חבר'ה,שאלה בקשר לדיסקים...
- פותח הנושא tin ker bell
- פורסם בתאריך
מ ק ר ט נ י
New member
אכן טעות מביכה
אף פעם לא שמתי לב ליוצר של Octopus's garden. משום מה אני תמיד מניח שהיוצרים הם ג'ון ופול. בכל מקרה, כל הכבוד! Octopus's garden הוא אחד מהשירים היפים ביותר ב-abbey road! לא האמנתי שרינגו סטאר מסוגל ליצור יצירות כאלה. כל הכבוד!
אף פעם לא שמתי לב ליוצר של Octopus's garden. משום מה אני תמיד מניח שהיוצרים הם ג'ון ופול. בכל מקרה, כל הכבוד! Octopus's garden הוא אחד מהשירים היפים ביותר ב-abbey road! לא האמנתי שרינגו סטאר מסוגל ליצור יצירות כאלה. כל הכבוד!
מ ק ר ט נ י
New member
הסכמה מוחלטת
don't pass me by אכן אינו יצירת האמנות המושלמת, ולא התכוונתי אליו כשאמרתי "יצירות". אבל! העיקר הכוונה
don't pass me by אכן אינו יצירת האמנות המושלמת, ולא התכוונתי אליו כשאמרתי "יצירות". אבל! העיקר הכוונה
John LennonS
New member
הגיע הזמן לוידוי!
ובכן קראתי את ההתנצחות לגבי הדעות נגד ובעד האלבום הלבן. אז כדבר ראשון אני רוצה לאמר אם אתה רוצה לשמטוע ביטלס טוב ורע זה האלבום לדעתי. יש בו לטעמי חצי טוב ומעולה (החלק הראשון) וחלק שני שאני אישית לא אוהב, די גרוע מוסיקלית לטעמי. משום מה כשאני חושב על האלבום הלבן אני חושב רק על הצד הראשון שלו, הצד השני פשוט לא מספיק טוב לדעתי. אני חייב לחלוק על כל מי שאמר שצריך לקנות בהתחלה את הפסיכולייים שלהם, ממש לא נכון לדעתי, הרבה יותר כדאי להתחיל עם אלבומים כמו Please, Please Me או With the Beatles או Hard Day`s night שהם לדעתי הממולצים להתחלה, לפני שנכנסים ומקבלים את המכה הרצינית באלבומים הבאים. צריך ללכת כמו בערך כמו שהביטלס התפתחו לדעתי כדי לאהוב אותם. אם תתחיל מהפסיכודליים אני בספק אם תאהב אותם, למרות שאם אתה טיפוס של פסיכודלי אולי זה כדאי איתם. בכל אופן זו דעתי. ועוד בקשר לאלבום הלבן. אני לא יודע אם הביטלס היו בשיאם באותה תקופה, אבל לדעתי הם היו בשיא ושפל באותו אלבום. שירים כמו Hoeny Pie לא ממש רציניים וחשובים לשמיעה, ולטעמי הצד השני שלא ממש נהנתי ממנו ולא השקעתי בהרבה שמיעות שלו עקב כך הוא בפני עצמו, אילו היה יוצא לשוק כמו שהוא היה מקבל ביקורות קוטלות ועלובות, והסיבה לטעמי שהאלבום הלבן הוא מפורסם וידוע כל כך היא הצד הראשון שמכיל יצירות מופת כמו While My Guitar Gently Wheeps, The Continuing Story of Bungalow Bill, Julia, Dear Prudence, Ob-la-di-ob-la-da, Rocky Raccoon, Happiness Is a warm Gun, Glass Onion, I Will, Martha My dear. וכמובן שלפעמים בא לך לשמוע גם את האחרים כמו רוולושיון אבל לדעתי אלו השירים שבזכותם האלבום הוא כמו מפורסם ומקבל את הביקורות הטובות שלו. אלבום מעולה לדעתי וחובה אבל יש בו פגמים
ובכן קראתי את ההתנצחות לגבי הדעות נגד ובעד האלבום הלבן. אז כדבר ראשון אני רוצה לאמר אם אתה רוצה לשמטוע ביטלס טוב ורע זה האלבום לדעתי. יש בו לטעמי חצי טוב ומעולה (החלק הראשון) וחלק שני שאני אישית לא אוהב, די גרוע מוסיקלית לטעמי. משום מה כשאני חושב על האלבום הלבן אני חושב רק על הצד הראשון שלו, הצד השני פשוט לא מספיק טוב לדעתי. אני חייב לחלוק על כל מי שאמר שצריך לקנות בהתחלה את הפסיכולייים שלהם, ממש לא נכון לדעתי, הרבה יותר