת מלמל, אז הפרחה הראשית של הקורס קמה בבהלה מהשולחן ואמרה: "מה?! מי נפטרה?!" והסמל פשוט בכה מרוב צחוק ויצא החוצה להרגע...
בשירות עצמו היו לי כל כך הרבה קטעים מצחיקים, אבל אני אנסה לבחור את המובחרים שבהם... קודם כל, אחד מחיילי המילואים שלנו הוא סלבריטאי די ידוע, ותמיד היה אפשר לדעת אם הוא מגיע לבסיס לפי ווליום הצרחות של החיילות... ממש פדיחות, אבל מצחיק בטירוף!
אחד הסיפורים הכי אדירים זה שמפקד הבסיס שלנו החליט לעשות מבצע לאיתור כל מיני חיילי מילואים בעייתיים שלנו, תוך הבטחה להקל עליהם בעתיד, אז איתרנו את כל החבורה הססגונית הזו ועשינו יום ראיונות מול מפקד הבסיס. אני והקצינה שלי היינו צריכות לקבל את פני החיילים ולהביא אותם לראיון. הגיע איזה בחור שנראה כאילו הוא הרגע חזר מהודו, עם תרמיל ענק על הגב, וכלב. הולכתי אותו לחדר המפקד וראשון נכנס הכלב... המפקד שלנו התעצבן ועם כל הכרס שלו קם וניסה לסלק את הכלב, ואז הבחור התחיל לצעוק על מפקד הבסיס שלא יצעק על הכלב שלו, והמפקד מנופף בידיים מול הכלב שיושב אדיש במשרד שלו, ואני והקצינה שלי הסתכלנו במחזה וברחנו החוצה תוך כדי צחוק בלתי נשלט.
יש נוהל כזה של טלפונים לחיילי מילואים לפני החגים, כדי לוודא איפה הם נמצאים במקרה של גיוס חירום. באחת הפעמים שעשיתי את השיחות הללו, צלצלתי לבחור בשם אלון. אני: "שלום, אלון?"
הבחור, בקול גברי ומסוקס ממש: "פפפפףףףף.... את מהצבא, נכון?!"
אני: "כן..."
הוא: "כמה פעמים אפשר להגיד את זה?! אני לא אלון, אני אלונה!"
אני:
ויש עוד ממש ממש מלא סיפורים, אבל זה מה שהכי זכור לי.
בהצלחה! השירות הצבאי יכול להיות ממש כיף, אני נורא נהניתי ופגשתי אנשים נהדרים! הטירונות מבאסת, אבל אח"כ זה משתפר. בהצלחה!
