זקוקה בדחיפות לעזרה ברפואת שיניים

[חייבתלהגיב]

זקוקה בדחיפות לעזרה ברפואת שיניים

שואלת פה כי אולי זה רלוונטי / יהיה רלוונטי לאחרים.
נניח תיאורטית שלמישהו יש חור / נפלה סתימה בין שתי הטוחנות האחוריות התחתונות (או איך שלא קוראים להן - אלה שבסוף למי שאין לו שיני בינה).
ונניח שאין באפשרותו להגיע לרופא שיניים כי קורונה.
ונניח שהוא לא מסוגל ללעוס בצד הזה כי זה כואב.
מה, חוץ מללעוס רק בצד השני, כדאי לו לעשות?

 

[vinney]

להתקשר לכל רופא שיניים באזור ולבדוק מי מוכן לפתוח מרפאה?

 

[חייבתלהגיב]

הכוונה הייתה שרופאי שיניים בפורום

יענו על השאלה.
צא מנקודת הנחה שהשואל בקבוצת סיכון לסיבוכי קורונה ולכן מעדיף להימנע ככל האפשר מביקור במרפאת שיניים כרגע.

 

[vinney]

סליחה

 

[JimmyGee]

תתקשרי לרופא שינים שמטפל בך או טיפל בך בעבר

אם יש לך רופא שינים שמטפל בך או טיפל בך בעבר, הוא חיב לעזור לך או להפנות אותך למישהו שיעזור. במיקרי חרום הם מטפלים. תתקשרי אליו. בכל מקרה העצה שלו/ שלה תיהיה יותר טובה מעצה של אנשים ראנדומלים באיזה פורום. יש סתימות זמניות שאפשר לשים. לא בטוח אם אפשר לשים לבד.

 

[JimmyGee]

Example for a temporary filling you can apply yourself

Disclaimer:
I am not a dentist or a doctor so do it at your own risk. I would talk to the regular dentist first.

https://www.ebay.com/i/143478953613...8dnQfr5AXofEUkEqaDfzXwLkq7H4CJK4aAn9bEALw_wcB

 

[חייבתלהגיב]

ושוב, יש רופאי שיניים בפורום.

הם לא "אנשים רנדומליים".

 

[CANADA101010]

תלוי היכן את מתגוררת למשל ניו -יורק

תלוי היכן את מתגוררת למשל ניו -יורק
The New York State Dental Association is following all developments as they arise in regards to COVID-19.
This is a rapidly evolving situation and information is changing frequently. Find important links regarding COVID-19 below. You may also access information from the New York State Department of Health or call their novel coronavirus hotline for advice at:
1-888-364-3065.

https://www.nysdental.org/news-publications/novel-coronavirus-(covid-19)
במדינות אחרת גוגל:
Dental practices offering emergency services covid 19

 

[placid1]

הכאב במקרה כזה יכול להיות משתי סיבות עיקריות:

ממקור של חניכיים בגלל דחיסת מזון בין השיניים שכרגע אין להן אזור מגע עקב נפילת השחזור/החלל שנוצר בגלל העששת. הכאב הזה יופיע בעיקר לאחר אכילה, יכול להיות מאד כואב, ונרגע אחרי פלוסינג. החניכיים ידממו ויהיו רגישות למגע. ניקוי טוב והימנעות מלעיסה באזור יעזרו. הכאב לא יהיה lingering or throbbing.

הסיבה השניה לכאב, והיא הבעייתית יותר, היא ממקור של השן, מהעצב. במקרה כזה צריך צילום ובימים רגילים טיפול שורש יכול לעזור. בימי הקורונה רופא השיניים שלך צריך לעשות לך טריאג׳ אונליין ובדכ ייתן לך מרשם לתרופה נגד כאבים/דלקת/אנטיביוטיקה. תלוי אם יש נפיחות, רגישות למגע או היסטוריה של השן. אם השלב הזה לא עוזר ויש נפיחות שמחמירה או שאינה מקומית או שהכאב בלתי נסבל, תצטרכי לראות רופא שיניים שיש לו ציוד מתאים למניעת הדבקה (לא לכולם יש) והטיפול המומלץ כרגע יהיה רק עזרה ראשונה שאינה יוצרת ארוסול ולכן במקרה הזה זו תהיה עקירה (ולא טיפול שורש או סתימה).

