אלו שני אירועי יחצנות
וקוראים לזה אנימקון, לא שאנימקון. אף פעם לא הייתי ב-"עולמות" ולא שאלתי עליו יותר מדי וב-"אנימקון" השנה מאוד השתעממתי. אנימקון הוא, כביכול, "כנס" מעריצי אומנות מנגה ועוד כל מני דברים יפניים. לדעתי אותו "כנס" הוא דרך להשיג כסף מהמבקרים בעלות נמוכה - כרטיס כניסה בעלות גבוהה, אוכל ושתיה בעלות אדירה וחוברות קומיקס, DVD-ים וכל מני אביזרים בעלות אסטרונומית. אבל הם סומכים על המעריצים לקנות כל פיסת בולשיט שהם רואים שמוצמד אליה הדמות האהובה שלהם, כמו ג'ורדי לה-פורג' או אינואישה. היו שם כל מני דוכנים למכירת בולשיט במחיר מופקע ותקעו את אורי פינק בפינת הכבוד שבקושי שמים לב אליה (שמעתי מישהו אומר לו שהוא קרא קומיקסים שלו עוד כשהוא היה מצחיק). כמעט ולא היו שם תחפושות מקוריות אלא רק חיקויים זולים לתלבושות והופיעו בסידרות קומיקס ואנימציה יפניות. הדבר הכי טוב שם היה משחקי גו חופשיים (לא כולל דמי כניסה). כשנכנסתי לאולם הסרטים הוקרן שם סרט מלא בדיאלוגים ארוכים ומשעממים, כלומר, דרמה חסרת ייחוד. אח! מזל שהיו לי עוד סידורים בתל-אביב והיום לא היה מבוזבז לחלוטין... הו, ולא שילמתי, היו לי קשרים.