זרובבלה.
אני חושבת שהפרסום שהיא קיבלה בעמוד הראשי אינו רק בגלל עזיבת ישרא, אלא גם ובעיקר בגלל שזרובבלה אינה 'עוד בלוגרית' אלא סלב-בלוג שאני חושבת שאין עוד כמותה ברשת. זרובללה החלה את הבלוג שלה ככותבת אנונימית, ובזכות כתיבה חריפה, פרובוקטיבית ואיכותית היא הצילחה לצבור לעצמה אלפי קוראים והמלצות וקישורים מכל מקום. אני לא קוראת קבועה שלה, ולא איזו מעריצה. ממש לא באתי לכאן בשביל 'להגן' עליה בפני ותיקי תפוז (וביננו היא האחרונה זקוקה להגנה, ועוד ממני) אלא מנסה להאיר את חשיבותה של זרובבלה כבלוגרית ייחודית, שלא לומר אפילו פורצת דרך בבלוגספירה הציונית. הקמפיין הנועז שזרובבלה עשתה עבור 'פלפל' היה חידוש בתחום הפרסום בבלוגים, ולא נראה לי שלפניו או אחריו היה בארץ דבר דומה. ואני לא נכנסת בכלל לשאלת פרסום בבלוגים, רק מצביעה על הקמפיין הזה כמשהו חריג. בניגוד לבלוגים של סלבים, שכותבים בכדי ליחצ"ן את עצמם, זרובבלה עשתה את הצעד ההפוך ומבלוגרית אנונימית, כמו כל אחד מאיתנו, הפכה לאישיות מוכרת ואף קידמה את עצמה מבחינה מקצועית וכלכלית באמצעות הבלוג שלה. גם בסיפור הפוסט השערורייתי שלה אודות ערביי ישראל הצליחה זרובללה לעורר מיני מהומה בביצה הקטנה, ושלל הגינויים והנידויים לא היתה דומה לשום תגובה על פוסט של מישהו אחר. אז נכון שזה מעורר קנאה שכמישהי פותחת בלוג, מפרסמת פוסט אחד וביום למחרת היא מומלצת בעמודים הראשיים וסופרת מעל ארבעת אלפים כניסות, אבל לדעתי יש לתת לזרובבלה את הכבוד המגיע לה, אם לא באופן אישי, כי לא חייבים לאהוב את מי שהיא עושה ומי שהיא, אלא כבוד אליה כבלוגרית. חוץ מזה, אולי המעבר שלה לתפוז יביא איתו קוראים וכותבים חדשים ויעשיר את הבלוגיה, כך שנוכל כולנו לצאת נשכרים מהמעבר.
