חברים מה שלומכם..?

[ליאל דניר]

עדן, את מוכרחה !!!

אני בטוחה שאת אוהבת את עצמך מספיק, ושאת חשובה לעצמך מספיק בשביל לקחת את עצמך לידיים ולספר למישהו מבוגר ומקצועי על הבעיה הזו. זה לא בושה, לצערי הרב זוהי מחלה נוראית שתוקפת המון המון בנות (וגם בנים!) ואת הטובים שבינינו. אני בטוחה שלהפסיק או לטפל בעצמך לבד זה קשה ולמעשה בלתי אפשרי, אז תעשי משהו טוב עבור עצמך לכבוד השנה החדשה וספרי למבוגר אחראי על זה...! את תראי שתרגישי יותר טוב ותוכלי להתגבר על המכשולים הרבים ולהבריא! אנא ממך! אם את לא רוצה שהיא תספר לאימך את יכולה להתחיל בלהגיד לפסיכולוגית שלך שאת רוצה לשתף אותה במשהו מאוד חשוב בחייך אך את צריכה לדעת שזה יישאר בין כותלי החדר הזה ושאת יודעת שהיא תוכל לעזור מבלי להוציא את זה החוצה, אבל היא לא תוכל לעזור לך לבד לעולם אם לא תעזרי לעצמך קודם כל, וזה מתחיל בלשתף מישהו אחר שיוכל לעזור. אשמח אם תשתפי אותנו (או רק אותי) מה קורה ואם עשית את זה ...

 

[טארה מקליי]

גם אני חושבת ככה, חמודה

למרות שזה נורא קשה

 

[עדן גפן]

אני הייתי מספרת לה

אבל היא כבר לא כאן, היא בחופשת לידה שלה.. אני לא רוצה להחליף אותה בינתיים.. אני אוהבת אותה

היא מקסימהה.. אני יכולה לטפל בעצמי, אבל אני פשוט, לא רוצה. אני לא רוצה. זו התאבדות, התאבדות בשלבים יותר איטיים. עדיין לא החלטתי אם הכי כדאי להשאר פה, שאני אחליט שכדאי, אני אפסיק, אם זה לא יהיה מאוחר מדי.

 

[טארה מקליי]

כדאי כדאי כדאי ../images/Emo24.gif

 

[Inara]

../images/Emo11.gif אני יודעת

שאני יכולה להמליץ לך כמה שאני רוצה שתספרי לפסיכולוגית שלך, אבל סביר להניח שלא תקשיבי לי. הייתה לי פעם חברה בולמית. דרך האינטרנט, זאת אומרת [מעולם לא נפגשנו]. בשלב מסויים הפסקנו לדבר ועכשיו אני יכולה רק לתהות אם היא בכלל בחיים. את אולי לא שמה לב, אבל זה פוגע בך. את לא רוצה להגיע למצב שהכל יוצא משליטה [גם שבעצם הוא כבר יצא משליטה, בלי ידיעתך]. אווף, את לא רוצה למצוא את עצמך כמו חברה שלי. עוברת מאישפוז לאישפוז ושום דבר לא עוזר. אני לא רוצה לומר עוד משהו כי אני באמת לא מבינה כל כך. ואני לא רוצה סתם להזיק. עיזרי לעצמך. בבקשה בבקשה בבקשה. עיזרי לעצמך.

 

[Inara]

../images/Emo11.gif זה תמיד עושה לי טוב לשמוע

על מישהי עם בולמיה שמטפלת בעצמה ורוצה להחלים. [כמו מעין פיצוי על חברה שלי שאף פעם לא הצליחה למצוא את הכוח הזה.] בהצלחה, באמת. שתהייה לך המון המון המון הצלחה.

 

[סלינוש]

כל כך מבינה... נורא, החגים האלה, גם ככה העיסוק באוכל לאנשים עם הפרעות אכילה הוא מכה, ובחגים זה קשה כפליים... אז אני טחנתי וטחנתי וטחנתי.... ולא הלכתי להקיא. לא שלא רציתי. לא שאני לא רוצה כל הזמן. ובאמת אין סיבה הגיונית למה אני לא הולכת להקיא, כי אני גם טוחנת, גם מפוצצת ברגשות אשמה וגם עולה במשקל בסופו של דבר... זה פשוט מבאס כל כך לחזור להקאות אחרי הרבה שנים שלא הקאתי. האמת שדווקא בשבועיים האחרונים, לגמרי במקרה, יצא לי להקיא פעמיים, אחרי שלא הקאתי באמת לפחות 3 שנים.. הצורך קיים כל הזמן. הפחד שיתפסו אותי גדול. חטפתי על זה חתיכת "עונש" בעבר (מחלקה פסיכיאטרית...). קרן אור, רק רציתי להגיד שאני מרגישה הזדהות.. ו...לא יודעת, יודעת שזה עסק מחורבן... בכל מקרה אני מאחלת לך שנה טובה, מתוקה, וב-ר-י-א-ה.

 

[ליאל דניר]

באמת שנה בריאה! אמן !