זקוק לייעוץ,הכוונה ועזרה.
אני גבר בן 41 נשוי +3 קטנים. אני נשוי לאשתי כ-11 שנים. היא ממשפחה מרובת ילדים ש-3 מהאחים סובלים ממחלת נפש. אשתי עובדת במקום עבודה קבוע ובמשרה מלאה בעבודה משרדית. במהלך כל שנות הנישואים אני סובל ממנה רבות. היא מתפקדת היטב ,כולל במשק הבית ,בישולים, עזרה לילדים בלימודים, אוהבת ניקיון וכיו"ב. הבעיה היא התפרצויות הזעם והאלימות המילולית הקשה והבלתי נסבלת. אין קללה אחת הקיימת ביקום שהיא לא מקללת אותי וכל זאת גם לפני הילדים. הכל בצעקות ,במבט מאיים ,בתנועות מגונות עם הידיים, ובחוסר שליטה מוחלט. חשוב לי לציין שאני בן אדם חזק נפשית ואם רק אני והיא היינו חיים יחד ,אז אין ספק שהייתי נפרד ממנה .הבעיה היא והפחד שלי שאם אני אגרום היום לגרושין , האלימות המילולית תופנה ישירות לילדים. כיום,לעיתים היא צועקת עליהם ומקללת "קללות קלות" כמו "אדיוט" "טיפש". הקללות שהיא מקללת אותי, לידם, חמורות בהרבה. לרוב אני שותק ,כי אני יודע שהיא מחכה שאענה לה ,בכדי לתת פורקן נוסף ו"כאילו" מוצדק מצידה. זה נוראי זה מפחיד זה בלתי נסבל. התחננתי שלא תקלל אותי ליד הילדים אבל כלום לא עוזר, נראה לי שאין לה שליטה על זה, וברגעי ההתפרצויות היא "לא רואה ממטר". אמרתי לה שהיא זקוקה לטיפול וייתכן שהיא סובלת מבעיה נפשית ,אך האמירה הזאת "מרתיחה" אותה יותר. אמרתי לה שאני כבר לא מסוגל יותר ואני אלך להתלונן ברשויות, אז היא החלה במניפולציות וטענות סרק שאני האלים והיא זאת שאמורה להתלונן. מן הראוי לציין שהיא דואגת לילדים ומטפלת בהם היטב( גילאי 10, 8, 3) אך ההתפרצויות האלה , (בתדירות משתנה ,כחצי שעה בכל פעם- תלוי אם אני מגיב, או יוצא מהבית כדי שתרגע)- הורסות הכל ומה שזכור לי ולילדים זה הקללות הצעקות וניבולי הפה. מה עלי לעשות? למי לפנות? אני רוצה שהיא תבין שיש לה בעיה ושהיא חייבת טיפול. אני לא רוצה חלילה שינתקו אותה מהילדים, אלא שבעל מקצוע ומומחה בתחום הנפש יבהיר לה ויזהיר אותה שאם היא לא תקבל טיפול, יאלצו להרחיק אותה מהילדים. אני למדתי במהלך השנים ,שלא משנה איך אני אתפקד בבית וגם אם אהיה ה"בעל המושלם" היא תמיד אבל תמיד תמצא את הסיבה להתפרצויות והטחת קללות כלפיי. את הסיבה היא תמציא מתחת לאדמה . זאת בדיוק הנקודה -היא תטען טענות של אשה "רגילה" כביכול .טענות שגרתיות כמו: "הוא לא עוזר לי בבית" "הוא חוזר מאוחר" וכיו"ב. ותנסה ל"נרמל" את מצבה. כאילו הבעיה היא אצלי .אם היית "מושלם" אז היא לא הייתה "מתעצבנת".--הדברים הם בהחלט לא כאלה!! זה לא מצב רגיל שיש בכל בית שאשה מתעצבנת על הבעל בגלל אלף ואחד עניינים שגרתיים, ממש לא. ההרגשה שלי שהיא חייבת את הפורקן הזה, שאין לה שליטה על זה, עד כדי כך שהיא לא מרחמת על הילדים ששומעים איך היא צועקת ומקללת את אביהם, כל קללה אפשרית ובחמת זעם. היא חייבת טיפול , חייבים לעשות לזה סוף, חייבים להביא אותה למצב שהיא תבין שהבעיה אצלה היא בעיה נפשית וכי כל ה"תרוצים" שלה להתפרצויות האלה אינן קשורות לבעלה ולכל הטענות שלה כלפיו. גם אם אני אהיה הבעל המושלם היא תחפור באדמה למצוא סיבה לפוקן הזעם. זה יכול להיות בגלל חבר שלי או בגלל אשתו של החבר או בגלל אחי או גיסתי. --זה מזעזע!!! עיזרו לי לעזור לה. עיזרו לי לעזור לילדים שלי.