כדאי להתחיל עם אלבומים כמו Please, Please Me או With the Beatles או Hard Day`s night שהם לדעתי הממולצים להתחלה, לפני שנכנסים ומקבלים את המכה הרצינית באלבומים הבאים. צריך ללכת כמו בערך כמו שהביטלס התפתחו לדעתי כדי לאהוב אותם. אם תתחיל מהפסיכודליים אני בספק אם תאהב אותם, למרות שאם אתה טיפוס של פסיכודלי אולי זה כדאי איתם. בכל אופן זו דעתי. ועוד בקשר לאלבום הלבן. אני לא יודע אם הביטלס היו בשיאם באותה תקופה, אבל לדעתי הם היו בשיא ושפל באותו אלבום. שירים כמו Hoeny Pie לא ממש רציניים וחשובים לשמיעה, ולטעמי הצד השני שלא ממש נהנתי ממנו ולא השקעתי בהרבה שמיעות שלו עקב כך הוא בפני עצמו, אילו היה יוצא לשוק כמו שהוא היה מקבל ביקורות קוטלות ועלובות, והסיבה לטעמי שהאלבום הלבן הוא מפורסם וידוע כל כך היא הצד הראשון שמכיל יצירות מופת כמו While My Guitar Gently Wheeps, The Continuing Story of Bungalow Bill, Julia, Dear Prudence, Ob-la-di-ob-la-da, Rocky Raccoon, Happiness Is a warm Gun, Glass Onion, I Will, Martha My dear. וכמובן שלפעמים בא לך לשמוע גם את האחרים כמו רוולושיון אבל לדעתי אלו השירים שבזכותם האלבום הוא כמו מפורסם ומקבל את הביקורות הטובות שלו. אלבום מעולה לדעתי וחובה אבל יש בו פגמים
הוא לבן הוא לבן הוא לבן ...
אתחיל בוידוי קטנטן , בכל מה שקשור לספורט ,אמנות ומתופפים , אני תמיד בעד האנדרדוג . ואיך זה בדיוק קשור לענייננו (מי אמר שזה קשור) ?? אמשיך בעוד וידוי , הפעם הוא יערך תוך כדי לחישה חרישית . אם הייתי נתקל בשודד רעול פנים , בסמטה אפלה , אשר היה מכוון אקדח קליבר 45 לכיוון פדחתי ובקול מאיים היה מצווה עלי לחשוף קבל עם וסמטה את תקליט הביטלס האהוב עלי ביותר , ללא כל היסוס ובקול רועם ובטוח הייתי משיב לעברו "התקליט הלבן כמובן". אם זה לא היה מפיל אותו לקרשים , אני בספק מה כן היה גורם לכך. קשה לי להאמין שזה אפשרי , ותקצר היריעה מלהכיל את סיבותיי הכמעט אינסופיות לבחירה הנ"ל , אחת מהן קשורה לחוויה מיסטית בעליל שעברתי באחד מביקוריי הרבים בהודו , אך זה עלול להתפרש כפשטני מדי. וזה הזמן להגרר לקצת חשיבה מופשטת ... אחד מהביטויים האהובים עלי ביותר הינו "השלם עולה על סך חלקיו" , ללא ספק מסוג הביטויים שאם אכן יורדים מעט לעומקם , וחוקרים אותם , מגלים את הההדר הנשגב מהם. היופי שגורם לכך ש1+1 לא תמיד שווה 2 , 1+1+1 ללא ספק לא תמיד שווה 3 והנקודה אליה אני חותר , 1+1+1+1 לא תמיד שווה 4 . נמנע כרגע מפלספנות בגרוש , ומחידות מתמטיות מורכבות מדי . לגלות את הנוסחה שעוזרת "לחשב" אינטואיטיבית האם בכל מקרה לגופו השלם עולה על סך חלקיו זו משימה קשה ביותר ורוב הפעמים רק הניסיון הנ"ל מכריע אותנו וגורם לנו לוותר מראש. יש מקרים שזה לא קורה , יש מקרים בהם , בשנייה אחת , הכל מתברר ומתחוור בצורה הבהירה ביותר , בתור דוגמא , מכיוון שבכל זאת מדובר בפורום ביטלס ולא בפורום כדורגל (אחרת הייתי נותן את הדוגמה של אייאקס הגדולה של תחילת שנות ה70) אתן בתור דוגמא את סרג'נט פפר , אותו תקליט שיצא אחרי תקופה לא קלה כלל שעברה הלהקה , תקופה בה החלו ההספדים , תקופה בה אמריקה התגלתה בשיא כיעורה , ובכל זאת , מתוך המערבולת הנ"ל , 4 חברה מוכשרים מליוורפול , הצליחו להוציא את אחד התקליטים שללא ספק הגדיר