טוב אז אם אתם כ"כ מתמוגגים על
הרותם...
כמה מילים לזכות הצמח המופלא הזה: הרתם המדברי הוא שיח המגיע עד לגובה של 2 מ'. במקור הוא צמח מדברי טיפוסי שלמד להסתגל לתנאי המדבר הקשים אך, למד גם להתפשט לכל אורך הארץ וחדר לכל שאר הנישות האקולוגיות, עד צפון הארץ. ההתאמה של הרותם לתנאי המדבר היא מאוד חכמה: א. יש לו 2 מערכות שורשים. אחת - חודרנית שמעמיקה להגיע עד 10 מ' מתחת לאדמה בחיפוש אחר מי תהום. והשניה - פרושה לצדדים בעומק של עד חצי מ' מתחת לפני האדמה ומיועדת לקלוט במיידי מי גשם של שטפונות או גשמים מקומיים פתאומיים. ב. הצמח כולו בעל ענפים ללא עלים או מעט עלים וקטנים שנושרים די מהר. בכך הוא חוסך איבוד נוזלים. למי שלא יודע - כל צמח ירוק נעזר בעלים או באברים הירוקים האחרים שלו לנשימה ולגדילה = תהליך הפוטוסינטזה (=הטמעה בעברית) בו החומר מיצר לעצמו סוכרים בעזרת פחמן דו חמצני, מיים וקרני השמש! רוב החלפת הגזים בצמח ירוק ממוצע נעשית דרך העלים שם נמצאות ה"פיוניות" = אלה הם שני תאים קטנים שנסגרים ונפתחים כמו פיות קטנים. אבל כשזה קורה - הצמח גם מאבד/מאדה מיים. ככה ניתן להבין שצמחים בעלי עלים עם שטח פנים רחב = הם בעלי הרבה מאוד פיוניות ומסתכנים באידוי גבוה כשההפך - מצמחים בעלי עלים קטנים או קוצים (=קוץ זה גילגול של עלה). הרותם - מטמיע דרך הענפים שלו הנושאים את הפיוניות. אבל לא סתם על הענפים הירוקים, אם תסתכלו מקרוב - תגלו שיש לאורך העלה חריצים - בתוכם הוא מסתיר את הפיוניות כדי לצור עבורם "מיקרו אקלים" = הן זוכות לצל וכך מתחמקות מקרינה ישירה של השמש שמאיימת לאדות את המיים דרכם.... מס' רב של צמחים למדו את שיטת הרותם והעלים ולכן צמחים אחרים שאין להם עלים אלא גבעולים ארוכים שמפריחים פרחים = קוראים לאיפיון הזה "ענפים רותמיים"! = ע"ש ממציא הפטנט בכבודו ובעצמו!
יש עוד סיפור פולקלוריסטי על הרותם כשדכן המדבר בקרב הבדואים... אבל זה כבר... בהזדמנות אחרת, סביב המדורה
אגב, הרותם המדברי הוא בן משפחת הפרפרניים שמאפיין אותם בין היתר הריח המתקתק עז של הפרחים...
כמו הקידה השעירה (הצהובה), אחירותם החורש (גם צהוב), וכד'...
זה היה 60 שניות והמוווווווווווווווווווווון מילים על ידידו של האדם - הרותם המדברי!