חברה חדשה בפורום

פלגיה

New member
לא

אני לא מספיק משוחררת לצעוק בבית. אבל לפי התנהלות הלידה האחרונה שלי - חבל שלא נשארתי בבית וזהו.
 
ממש ממש ממש לא

אני בת חמישים ושתיים. ילדתי את יהונתן לפני עשרים ושש שנים, פגית מבחינה רגשית, ומראשונות האפידורליות בארץ. את נועם ונגה גם ילדתי עם אפידורל - משקלים בין 4250 ל- 4820- בלידות נרתיקיות ללא קרעים [ אני מיחסת את האין קרעים לשיטת פאולה,אבל גם לעובדה שאני אישה גדולה] חויות הלידה עצמן היו מעורבות, המון ריבים עם הצוות,כשאחרי שתי הלידות האחרונות הלכנו הביתה לאחר מספר שעות. צר לי שלא חויתי לידת בית,אבל אני מאד שלמה.לא הייתי אפילו קרוב לבשילה, כדי לעשות זאת. אני רוצה להאמין שהיום הייתי יולדת בבית,כלומר, אני מאמינה שאני קרובה אצל עצמי,מכירה בכוחותי ובמוגבלויותי. מנסיוני, יש גם לידות בית חולים שמחות ומעשירות-הכל על פי רצון ובחירת היולדת
 
עדיין מאד מוזרה לי

צורת התקשורת הוירטואלית הזו, קל וחומר עם מי שאני מכירה. תודה על התגובה.שנדבר?
 
למעלה