נקודה עם פסים
New member
זכרונות משארם
בתחילת שרותי הצבאי הגעתי לבסיס חיל אויר בשארם. לא הכרתי איש. זוכרת שירדתי מהמטוס, עליתי אחרי כולם למשאית שהובילה אותנו למרכז הבסיס. כולם ירדו מהמשאיח ואיך שהו נעלמו ברגע המהכביש בראשי [היחיד] ורק היו חסרים שם הצמחים המתגלגלים כדי לתת לי את התחושה שאני בסרט של המערב הפרוע. הגעתי למרפאה ושם אף אחד לא יודע על בואי. הרגשתי נורא בודדה. אחרי יום יומיים התחיל לחזר אחרי מילואימניק. ובמסגרת החיזור הרומנטי הציע לי לטייל מסביב לבסיס בלילה. היה ירח מלא . טיילנו לנו ולא לקחנו בחשבון שהבסיס גדול...הדרך התארכה והזמן התקצר. אז החלטנו לעשות קיצור דרך ועברנו גדר סימלית הולכים לכיוון האורות. די מהר התחרטנו כי הדרך היתה מלאת מהמורות וגדרות טייל מגולגלות.... כשהיגענו לטווח הראיה של השומרים הם בקשו שנאמר סיסמה וכמובן שלא ידענו מהי...שמענו את דריכת הנשק...ואני צעקתי להם שאני החובשת החדשה... למזלי, אחד השןמרים זיהה אותי מהטיסה והם נתנו לנו להיכנס מסתכלים עלינו כמו על רוחות רפאים. כשמבטיהם השתהו יתר על המידה שאלתי הבתרסה מה קרה ואחד החיילים פצה פיו "אתם נורמליים? מה עשיתם שם...זה שדה מוקשים!" גופו של המילואימניק נשפך על הכיסא שהיה בקרבת מקום ופניו חיוורות כסיד. אני לעומת זאת נכנסתי להיסטרייה של צחוק.
בתחילת שרותי הצבאי הגעתי לבסיס חיל אויר בשארם. לא הכרתי איש. זוכרת שירדתי מהמטוס, עליתי אחרי כולם למשאית שהובילה אותנו למרכז הבסיס. כולם ירדו מהמשאיח ואיך שהו נעלמו ברגע המהכביש בראשי [היחיד] ורק היו חסרים שם הצמחים המתגלגלים כדי לתת לי את התחושה שאני בסרט של המערב הפרוע. הגעתי למרפאה ושם אף אחד לא יודע על בואי. הרגשתי נורא בודדה. אחרי יום יומיים התחיל לחזר אחרי מילואימניק. ובמסגרת החיזור הרומנטי הציע לי לטייל מסביב לבסיס בלילה. היה ירח מלא . טיילנו לנו ולא לקחנו בחשבון שהבסיס גדול...הדרך התארכה והזמן התקצר. אז החלטנו לעשות קיצור דרך ועברנו גדר סימלית הולכים לכיוון האורות. די מהר התחרטנו כי הדרך היתה מלאת מהמורות וגדרות טייל מגולגלות.... כשהיגענו לטווח הראיה של השומרים הם בקשו שנאמר סיסמה וכמובן שלא ידענו מהי...שמענו את דריכת הנשק...ואני צעקתי להם שאני החובשת החדשה... למזלי, אחד השןמרים זיהה אותי מהטיסה והם נתנו לנו להיכנס מסתכלים עלינו כמו על רוחות רפאים. כשמבטיהם השתהו יתר על המידה שאלתי הבתרסה מה קרה ואחד החיילים פצה פיו "אתם נורמליים? מה עשיתם שם...זה שדה מוקשים!" גופו של המילואימניק נשפך על הכיסא שהיה בקרבת מקום ופניו חיוורות כסיד. אני לעומת זאת נכנסתי להיסטרייה של צחוק.