כמובן שיכול להיות גם שילוב של שתי הסיבות.....

 

[חייבתלהגיב]

תודה רבה!

כרגע התחושה היא שאם אני לועסת באזור אפילו לרגע כאילו נגעתי בעצב החשוף של השן - אבל אם אני לא לועסת זה לא כואב. אבל נראה שזה בכיוון של להתחיל לכאוב כל הזמן... (זה רק התחיל היום לכאוב בצורה בלתי נסבלת בכל לעיסה. גם קודם הייתה תחושה מדי פעם כשלעסתי במקום, אבל הרבה פחות חזקה).
אם אני מעבירה חוט דנטלי זה מדמם, אבל באופן כללי יש לי דלקת חניכיים גם.
התלוננתי בערך שנתיים לרופאת השיניים גם על חוסר נוחות בנשיכה באזור וגם על דלקת החניכיים (שהבעייה בה היא גם שהדימום נוטה לא לעצור ואני צריכה ללחוץ על החניכיים כדי שיפסיק - אבל בעבר זה קרה לרוב באזור אחר בפה, שבו קל יותר להפעיל לחץ). הרופאה לא מצאה כלום ולכן כנראה המצב הדרדר עד לנקודה הנוכחית.
הסיבה שאני חושבת שהמקור הוא בין השיניים היא כי אם אני נוגעת עם מקל שיניים (מתכת מכופפת כזאת) מלמעלה זה לא כואב אבל אם אני נוגעת בין השיניים זה כואב וגם נראה שיש שם שחור (קשה לראות). יכול להיות שהכאב מהחניכיים אבל התחושה היא שזה מהעצב של השן. מצד שני יש גם תחושה של חסר מהלמעלה של השן (כאילו יש שקע עמוק יחסית לשן המקבילה). מצד שלישי לא הרגשתי שמשהו (כלומר חלק מסתימה) נפל ברגע שזה התחיל - זה קרה כשנגסתי בנקניקייה לא מאוד קשה.
יש לי בבית מי פה למיניהם, כולל קורסודיל שהרופאה נתנה לי. יש לי חוט דנטלי ואת המקל הנ"ל. (וכמובן מברשת ומשחה - יש גם חשמלית שאני לא משתמשת בה). מאחר שנראה שהבעייה היא בין השיניים לא נראה לי שהייתה אפשרות שאשים סתימה לבד גם לו רציתי.
בנוסף להכל יש לי לחץ דם גבוה, לא מטופל.
הייתי שמחה להימנע מעקירה. גם ככה יש לי רק 24 שיניים... (עקירות בגלל גשר + העדר שיני בינה).



לגבי לשים דברים באופן מקומי - הבעייה היא איך בכלל להגיע לאזור בין השיניים. מאוד צפוף שם והמברשת לא ממש נכנסת (אפילו חוט דנטלי נכנס בקושי, וזה אחרי שהרופא שעשה את הסתימה בזמנו נאלץ לשייף שם שוב ושוב כי הסתימה באזור נהגה לקרוע את החוט הדנטלי...).

אה, ובנוסף לכל יש לי גם כיסים מאוד עמוקים בחניכיים, ברמה שאם אני אוכלת אגוזים נוצרת לי דלקת חניכיים. (מוסיפה כי אולי זה רלוונטי, לא יודעת).

 

[placid1]

נשמע שאת צודקת וזה כנראה ממקור של השן. נשמע

גם, לפי התאור שלך, שמדובר בסתימה לקויה לאורך זמן. חוט דנטלי לא אמור להיקרע כשמעבירים בין השיניים ואם זה קורה, יש פגם בסתימה שמעבר לפגיעה בשן (דלף של רוק, סתימה שאינה אטומה היטב) יכול גם לגרום למחלת חניכיים ונסיגת עצם (כיס פריודונטלי כתוצאה מעודף חומר שחזור שלא מאפשר סילוק פלאק טוב).
אם את לוקחת עפרון או ידית של כפית ונוקשת בעדינות על השיניים ברבע הפה הזה, האם יש שן שכואבת במיוחד, ואם כן, האם הכאב ממשיך גם אחרי הניקוש? האם השן המציקה זזה/מתנדנדת (אפילו טיפה) או כואבת גם כשאת סוגרת את השיניים חזק, בלי אוכל בפה?