אני גבר בן 41 נשוי +3 קטנים. אני נשוי לאשתי כ-11 שנים. היא ממשפחה מרובת ילדים ש-3 מהאחים סובלים ממחלת נפש. אשתי עובדת במקום עבודה קבוע ובמשרה מלאה בעבודה משרדית. במהלך כל שנות הנישואים אני סובל ממנה רבות. היא מתפקדת היטב ,כולל במשק הבית ,בישולים, עזרה לילדים בלימודים, אוהבת ניקיון וכיו"ב. הבעיה היא התפרצויות הזעם והאלימות המילולית הקשה והבלתי נסבלת. אין קללה אחת הקיימת ביקום שהיא לא מקללת אותי וכל זאת גם לפני הילדים. הכל בצעקות ,במבט מאיים ,בתנועות מגונות עם הידיים, ובחוסר שליטה מוחלט. חשוב לי לציין שאני בן אדם חזק נפשית ואם רק אני והיא היינו חיים יחד ,אז אין ספק שהייתי נפרד ממנה .הבעיה היא והפחד שלי שאם אני אגרום היום לגרושין , האלימות המילולית תופנה ישירות לילדים. כיום,לעיתים היא צועקת עליהם ומקללת "קללות קלות" כמו "אדיוט" "טיפש". הקללות שהיא מקללת אותי, לידם, חמורות בהרבה. לרוב אני שותק ,כי אני יודע שהיא מחכה שאענה לה ,בכדי לתת פורקן נוסף ו"כאילו" מוצדק מצידה. זה נוראי זה מפחיד זה בלתי נסבל. התחננתי שלא תקלל אותי ליד הילדים אבל כלום לא עוזר, נראה לי שאין לה שליטה על זה, וברגעי ההתפרצויות היא "לא רואה ממטר". אמרתי לה שהיא זקוקה לטיפול וייתכן שהיא סובלת מבעיה נפשית ,אך האמירה הזאת "מרתיחה" אותה יותר. אמרתי לה שאני כבר לא מסוגל יותר ואני אלך להתלונן ברשויות, אז היא החלה במניפולציות וטענות סרק שאני האלים והיא זאת שאמורה להתלונן. מן הראוי לציין שהיא דואגת לילדים ומטפלת בהם היטב( גילאי 10, 8, 3) אך ההתפרצויות האלה , (בתדירות משתנה ,כחצי שעה בכל פעם- תלוי אם אני מגיב, או יוצא מהבית כדי שתרגע)- הורסות הכל ומה שזכור לי ולילדים זה הקללות הצעקות וניבולי הפה. מה עלי לעשות? למי לפנות? אני רוצה שהיא תבין שיש לה בעיה ושהיא חייבת טיפול. אני לא רוצה חלילה שינתקו אותה מהילדים, אלא שבעל מקצוע ומומחה בתחום הנפש יבהיר לה ויזהיר אותה שאם היא לא תקבל טיפול, יאלצו להרחיק אותה מהילדים. אני למדתי במהלך השנים ,שלא משנה איך אני אתפקד בבית וגם אם אהיה ה"בעל המושלם" היא תמיד אבל תמיד תמצא את הסיבה להתפרצויות והטחת קללות כלפיי. את הסיבה היא תמציא מתחת לאדמה . זאת בדיוק הנקודה -היא תטען טענות של אשה "רגילה" כביכול .טענות שגרתיות כמו: "הוא לא עוזר לי בבית" "הוא חוזר מאוחר" וכיו"ב. ותנסה ל"נרמל" את מצבה. כאילו הבעיה היא אצלי .אם היית "מושלם" אז היא לא הייתה "מתעצבנת".--הדברים הם בהחלט לא כאלה!! זה לא מצב רגיל שיש בכל בית שאשה מתעצבנת על הבעל בגלל אלף ואחד עניינים שגרתיים, ממש לא. ההרגשה שלי שהיא חייבת את הפורקן הזה, שאין לה שליטה על זה, עד כדי כך שהיא לא מרחמת על הילדים ששומעים איך היא צועקת ומקללת את אביהם, כל קללה אפשרית ובחמת זעם. היא חייבת טיפול , חייבים לעשות לזה סוף, חייבים להביא אותה למצב שהיא תבין שהבעיה אצלה היא בעיה נפשית וכי כל ה"תרוצים" שלה להתפרצויות האלה אינן קשורות לבעלה ולכל הטענות שלה כלפיו. גם אם אני אהיה הבעל המושלם היא תחפור באדמה למצוא סיבה לפוקן הזעם. זה יכול להיות בגלל חבר שלי או בגלל אשתו של החבר או בגלל אחי או גיסתי. --זה מזעזע!!! עיזרו לי לעזור לה. עיזרו לי לעזור לילדים שלי.