מחדש את המוסיקה , אחד התקליטים שלאחריהם שום דבר כבר לא נשמע כמו פעם. עד כאן בקשר לנקודת ה"שלם עולה על סך חלקיו" התקליט הלבן , לדעתי , הוא ההיפך המוחלט , תקליט שיצא בתקופה בה חלקיו של השלם כבר היו פזורים ומסוכסכים , ואפילו לשבת יחדיו באולפן אחד היה כבר סוג של קושי עבורם , ובכל זאת , למרות שתיאוריית ה"שלם עולה על סך חלקיו" התפרקה לה לבלי שוב, ניתן לחזות בו בפלא חדש , פלא שעד לאותו רגע היה קשה מאוד לאבחן , הפלא שהוכיח מעבר לכל ספק (ותקליט אחר) שגם כשקיים פיצול כה רב ביצירה של הארבעה , וגם כאשר הם כבר לא חלק משלם אחד כי אם ארבעה חלקים נפרדים , הקסם עדיין נשאר. יש יאמרו שהתקליט לא אחיד , יש שיגידו שיש בו כמה נפילות שהופכות את התקליט הזה למין סוג של אוסף ... אך רק בתקליט הזה אפשר לחוש בצורה כה חזקה בנגיעה האישית של כל אחד מהארבעה ובעובדה שהשלם שהיה מנת חלקם עד אותו רגע אולי פורק לבלי שוב אך הוא יצר תחתיו במקום שלם אחד ארבעה שלמים. או במילים אחרות ,אם נחזור למתמטיקה , בשבילי התקליט הנ"ל הוא פשוט מושלם*4 , התקליט שמוציא כל אחד מהרביעייה לדרך חדשה , סוליסטית יותר , ואיזה תקליט פתיחה נהדר עבור יציאה לדרך חדשה .
אתחיל בוידוי קטנטן , בכל מה שקשור לספורט ,אמנות ומתופפים , אני תמיד בעד האנדרדוג . ואיך זה בדיוק קשור לענייננו (מי אמר שזה קשור) ?? אמשיך בעוד וידוי , הפעם הוא יערך תוך כדי לחישה חרישית . אם הייתי נתקל בשודד רעול פנים , בסמטה אפלה , אשר היה מכוון אקדח קליבר 45 לכיוון פדחתי ובקול מאיים היה מצווה עלי לחשוף קבל עם וסמטה את תקליט הביטלס האהוב עלי ביותר , ללא כל היסוס ובקול רועם ובטוח הייתי משיב לעברו "התקליט הלבן כמובן". אם זה לא היה מפיל אותו לקרשים , אני בספק מה כן היה גורם לכך. קשה לי להאמין שזה אפשרי , ותקצר היריעה מלהכיל את סיבותיי הכמעט אינסופיות לבחירה הנ"ל , אחת מהן קשורה לחוויה מיסטית בעליל שעברתי באחד מביקוריי הרבים בהודו , אך זה עלול להתפרש כפשטני מדי. וזה הזמן להגרר לקצת חשיבה מופשטת ... אחד מהביטויים האהובים עלי ביותר הינו "השלם עולה על סך חלקיו" , ללא ספק מסוג הביטויים שאם אכן יורדים מעט לעומקם , וחוקרים אותם , מגלים את הההדר הנשגב מהם. היופי שגורם לכך ש1+1 לא תמיד שווה 2 , 1+1+1 ללא ספק לא תמיד שווה 3 והנקודה אליה אני חותר , 1+1+1+1 לא תמיד שווה 4 . נמנע כרגע מפלספנות בגרוש , ומחידות מתמטיות מורכבות מדי . לגלות את הנוסחה שעוזרת "לחשב" אינטואיטיבית האם בכל מקרה לגופו השלם עולה על סך חלקיו זו משימה קשה ביותר ורוב הפעמים רק הניסיון הנ"ל מכריע אותנו וגורם לנו לוותר מראש. יש מקרים שזה לא קורה , יש מקרים בהם , בשנייה אחת , הכל מתברר ומתחוור בצורה הבהירה ביותר , בתור דוגמא , מכיוון שבכל זאת מדובר בפורום ביטלס ולא בפורום כדורגל (אחרת הייתי נותן את הדוגמה של אייאקס הגדולה של תחילת שנות ה70) אתן בתור דוגמא את סרג'נט פפר , אותו תקליט שיצא אחרי תקופה לא קלה כלל שעברה הלהקה , תקופה בה החלו ההספדים , תקופה בה אמריקה התגלתה בשיא כיעורה , ובכל זאת , מתוך המערבולת הנ"ל , 4 חברה מוכשרים מליוורפול , הצליחו להוציא את אחד התקליטים שללא ספק הגדיר מחדש את המוסיקה , אחד התקליטים שלאחריהם שום דבר כבר לא נשמע כמו פעם. עד כאן בקשר לנקודת ה"שלם עולה על סך