זקוקה לייעוץ

[stkachov]

טיפים לא עוזרים

בדברים כאלו. כבר דנו על זה בפורום לא פעם. בנושא כזה חייבים לעבור בעצמך את מלוא הטיפול. אני יודע שלפעמים חושבים שאנשים שעברו טיפול לא רוצים לספר לאחרים מה הם עושים וללמד אחרים את השיטה, כאילו שהם "מתקמצנים" על טיפים. אבל האמת היא שהם פשוט יודעים שזה לא יעזור הכמה ההמלצות היבשות בכתב וזה רק יבאס את האנשים האחרים שיתלו תקוות בזה או שיחשבו - "זה עזר לו, למה זה לא עובד אצלי?". אין כאן קיצורי דרך, חייבים ללכת בדרך הארוכה.

 

[hanhan003]

ציטטה נוספת

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי אלא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.זה האור שבנו-מפחיד אותנו יותר מכל.אנחנו שואלים את עצמנו- איזה זכות יש לי להיות מבריקה,יפיפייה ואהובה? איזה זכות יש לך לא להיות?ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים,בלי מודע,רשות לאחרים לעשות כמונו.ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו,נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד".נלסון מנדלה

 

[l i b e r t y]

אהבתי... מקסים

 

[sahar sh]

זה נפשי לדעתי ולכן...

מה שתארת נובע ממשהו נפשי, לדעתי הגמגום שלך נובע אולי מהפחד לגמגם, כלומר, אם לא תחששי לגמגם אז לא תגמגמי בכלל. או שהסיבה היא חוסר ביטחון, כמו שציינת. בשני המקרים, אני חושב שאת צריכה להשתתף בפגישות של מגמגמים כדי להרים את הביטחון העצמי שלך בזה שתראי שיש מגמגמים מאוד קשים שמדברים בחופשיות ואולי זה ייתן לך כוח "לצמצם" את השפעת חוסר הביטחון שלך או לא לפחד לגמגם, כי אני רואה שאת כבר פיתחת כל מיני טכניקות להתגבר על הגמגום, וזה אומר שהגמגום כבר הפך אצלך לבעיה מאוד מודעת , מה שמחזק את התיאורייה שהפחד מהגמגום מביא אותך לגמגם. לי בכל אופן המפגשים באמב"י מאוד עזרו בקטע הזה. מקווה שחידשתי לך משהו... סהר.

 

[מירב של פעם]

מה בא קודם, הביצה או התרנגולת?

את טוענת שכל חייך סבלת מחוסר ביטחון ולכאורה אין שום סיבה. השאלה היא: האם חוסר הביטחון נבע מהגמגום או להיפך? את יכולה להגיד? לדעתי חשוב לענות על השאלה הזו כדי להחליט על סוג הטיפול שמתאים לך. עפ"י מה שקראתי את כן סובלת מגמגום, ממש כמו שלי (גם אני עם הרבה אהההה וכל מיני מילים פרזיטיות שמשבשות לי את המשפטים ואת העברית התקנית בכלל). אם תעני בבירור שחוסר הביטחון הופיע קודם ובעקבותיו הגמגום, אני אמליץ לך ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי להבהיר את עניין חוסר הביטחון ומקורו. לפעמים דמות חיצונית מנוסה יכולה להבהיר לנו הרבה נק' חשוכות שנמצאות בתוכנו. לפעמים הבנה של הבעיה יכולה להוביל גם לפיתרון. אני מכירה לא מעט אנשים שטיפול פסיכולוגי ממש הביא לשינוי בחייהם. כמובן שאם תעני שהגמגום הופיע קודם (ועל זה לפעמים קשה לענות לבד, תצטרכי לשאול את הקרובים לך כמו הורים או אחים אם הם זוכרים שגמגמת בילדותך), אז אני אגיד לך שניתן לטפל בגמגום אך תצטרכי להיות מאוד נחושה בשביל להצליח ולהגיע לשטף מלא, השאלה כמה את מוכנה להקריב וכמה הגמגום הזה בעצם פוגע לך באיכות החיים. יש מקומות בהם ניתן ללמוד טכניקה לשיפור השטף אך הסוד הוא תרגול עקשן וממושך, אם זה מאוד חשוב לך ויש לך את הרצון ויכולת ההתמדה אז את יכולה לנסות

או פשוט להשלים עם העובדה שזה הדיבור שלך, זה מה יש! ולנסות לעבוד על ביטחונך העצמי כי אני בטוחה שברגע שהוא ינסוק, כך ינסוק גם השטף שלך. לכאן או לכאן, את מוזמנת להישאר איתנו, לשתף ולחלוק חוויות. מניסיון אגיד לך שברמה הנפשית עלי זה מאוד מקל, שלא נדבר על תחושת ההיי שליוותה אותי יומיים לאחר מפגש הפורום הקודם. את מוזמנת

