ההסכם עם מצרים אינו הסכם טוב
השלום עם מצרים הינו שלום קר, וכלכלתה של מדינת ישאל עדיין 'כלכלת אי', דבר היכול להעיד על כך שלא הגענו עוד לתור הזהב בו הסכמי השלום הללו מתהווים ונהפכים לרווחיים יותר בעבורנו. לא ניתן ללמוד תוצאותיהם של הסכמי שלום לאחר מעט יותר משני עשורים- אתה תיאלץ לחכות חצי מאה על מנת לראות את המגמה הכוללת. החתימה על הסכמי חברון למשל, הביאה לשקט יציב ומבוסס בחברון במסגרת רעיון ה'יתנו-יקבלו', ואכן הארץ שקטה. גם הסכמי וואי, היו נכונים בחלקם, ובאותה מסגרת רעיונית. ההסכם עם מצרים, מופר לא פעם ולא פעמיים (לא פעם גם בעידודם של המצרים), ההסכם הזניח שעשה נתניהו עם ערפאת, לא הופר. מכאן, ניתן להניח שדרך החשיבה הינה נכונה, כמו גם המגמות המאפיינות אותה, ובאם נמשיך באותה הדרך, ייתכן ונצא נשכרים מכך. נתניהו לא יחתום על הסכמי כניעה כמו צרת החוץ חסרת התועלת שלך, ולא יסוג בעבור שום כלום כמו הארכי מושחת אשר הועלה לשלטון בטעות עליה הציבור הישראלי לא יחזור פעם נוספת.