חלקיו" התקליט הלבן , לדעתי , הוא ההיפך המוחלט , תקליט שיצא בתקופה בה חלקיו של השלם כבר היו פזורים ומסוכסכים , ואפילו לשבת יחדיו באולפן אחד היה כבר סוג של קושי עבורם , ובכל זאת , למרות שתיאוריית ה"שלם עולה על סך חלקיו" התפרקה לה לבלי שוב, ניתן לחזות בו בפלא חדש , פלא שעד לאותו רגע היה קשה מאוד לאבחן , הפלא שהוכיח מעבר לכל ספק (ותקליט אחר) שגם כשקיים פיצול כה רב ביצירה של הארבעה , וגם כאשר הם כבר לא חלק משלם אחד כי אם ארבעה חלקים נפרדים , הקסם עדיין נשאר. יש יאמרו שהתקליט לא אחיד , יש שיגידו שיש בו כמה נפילות שהופכות את התקליט הזה למין סוג של אוסף ... אך רק בתקליט הזה אפשר לחוש בצורה כה חזקה בנגיעה האישית של כל אחד מהארבעה ובעובדה שהשלם שהיה מנת חלקם עד אותו רגע אולי פורק לבלי שוב אך הוא יצר תחתיו במקום שלם אחד ארבעה שלמים. או במילים אחרות ,אם נחזור למתמטיקה , בשבילי התקליט הנ"ל הוא פשוט מושלם*4 , התקליט שמוציא כל אחד מהרביעייה לדרך חדשה , סוליסטית יותר , ואיזה תקליט פתיחה נהדר עבור יציאה לדרך חדשה .
מ ק ר ט נ י
New member
ביקורת על הביקורת
בהחלט, הצד הראשון של האלבום הלבן הוא נהדר, בעיקר בזכות שירים כמו martha my dear, julia, I will, back in the u.s.s.r, while my guitar gently weeps, rocky raccoon ואפילו piggies. דווקא לא כל כך בגלל ה continuing story of bungallow bill. הביקורת על הצד השני מבחינתי שגויה לחלוטין. לזלזל בדיסק שיש בו את: honey pie, sexy sadie וכמו כן השירים birthday, yer blues,cry baby cry... לא מוצדק לחלוטין, עם כי אכן הצד השני פחות טוב מהראשון, אבל אני משוכנע שהוא לא היה זוכה לביקורות שליליות.
בהחלט, הצד הראשון של האלבום הלבן הוא נהדר, בעיקר בזכות שירים כמו martha my dear, julia, I will, back in the u.s.s.r, while my guitar gently weeps, rocky raccoon ואפילו piggies. דווקא לא כל כך בגלל ה continuing story of bungallow bill. הביקורת על הצד השני מבחינתי שגויה לחלוטין. לזלזל בדיסק שיש בו את: honey pie, sexy sadie וכמו כן השירים birthday, yer blues,cry baby cry... לא מוצדק לחלוטין, עם כי אכן הצד השני פחות טוב מהראשון, אבל אני משוכנע שהוא לא היה זוכה לביקורות שליליות.
סליחה?!
ההה. בחיי שאני לא מבינה איך חובבי ביטללז למיניהם יכולים שלא להתאהב באלבום הזה.. יש שם קובץ שירים מהפשוטים-קלילים למורכבים הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת ליריקה. יש שם כל כך הרבה ייחודיות וחדשניות לתקופה ההיא. הכל, הכל פשוט מדהים. Sexy Sadie Rocky Raccoon While My guitar gently Weeps helter skelter Happyness is a warm gun (!!!) ועוד ועוד ועוד.. איך אפשר להגיד באותו משפט "אלבום לבן", "לא משהו". פשוט צורם.
ההה. בחיי שאני לא מבינה איך חובבי ביטללז למיניהם יכולים שלא להתאהב באלבום הזה.. יש שם קובץ שירים מהפשוטים-קלילים למורכבים הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת ליריקה. יש שם כל כך הרבה ייחודיות וחדשניות לתקופה ההיא. הכל, הכל פשוט מדהים. Sexy Sadie Rocky Raccoon While My guitar gently Weeps helter skelter Happyness is a warm gun (!!!) ועוד ועוד ועוד.. איך אפשר להגיד באותו משפט "אלבום לבן", "לא משהו". פשוט צורם.