 

[l i b e r t y]

היי מירב,

תודה על תגובתך. כתוצאה מהבטחון העצמי הנמוך - הגמגום הגיע ולא להיפך. בילדותי לא גמגמתי ובכלל בתקופות שבהם הבטחון העצמי שלי היה גבוה -ביטאתי את עצמי מצויין ודיברתי בשטף , ובתקופות שבהם הבטחון העצמי שלי היה נמוך - לא ביטאתי את עצמי כראוי , דיברתי משפטים לא רצופים טעיתי בהגיית מילים אחדות אבל לא גמגמתי. כיום הבטחון העצמי שלי מאוד נמוך וכתוצאה מכך (אני מניחה) אני מגמגמת בטירוף מה שלא קרה לי בעבר (קרה, אבל לא באופן מוגזם כמו היום). כמובן שזה מפריע לי מאוד בחיי היומיום כפי שציינתי בהודעותיי הקודמות ואני בהחלט מעוניינת לטפל בתופעה. דרך אגב, יש שיחות עם אנשים מסוימים וסיטואציות מסוימות שבהן אני לא מגמגמת כלל. (זה קורה לעיתים נדירות...) תודה על התמיכה, אני מעריכה זאת מאוד.

 

[shoshyyy]

היי .... קודם כל אני רוצה להגיד לך

שאת בסדר גמור ! הדברים שאת אומרת אני כל כך מזדהת איתם ואני רוצה להבהיר לך שאת בסדר גמור ! את שואלת מה לעשות ? לדעתי את עוברת שלב ... שלב של רצון עז שיאהבו אותך , לרצות אנשים אחרים , לפחד להביע את עצמך ...העצה הכי טובה שאני יכולה להביא לך זה להיות עצמך ! תהיי עצמך כי יש לך המון מה לתת .... אבל בעיקר תתני לעצמך ... תני לעצמך את הזמן ללמוד ולהכיר אותך ולאהוב אותך ולהיות נחמדה אלייך, ולהעריך אותך ... כי את שווה שתעריכי את עצמך ! ואת יודעת מה הכי קשה ....??? לנסות לאהוב את עצמך ! אני יודעת שזה נשמע כקלישאה אבל מנסיוני זה עובד. זה תהליך שלוקח המון זמן אבל אם יצא לי להכיר אותך ... אני ארצה להכיר אותך ! את האישיות שלך אני ארצה לשמוע את דעותייך ולא מה שאת חושבת שאני ארצה לשמוע אני ארצה לדבר איתך על מה שמעניין אותך ההרגלים הדוחים האלו הם הרגלים של כולנו .... הרגלים האלו ניתן לשינוי ובגדול !!!!!!!!!!!!!!! כולנו רוצים שכולם יאהבו אותנו אבל חשוב להבין שזה לא הולך ככה .... לא כל אחד יאהב אותך ואת לא תאהבי כל אחד וזה בסדר גמור . את נשמעת לי כל כך אמיתית וכנה .... תהיי אמיתית עם עצמך . מה את רוצה מהחיים ? למה את חשה רצון עז לאישור מהסביבה (כל כך מזדהה איתך על הכול !) מה הדבר הכי גרוע שיכול להיות (מה ?? שלא תתבטאי טוב ? אז מה !) ממה את מפחדת ?

 

[avi9]

מזדהה לחלוטין עם דבריך

השאיפה החזקה ביותר של האדם הוא להיות נאהב ומקובל,וכאשר אתה מגמגם וזוכה לעתים למבטי ליגלוג או רחמים,הפגיעה היא קשה מנשוא ואנו עושים כל מאמץ להיות מועורכים גם במחיר של אובדן האישיות וכניעה לקפריזות של האחר. אחד הפתרונות שהעליתי בעבר,לעשות הרבה ספורט,משפר את הבריאות ומעלה את הבטחון העצמי,לעסוק בתחומים שיש לך יתרון יחסי וכך תהיה מוערך בשל יכולתך. ולעבוד על הצד הפסיכולוגי של התיחסות לזולת כאל בשר ודם עם כל החולשות שניתן ליחס לו. ישנה דוגמה שקראתי בעבר,כאשר אתה נכנס לראיון אצל אדם בכיר וליבך מהדהד,נסה לדמיין אותו בשירותים או במצבים דומים,כלומר הורדה בערכו גורמת להורדה ברמת החרדה.