זכרונות משארם

הסיפור די פשוט אחותו של W...

...היינו מדרום לביירות, בעיירה בשם "חאלדה", צפונית לדמור... היא הייתה כאין עיירת קייט של המחבלים, מלונות, קזינואים, דיסקוטקים אבל אז הכל כמובן היה הרוס כבר... מג"ד 202 נהרג באיזו צומת צפונית לנו, יותר קרוב לביירות, בירי ממארב מתוך פרדס, היינו צריכים להגיע לשם ולהחליף את הפאלנגות בשליטה על הבנין הגבוהה ששלט על האזור... אמשיך אח"כ...
 

שקדי

New member
וכי מה את יודעת?????? ../images/Emo12.gif

שזה כ´´כ פשוט לכבוש את חצי לבנון ועוד לרוץ ולספר לחבר´ה????????????????? הלללללללללוווווווווווווווווווו............... נוסעעעעעעעעעעעעעעע................................
 
המשך, ראש העירית ביירות...

...בכל אופן הגענו לבנין הגבוהה, חברנו לפלנגות, שהם בעצמם היו כמו איזו כנופיה, ללא מדים, מוזנחים יותר מאיתנו, מזויינים מכף רגל עד הראש בכל מימי שטויות...כובעי גרב על הראש רק העיניים בחוץ וה"פפירוסה"... בקשנו מהם לבצע את נוהל טיהור הבנין לפני שניכנס במקומם, להיות בטוחים שאין שם אף אחד. טוב, הנוהל שלהם כלל תנועות "רמבו" + "צ´אק נוריס" + "סטיבן סיגל" + "ואן דם" , רק שרמבו אני חושב היה מוכר דאז, האחרים לא, אבל לא משנה, כניראה הוליווד היתה הסדנא שלהם, סגריות בפה, צחוקים ורעש ליוו את העניין. אנחנו בתמהון נענו אחריהם, בתום ה"טיהור", בחרנו קומה נוחה להתמקמות והתחלמו להתארגן כמו שאנו יודעים, הבאנו מהנגמ"שים, שקי חול, התחלנו לדפן את החלונות, מרפסות עבור עמדות הירי...וכאן מתחיל הקטע... כדי שהחברה יבצעו את העבודה של ההתארגנות מישהו צריך לחפות... עבדכם הנאמן, מוקם זמנית בחלון של חדר מסויים, אברמוב ירד למטה לתוך תא מפקד הנגמ"ש התיישב על מקלע ה "0.5" צמוד למחפורת, אני הייתי אמור להגן על אברמוב מלמעלה ואילו הוא היה אמור לפתוח באש על כל דבר שזז או יפריעה לנו... בקיצור, אני שמעתי את ההוראה לאברמוב להיות "אכזר" ולא לתת לאף אחד לעבור את המחסום... ואז, מגיעה מרצדס שחורה(זה כמו סובארו אצלנו בזמנו, מאוד פופולרי, סתם אוטו) ומנסה לעבור במחסום, אברמוב "שם עליה" את המקלע וצועק "דונוטמוב" (Do Not Move) למי שלא הבין ואני צועק מלמעלה "דונוטמוב", עיניים בין הכוונות... עכשיו, ההוא באוטו, יוצא מכסא שליד הנהג, והוא שמן ומגעיל, מנפנף בידיים כלפי ואני צועק לו "דונוטמובאיויילשוט" (Do not move I wull shoot) למי שלא הבין... וההוא בהיטריה לא מובנת לי צועק "דונוטשוט, אנא ראס באלאדי ביירות")Don´t shoot, I´m The Mier of Beirut) איוונטטוליב (I want to leave) ואני בהסטריה, דונוטמובאיוילשוט...וככה זה הולך כמה דקות... הופ הופ הופ הופ ההוא כמעט בוכה, מנפנף בידיים, עכשיו, אברמוב בכלל לא מאיים עליו המקלע כבר 45 מעלות לשמיים הקנה, וכדובר ערבית, הוא צועק לי: זה ראש עירית ביירות, תן לו לעבור!!! חשבתי שהוא ממש לא רציני, ואם הוא "עובד" עליו? אני צועק לאברמוב, תכוון עליו את ה0.5 , אבל אברמוב בשלו, לא מכוון... ואז אני מרגיש תפיחה על הכתף...בוא נאמר, זה לא ליטוף... סמל המחלקה שלי(דמות טלויזיונית בימים אלו, די מפורסמת גם בענף הכתיבה הסטירית והנחיית תוכניות, שדרך אגב, היה וכניראה עדיין, לוחם ומפקד למופת!!! אלך אחריו בעניים עצומות כמו אז) צועק לי תוריד את הנשק, תן לו לעבור!!! עכשיו תנסו להבין מה עבר על השמן ההוא?... מהמירפסת סימנו לו לעבור לכיון ביירות, מה איכפת לנו שהוא יכנס לביירות? ואני עומד בחלון אחר, עם נשק טעון ומכוון עליו בין העיניים ומאיים עליו, הוא ניכנס לקונפליקט, החבר´ה שלי לא ידעו כמה דקות שאני בכלל שמתי אותו בין הכוונות הם לא הבינו למה הוא לא נוסע...למה הוא כמעט בוכה?... בקיצור כולם היו מבולבלים, רק אברמוב, ישב על המקלע, ראה הכל מלמטה, הבין מה הטעות, אבל כניראה רצה לראות "הצגה", אז שתק, חייך לעצמו מתחת לשפם שלא היה לו ככה זה בוכרים...לך תבין אותם...
 

עיניים

New member
עכשיו גם אפשר להבין

למה התעייפת כל כך מהר אתמול בלילה
תגלה מי המפקד הזה שתלך אחריו גם היום באש ובמים,,,, אולי נלך אחריו גם בטלויזיה,,,
 
למעלה