מ ק ר ט נ י
New member
עם כל הכבוד ל Helter skelter
זה אחד מהשירים היחידים של הביטלס שהם חסרי תוכן ושטותיים. אבל באופן כללי האלבום הלבן הוא אדיר! (כמו כולם)
זה אחד מהשירים היחידים של הביטלס שהם חסרי תוכן ושטותיים. אבל באופן כללי האלבום הלבן הוא אדיר! (כמו כולם)
הממ...
חסרי תוכן ושטותיים? יש מספיק שירים כאלה לביטללז... (ראה ...she loves you, drive my car) גם על Why Dont We Do It In The Road אפשר לקרוא שטותי, זה לא מבטל את הייחודיות והיופי שלהם ובאמת שאני לא מבינה איך אפשר שלא לאהוב אותו
בכל אופן, מבחינה מוזיקלית Helter Skelter מספיק מורכב וחדשני בשביל לא להיקרא שטותי וחסר תוכן.
חסרי תוכן ושטותיים? יש מספיק שירים כאלה לביטללז... (ראה ...she loves you, drive my car) גם על Why Dont We Do It In The Road אפשר לקרוא שטותי, זה לא מבטל את הייחודיות והיופי שלהם ובאמת שאני לא מבינה איך אפשר שלא לאהוב אותו
מ ק ר ט נ י
New member
לא נכון!
Drive my car הוא שיר אדיר ומצחיק, She loves you הוא חביב. לגבי Why don't we do it in the road אני מסכים, מכיוון שיש בו שורה אחת ומנגינה חוזרת על עצמה. Helter skelter הוא לטעמי שטותי, בגלל המילים שלו. לא כל דבר חדשני הוא נהדר ולא שטותי. באופן כללי אני לגמרי לא מסכים עם כך שיש לביטלס הרבה שירים שטותיים.
Drive my car הוא שיר אדיר ומצחיק, She loves you הוא חביב. לגבי Why don't we do it in the road אני מסכים, מכיוון שיש בו שורה אחת ומנגינה חוזרת על עצמה. Helter skelter הוא לטעמי שטותי, בגלל המילים שלו. לא כל דבר חדשני הוא נהדר ולא שטותי. באופן כללי אני לגמרי לא מסכים עם כך שיש לביטלס הרבה שירים שטותיים.
מ ק ר ט נ י
New member
אף אחד לא קורא להם שטותיים
אבל לhelter skelter כן. למה? אין לי הסבר טוב, חוץ מזה שהוא אכן שיר על כלום. באותה מידה כדאי לשמוע את flying (חוץ מזה ש flying יפה יותר מבחינת המנגינה).
אבל לhelter skelter כן. למה? אין לי הסבר טוב, חוץ מזה שהוא אכן שיר על כלום. באותה מידה כדאי לשמוע את flying (חוץ מזה ש flying יפה יותר מבחינת המנגינה).
Gilmore Girl Rules
New member
אכן אלבום חובה.
טוב, דוגמא אישית ממני: הלכתי, קניתי איזה...אוסף...האלבום "האדום", מה שנקרא. נהניתי, אהבתי. אבל אז החלטתי שאין אפס (
), ואני הולכת לשמוע את הכל...והופתעתי לטובה; הביטלס זה יותר מאוספים. חו מהעובדה שככה מפספסים הרבה שירים טובים באמת, הם גם כמובן רצו להעביר משהו בבחירת השירים, בסדר שלהם--אפילו בעטיפה. התחלתי מההתחלה, עם Please Please Me, והמשכתי (עכשיו אני בAbbey Road). ברור שלפעמים אני עוצרת ושומעת שירים מאלבומים שכבר "עברתי" (ברור שאני אחזור ואשמע אותם עוד שנים
), ולפעמים אפילו את כל האלבום מההתחלה (*שיעול*Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band*שיעול*...זה היה ארוך
)...בקיצור, אני משתדלת לא לפסוח על שום דבר. ואני נהנת בהחלט!
טוב, דוגמא אישית ממני: הלכתי, קניתי איזה...אוסף...האלבום "האדום", מה שנקרא. נהניתי, אהבתי. אבל אז החלטתי שאין אפס (
John LennonS
New member
תקפיץ תקפיץ
תקפיץ תקפיץ הוא לא הקפיץ אחרי ההודעה שלי ולכן אקפיץ עכשיו...
תקפיץ תקפיץ הוא לא הקפיץ אחרי ההודעה שלי ולכן אקפיץ עכשיו...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.