קורסודיל זה מצוין, תשימי קצת בכוסית, תטבלי את מברשת השיניים ותעסי את החניכיים באזור, פעמיים ביום (מעבר לצחצוח הרגיל). תנקי היטב אחרי כל ארוחה עם חוט, או עם קיסם דנטלי, בלי לפחד מהדימום בחניכיים, ותקווי שיירגע קצת כדי למשוך זמן ולקבל טיפול מתאים ולא תחת אילוצי קורונה.

* בלי בדיקה קלינית והיסטוריה דנטלית מלאה לא ניתן לאבחן, הכי טוב שתצרי קשר עם הרופאה שלך, שיש לה גם צילומים קודמים, ותתייעצי איתה.

(אני יודעת שביקשת עצה רק לגבי השיניים, אבל כיוון שהעלית את הנושא אני רק מציינת שלחץ הדם שאינו מטופל, לא רק שזה מסוכן לבריאותך הכללית, לא רק שזה כנראה גורם סיכון לתחלואה קשה אם יש קורונה, זה גם גורם סיכון בטיפולי שיניים ועדיף שתהיה מאוזנת לפני הרדמה מקומית או סטרס מהטיפול עצמו. אני מאה אחוז איתך במחשבה שאת רוצה להמנע מעקירה ואיבוד עוד שיניים, אבל את בטח גם יודעת שמחלת חניכיים, לא מטופלת, תביא לאובדן שיניים מוקדם וגם יכולה להחמיר מחלות קרדיווסקולריות.)

תרגישי טוב!

 

[חייבתלהגיב]

תודה רבה שוב!

הסתימה פשוט הייתה כך מההתחלה. זה לא שקרה לה משהו - להפך, זה שהיום החוט הדנטלי ל-א נקרע ואני יכולה להשתמש בכל חוט דנטלי (כשעשו את הסתימה הייתי יכולה להשתמש רק בסרט דנטלי - זה מה שהרופא אמר כשהוא לא הצליח לשייף את זה מספיק כדי שהחוט לא ייקרע) כבר אומר שאיזשהו חלק מהסתימה לפחות נשחק.
אם אני נוקשת עם כפית אין שן שכואבת במיוחד, והשן לא זזה או כואבת כשאני סוגרת את השיניים בלי אוכל בפה. כך בעצם הגעתי למסקנה שמדובר בסתימה בין השיניים - רק כשאני נוגעת עם המקל בין השיניים באזור של הסתימה הצדדית מופיע כאב (או כשאני לועסת, כאמור).
לגבי הקורסודיל - אחרי שאני מעסה את החניכיים לשטוף את הפה עם מים או לא? כרגע עושה מה שאת אומרת, ולא לועסת בצד השני. מרגישה גם קצת כאבים בלסת אבל גם זה קורה לי לפעמים בלי קשר (בעבר קרה כי נשענתי על הסנטר - היום משתדלת לא לעשות את זה) אז לא יודעת אם קשור.
לגבי צילומים קודמים - יש לי עותק של הצילום האחרון (שהיה בינואר 2019) - אם את מוכנה להסתכל עליו אנא הודיעי לי בפרטי ואודה לך מאוד.
לגבי לחץ הדם והרדמה מקומית - אני נוטה לעשות סתימות בלי הרדמה (לכן אני מכירה את התחושה שנוגעים בעצב של השן... רופאי שיניים, אגב, מאוד אוהבים שאני בלי הרדמה ומנצלים את זה בזמן הסתימה) - עקירה, לעומת זאת, לא יצא לי...
יודעת שלחץ דם גבוה מסוכן, ומבינה שחובתך להגיד לי - אצלי לחץ הדם עולה בהריונות ולא יורד אחר כך, כך שאחרי שלושה הריונות הוא כבר מאוד גבוה.
אני יודעת שהוא גורם סיכון לסיבוכים בקורונה (לכן לא יכולה ללכת לרופא/ת שיניים), אבל אם הבנתי נכון לא בטוחים שתרופות מסוימות נגד לחץ דם הן לא גורם סיכון בפני עצמן... אני כן משתדלת לטפל בדלקת החניכיים כמיטב יכולתי - היא נעלמת וחוזרת מדי פעם (לא בכל הפה). שוב, הדבר העיקרי שמטריד אותי בה הוא הדימום שלא עוצר - ניסיתי לשאול את רופאת השיניים אם זה שהדימום לא עוצר קשור ללחץ הדם הגבוה אבל היא לא ידעה.

