חבר´ה... קצת על העתיד

[דינה (דינוש)]

וגם...

מרחפת, גם את לא מדברת על דברים אישיים כאלה בפורום... אם תרצי אז בבקשה. אם לא, אז אין לי בעיה, אני מבינה אותך. אם זאת,לי לא כל כך קשא לבטא את עצמי בד"כ, ואני מתביישת יותר כשאני עם אנשים, ורואה אותם פנים מול פנים. אז זהו זה דינוש

 

[דינה (דינוש)]

אם זאת=התכוונתי-עם זאת ו.... כנסו ../images/Emo59.gif

לא אוהבת כששמים לב לטעות כתיב וחושבים שזה רגיל אצלי, כשבעצם אין לי שגיאות כלל. (אלא אם כן אלה מילים לא מוכרות)... אבל יש מילה אחת שאיני יודעת איך כותבים אותה אלא אלא אם כן... וכו´... רבים כותבים זאת כ"אלה" עד כדי כך שהתחלתי לחשוד שכותבים "אלה" ולא "אלא". אולי אתם יודעים? אני אישית בכל זאת חושבת שכותבים "אלא" כי אלה, שאת מילה אחרת, כשרוצים לתאר דברים אחרים במין נקבה (אלה, אלו, הם)... טוב אני אולי כבר התחלתי קצת לטעות... בטח המרחפת יודעת. טוב, תענו?

 

[המרחפת]

אלא.

 

[דינה (דינוש)]

ידעתי

תודה

 

[דינה (דינוש)]

ו.......... מרחפת

את לא רוצה להגיב על מה שכתבתי לך?

 

[המרחפת]

תני לי קצת זמן

להפנים, לעכל, לנסח תשובה. לא מאמינה בהודעות מחופפות.

 

[דוריאן]

ברור

 

[דינה (דינוש)]

אחלה ../images/Emo13.gif

 

[המרחפת]

פרטיות והתבטאות.

אני חושבת שאני די מוצלחת בהתבטאות בכתב, אך את צודקת שגם אני לא הייתי משוחחת על נושאים כאלו בפורום הזה: עדיין קשה לי להתנתק מהעובדה שרבים מהכותבים כאן היו חניכים שלי וקשה לי לעשות את המעבר מנישת המדריך (להוות דוגמה ולשמור על טיפת דיסטנס) לנישת החברה בפורום, שתדבר על כל דבר. ואשר לכך שלא כתבתי מה אני עצמי רוצה: כבר כל כך עייפתי מלדבר על זה... זו אינה פעם ראשונה שהנושא עולה מסביבי, בייחוד בתקופה זו של תחילת שנה, ובכל זאת אשתף בכמה דברים, בעיקר הסתכלות על העבר... אני מאד אהבתי את ההדרכה בשמע- העבודה עם הצוות והחניכים. וגם מאד מאד אהבתי את החונכות האישית- הייתה לי חניכה בת ארבע, לקויית שמיעה, שכל שבוע הייתי נוסעת לבית שלה ומשחקת איתה שעתיים אני נהניתי מזה מאד, וגם נהניתי מכך שהתוצאות היו מיידיות (בד"כ עבודה עם ילדים דורשת הרבה הרבה סבלנות, ובניה איטית של מערכת יחסים. הילדה ואני היינו משוגעו אחת על השניה, ודי מהר היא הייתה מתחילה להשאול איפה אני ומתי אני באה...) וטובות. חבל לי לפעמים שעזבתי את הצופים, כי עכשיו כשאני מנסה לחזור, אני מרגישה קצת לא שייכת וכאילו הכל השתנה מאז שעזבתי (ולפעמים, מרגישה כאילו שום דבר לא השתנה). מצד שני, אני יודעת שזה היה צעד חכם, שהייתי צריכה להתרחק קצת כדי להבין שטוב לי להיות בתנועת נוער ושאני עדיין נאיבית שמאמינה בערכי התנועה ובהגשמה, ושהייתי צריכה לעשות לי פשוט שנת מנוחה. אחרי שכיתה י´ הייתה מאד מאד עמוסה (צופים, הדרכה וחונכות), בכיתה י´א לא עשיתי כלום. עכשיו אני בטוחה שאני לא מתכוונת להעביר כך גם את כיתה י´ב, אבל בהחלט לא אחזור להיקף הפעילות ההוא. אני רוצה לעשות בגרויות רק פעם אחת. אני שמחה שלפחות שנה אחת הקדשתי להתנדבות, ומתכננת לעשות זאת שוב. התנדבות היא ערך מאד חשוב, שכבר לא כל כך מיישמים אותו.... והשנה? אולי אחזור לצופים. אלמד קצת (לעשות את י´ב רק פעם אחת. כבר אפשר לחשוב כמה אני לומדת), אשקיע קצת יותר בחברות. אנסה להרביץ דרך ארץ באנשים, על מנת להפוך את סביבתי לנעימה יותר (זה היה בצחוק, אבל יש משהו ברעיון הזה....) יש לי הרבה תוכניות..... המרחפת.

