zacharowicz
New member
אהבתי את התיאוריה אבל זה לא מספק את רעיון השנה
אוקיי, התשובה בנוגע לציר של פלנטוס באמת מספקת איזה היגיון מדעי לכל תופעת העונות. למען האמת, אם אנחנו מניחים שפני העולם הם כדור אז שיש חצי כדור דרומי, דרומה לים הקיץ (שנשמע כמו קו הרוחב הטרופי) שבו העונות עובדות באופן הפוך (יחסית) לעולם המוכר. רעיון הלילה הארוך שהציע אביר הקרנפים יכול להתקבל בצורה הזו כאשר היום הארוך התקיים רק בחצי הכדור הדרומי. לפיכך נראה שכהתאמה לשם, "הארץ של החורף התמידי" שהוא הקוטב הצפוני או קרבתו, הקוטב הדרומי וקרבתו עשויים להיקרא, "הארץ של האביב התמידי" (בחרתי אביב ולא סתיו כי נראה שהאיזור הזה יהנה משעות ארוכות מאוד של יום)
אם אנחנו ממשיכים בכיוון הזה, אפשר שהלילה הארוך היה מוגבל רק לצפון ווסטרוז והסיפור התפשט והוקצן עם השנים (כשאני חושב על זה, כמה אזכורים היה ללילה הארוך ממקורות דרומיים?) זה יכול להוות גם פיתרון קל לעניין שימור הזנים - אפשר שהם השתמרו בדרום והובאו בתום הלילה הארוך בחזרה לצפון.
עם זאת, מהספרים באמת עולה שהקיץ לכל אורכו הוא תקופה טובה לחקלאות והחורף לכל אורכו הוא תקופה גרועה. כך שגם אם יש שינויי אקלים קלים במהלך השנה הם לא באמת כאלה משמעותיים כדי להיקרא "עונות", לא מספיק משמעותיים כדי להסתמך עליהם בחקלאות וככה גם לא מספיק משמעותיים כדי לקבוע מחזור אחיד שייקרא "שנה". לפי הדברים של מרטין שהבאת פה (שנה בווסטרוז = 12 מחזורי ירח), אם ישנה איזו זהות בין יחסי התנועות של השמש הירח וכדור הארץ בין כדור הארץ שלנו לבין פלנטוס, אז השנה הווסטרוזית היא בכלל לא היקף של כדור הארץ סביב השמש.
כך השאלה עוד נשארה פתוחה מבחינתי: מה המשמעות של המושג שנה? כמובן שאפשר שמרטין פשוט השתמש במושג נוח שקיים בעולמנו בלי להתחשב במקור שלו, אבל במידה ולא אז אני לא רואה אפשרות אלא שהייתה תקופה ארכאית בה העונות היוו שנה אחת וכך נקבע היחידה "שנה".
אוקיי, התשובה בנוגע לציר של פלנטוס באמת מספקת איזה היגיון מדעי לכל תופעת העונות. למען האמת, אם אנחנו מניחים שפני העולם הם כדור אז שיש חצי כדור דרומי, דרומה לים הקיץ (שנשמע כמו קו הרוחב הטרופי) שבו העונות עובדות באופן הפוך (יחסית) לעולם המוכר. רעיון הלילה הארוך שהציע אביר הקרנפים יכול להתקבל בצורה הזו כאשר היום הארוך התקיים רק בחצי הכדור הדרומי. לפיכך נראה שכהתאמה לשם, "הארץ של החורף התמידי" שהוא הקוטב הצפוני או קרבתו, הקוטב הדרומי וקרבתו עשויים להיקרא, "הארץ של האביב התמידי" (בחרתי אביב ולא סתיו כי נראה שהאיזור הזה יהנה משעות ארוכות מאוד של יום)
אם אנחנו ממשיכים בכיוון הזה, אפשר שהלילה הארוך היה מוגבל רק לצפון ווסטרוז והסיפור התפשט והוקצן עם השנים (כשאני חושב על זה, כמה אזכורים היה ללילה הארוך ממקורות דרומיים?) זה יכול להוות גם פיתרון קל לעניין שימור הזנים - אפשר שהם השתמרו בדרום והובאו בתום הלילה הארוך בחזרה לצפון.
עם זאת, מהספרים באמת עולה שהקיץ לכל אורכו הוא תקופה טובה לחקלאות והחורף לכל אורכו הוא תקופה גרועה. כך שגם אם יש שינויי אקלים קלים במהלך השנה הם לא באמת כאלה משמעותיים כדי להיקרא "עונות", לא מספיק משמעותיים כדי להסתמך עליהם בחקלאות וככה גם לא מספיק משמעותיים כדי לקבוע מחזור אחיד שייקרא "שנה". לפי הדברים של מרטין שהבאת פה (שנה בווסטרוז = 12 מחזורי ירח), אם ישנה איזו זהות בין יחסי התנועות של השמש הירח וכדור הארץ בין כדור הארץ שלנו לבין פלנטוס, אז השנה הווסטרוזית היא בכלל לא היקף של כדור הארץ סביב השמש.
כך השאלה עוד נשארה פתוחה מבחינתי: מה המשמעות של המושג שנה? כמובן שאפשר שמרטין פשוט השתמש במושג נוח שקיים בעולמנו בלי להתחשב במקור שלו, אבל במידה ולא אז אני לא רואה אפשרות אלא שהייתה תקופה ארכאית בה העונות היוו שנה אחת וכך נקבע היחידה "שנה".