 

[placid1]

זה שלא כואב בניקוש ואין ניידות זה טוב. אלה סימנים של

של דלקת מתקדמת יותר. הסתימה היתה לקויה מיום היוולדה אם לא ניתן היה להעביר חוט או שהוא נקרע, אבל זה לא כ״כ חשוב כרגע. אם כואב לך רק בלעיסה או כשאת נוגעת בצידי הסתימה, אפשר לקוות שחסר חלק מה סתימה או שיש דליפה בשוליה ואין עדיין נזק גדול יותר.
לא לשטוף את הפה במים אחרי הקורסודיל.
לעיסה בצד אחד של הפה לא מומלצת לאורך זמן, אבל רבים עושים זאת גם שלא במודע, מכל מיני סיבות. במקרה שלך המטרה כרגע היא לדחות את הקץ לכמה שבועות ואם זה יעזור, כשיוכלו לטפל לך בשן בבטחה, תחזרי ללעוס כמו קודם.
אם את רוצה, אני אשמח להסתכל בצילום, למרות שהרבה יכול להשתנות בשנה פלוס ויש דברים שרואים רק קלינית ולא רנטגנית.
מנסיון שלי, אמנם בילדים ולא במבוגרים, אבל זה בייסיקלי אותו דבר, מטופלים שמספרים שטיפלו בהם ללא הרדמה מקומית ברוב המקרים יש להם טיפולים בעייתיים. כיוון שהרופ״ש חושש שהפציינט יקפוץ מכאבים אם יקדח עמוק ויסלק עששת שקרובה יותר לעצב, הסתימה מונחת על חלל הכנה לא אידיאלי ובסופו של דבר, אחרי תקופת זמן (בשיני חלב זה מהיר יותר מאשר בקבועות) הסתימה נופלת, העששת התקדמה לכוון העצב ויש צורך בטיפול שורש וכו.
אם את לא רוצה הרדמה מקומית בגלל לחץ הדם, יש הרדמה מקומית ללא אפינפרין.
מהתיאורים שלך על החניכיים, אני חושבת שאת מעבר לשלב דלקת החניכיים (דימום) ויש גם מחלת חניכיים ואובדן עצם (כיסים עמוקים). כשיסתיים מצב החירום, כדאי לעשות בדיקה מלאה של כל הפה, אולי אפילו אצל פריודונט כדי לעצור את התהליך או לפחות להאיט אותו. דימום רב יכול להיות קשור להרבה גורמים, מקומיים (שחזורים בעייתיים שלא מאפשרים ניקוי טוב או מחלת חניכיים למשל) או סיסטמים (מחלות רקע כמו סכרת או הפרעות קרישה, למשל). לא חושבת שלחץ דם בפני עצמו יגרום לדימום ממושך (האם כשאת נפצעת בחלק אחר של הגוף הדימום לא נעצר?), הבעיה העיקרית היא בגורמים המקומיים ובהם צריך לטפל כדי למנוע הדרדרות.

 

[placid1]

ועוד דבר,

אמנם צריך להזהר ולהימנע מחשיפה מיותרת לוירוס וייתכן שלחץ דם הוא גורם סיכון לתחלואה קשה יותר, אבל תמיד צריך לעשות שקלול של סיכונים ויתרונות ויש מצבים בהם יהיה כדאי להיבדק/לטפל במרפאה עם מיגון מתאים כדי למנוע צרה גדולה יותר.

 

[iris mom of two]

מעניין מה שאמרת לגבי הרדמה

גם אני נוטה לטיפולים שיניים ללא הרדמה, יש לי מעט מאד סתימות. אבל..
רופא השיניים שלי מדי פעם מתעקש, ואז אני מקשיבה לו. בעצם, מחליטים יחד האם להרדים או לא. וגם כשלא, אם זה מקרה גבולי הוא עוצר מדי פעם לראות תגובה.
יש סיבה שאני איתו כבר מעבר ל20 שנים...
&nbsp

 

[placid1]

גם אני עושה לעתים סתימות ללא הרדמה מקומית,

בעיקר כשאני יודעת מלכתחילה שהן שטחיות וסביר שלא יגרמו לכאבים בזמן הקידוח, ואז אני זאת שמציעה לעשות את זה כך תוך כדי הבנה שאולי נצטרך להרדים במהלך הטיפול אם יכאב. בטיפול כזה עובדים לאט יותר, עם הפסקות קלות ובלי לחץ. כמו שתיארת

 

[חייבתלהגיב]

תודה רבה רבה!