 

[דינוש החתולה]

למרחפת ../images/Emo13.gif

אני מקווה שתפטרי בקרוב מהגישה של המדריכה, כי בשביל רובינו, או לפחות בשבילי, הפסקת להיות מדריכתינו לפני מס´ שנים, והפכת לחברה. שאפשר לדבר איתה על מה שרוצים, ולא זו שצריך להסתיר ממנה הכל, כי היא קצת גדולה ממני, ובנוסף הייתה מדריכה שלי

יש לי ידיד שפעם הייה מדריך שלי ולא דברנו כלל. אבל בחופש הגדול פגשתי אותו והתחלנו לדבר. והוא כבר לא הייה ה"מדריך" שלי. מקווה כי גם את תשני את הגישה... שלך דינוש

 

[Sun Light]

דינה........

לאיזה מדריך את מתכוונת בדיוק? אם תרצי תגידי לי באיסיקיו. רותם.

 

[clairvoyance]

האומץ והעיצה...

היי בלומיינד אני מסכימה איתך בחלקית, אכן המרחפת בחרה כאן נושא שקצת קשה לדבר עליו בפורום כזה פתוח. למה חלקית? כי לא הייתי מגדירה את זה כ"אומץ", אלא יותר רצון לשמור על חייך הפרטיים. אשר לעצמי, מגיל קטן הייתי נוהגת מדי שנה - בראש השנה לחשוב מה הייתי רוצה לשנות בעצמי בשנה הזאת, ואיך לעשות זאת. ואני מתכוונת מגיל 6. האמת שהייתי די נחושה לשנות בעצמי דברים שלא אהבתי, והייתי מחליטה על מקסימום 3 דברים לשנות, מתוך הכרה שאי אפשר לשנות יותר מדי דברים בו זמנית ובפרק זמן קצר. והייתי נותנת לעצמי זמן עד שנה הבאה לשנות. ואכן כך שיניתי הרבה דברים. אני חושבת שגם אם לא עונים כאן למרחפת, אולי זה גרם לחלק לחשוב קצת.. וזה כבר דבר טוב כשלעצמו - לא? בכל אופן, גיל העשרה והנעורים זה ה-גיל והתקופה לחשוב על החיים, השינויים, עצמך, העתיד וכו´. והרבה פעמים זה עוזר לחשוב ביחד. אני עצמי עכשיו בתקופת מחשבות, מה יהיה איתי הלאה, מתי אתחיל ללמוד שוב באוניברסיטה, האם אעשה את הבחירה הנכונה הפעם בקשר לפקולטה ולחוג. אני לא חושבת שיש דבר כזה "הבחירה הנכונה", אבל מה שהכי חשוב זה - שעושים את מה שבוחרים בלב שלם, וזה מה שאני מחפשת. אז כולם - לא משנה לאן פניכם מועדות, ומה החלטותכם לשנה זו, להשקיע בלימודים, ללכת לצופים, לעבוד, להשקיע יותר בחברים ובבילויים, להתנדב או כל דבר אחר - דאגו שתעשו זאת בלב שלם - זאת עצתי מניסיוני המועט בחיים.. קליירווינס

 

[BlueMind]

פעם עשיתי לי רשימה של דברים

שרציתי לעשות בקיץ שעבר. אפילו אכתוב אותה כאן: -להעלות את הממוצע המצטבר ל-87. -להוסיף 8-7 קילוגרמים למשקלי הנוכחי. -ללמוד רואדה. ( ריקוד המבוסס על סלסה) מה שקרה הוא שהממוצע נדפק. (מועדי ב´ היו פשוט סיוט) המשקל נשאר אותו משקל אפילו שחברים טובים שלי השתדלו לפטם אותי כל עת שזה התאפשר להם. ואילו רואדה לא הצלחתי לסיים כי נדרש יותר מדי שמיעה על מנת להבין את הוראות המדריך... באסה... שמח לקרוא שאת מצליחה בכך הרבה יותר ממני. ובקשר לבחירת החוג והפקולטה, אני מאחל לך שתצליחי לבחור את מה שבאמת תאהבי לעשות. ובהצלחה לכל יתר חברי הפורום בהגשמת חלומותיהם, שאיפותיהם ומטרותיהם בחיים. נב. רצוי לבחור בלב שלם אבל מומלץ וחשוב מדי פעם להרהר האם הדרך שבחרנו בה היא הנכונה נכון לרגע זה. הרי אנחנו חיים בחברה דינמית ומשתנה ובהחלט ייתכן שניאלץ לשנות תוכניות בהתאם למצב בשטח.

 

[דרור חביה.]

לברוך,סיפור יפה

בוא לאיי מייל שלי [email protected] נמאס לי לכותב כאן תגובות חריפות אז בבקשה תפנה אליי ,מחכה לך אצלי

 

[דרור חביה.]

אתה לא חייב לבוא ,אל תדאג

וחוץ מיזה כץבץ מאוד יפה , נשמע שאתה עושה חיים נהדרים גם כךהייתי בגיל 22 בירושלים אף היו לי נשים מהצד וכיום ,כבר ... זהו , שתהיה לך הצלחה גמר חתימה טובה וצום קל

 

[עייטן]

תשובה למרחפת..

שאלת שאלות מעניינות. ואני מודה לעצמי שלי כבר יש את התשובות על העתיד שלי... שאני כבר יודע מה אני רוצה ומה השאיפות שלי... עכשיו מה שנשאר להתרכז זה בלזרום עם הזרם... לא לחשוב יותר מידי ולעשות מה שבא לך ואיך שבא לך.