הסיבה שאני מבקשת ללא הרדמה לא קשורה ללחץ הדם - אני פשוט לא אוהבת הרדמה, והרופאים שביקשתי מהם בלי הרדמה הגיבו אחרת ממה שאת מתארת, וכאמור לטענתם ראו את זה באור חיובי דווקא.
לא עשיתי את זה כילדה, אלא רק כמבוגרת, ואני לא קופצת או צועקת אלא מקסימום זזה קצת באי נוחות, ואם הם מבקשים מרימה את היד כשכואב. מעולם לא עשו לי טיפול שורש, אבל אולי זה יהיה הראשון. אבל, כאמור, זה אחרי ששנתיים אני מתלוננת לרופאה שכואב לי לפעמים בשן הזאת והיא לא ראתה כלום...
מי שבדקו לי את החניכיים וראו שהכיסים עמוקים (5? 6?) לא התרגשו במיוחד, ונראה שהם ייחסו את זה לגיל או משהו בסגנון. לא אמרו לי כלום על ללכת לפריודנט - אז תודה, אנסה באמת לעשות זאת כשיסתיים מצב החירום (אם אשרוד אותו).
לגבי דימום כשאני נפצעת - מאחר שאני אדם מבוגר אני כמעט ולא נפצעת. הפעם האחרונה שאני זוכרת שנפצעתי ודיממתי היה בקייאקים בקיץ כשהתנגשנו בשיחי קוצים ודיממתי באצבעות - והאמת שאכן דימם לא מעט וגם שם הייתי צריכה להפעיל לחץ כדי שיפסיק לדמם (גם בחניכיים אחרי שאני מפעילה לחץ זה נעצר כמעט מייד - אבל בלי להפעיל לחץ זה ממשיך ואני נראית כמו ערפדית). אבל ברור לי שהדימום בחניכיים כשלעצמו לא נובע מלחץ הדם, ושיש בעייה בחניכיים.
אני לא יודעת מה זה שחזור. אין לי, למיטב ידיעתי, סוכרת או הפרעת קרישה.

 

[placid1]

עניתי לך בפרטי

 

[חייבתלהגיב]

 

[debby12]

הרדמה מקומית ללא אפינפרין?

עכשיו סיקרנת אותי ויש לי שאלה.

הייתי שמחה לנסות בלי הרדמה, אבל במרפאת השיניים שלי מסרבים וחושבים שאני פסיכית - אף אחד לא ביקש את זה אי פעם חוץ ממני.

אין לי בעיה של לחץ דם גבוה (אם כבר אז של ל"ד נמוך....) אבל יש לי בעיה עם ההרדמה המקומית

כשמשתמשים בהרדמה המקומית הרגילה זה מרדים לי את הפה ל- 36+ שעות - מה שגם מאוד לא נעים/נוח וגם לקראת סוף חלון הזמן מעורר לי תמיד חשש שזה לא יעבור אף פעם.... באחת הפעמים שהתלוננתי על זה הם אמרו שאפשר לעשות הרדמה מקומית רק עם רכיב אחד מתוך השניים ואז זה לא יימשך כל כך הרבה זמן. אבל היתרו בי שאז זה יחלוף כה מהר שבאמצע הטיפול אהיה לא מורדמת ואזעק מכאב...

שוין - הצלחתי לשכנע אותם לנסות (כאמור - הייתי מעדיפה בלי כלום), וההרדמה החזיקה משהו כמו 3-4 שעות - נראה לי כמו אצל בן אדם "נורמלי" בהרדמה הדו-חומרית...

הגעתי לשאלה: מה לדעתך שמו של רכיב ההרדמה המקומית השני שעליו הם מוותרים (ושבהיעדרו הם מנחשים שההרדמה תפוג חיש מהר מדי - מה שלא קרה)?

תודה!!

ד.