חברי פורום נכבדים,

[זורבבל]

חברי פורום נכבדים,

שלום, לפני זמן לא רב גיליתי על קיום הפורום ומאז מדי פעם אני נכנס ומציץ אבל היום ישבתי שלוש שעות שלמות וקראתי החל מעמוד אחד. הגעתי רק עד עמוד 5 כי הודות לכשרונו הרב של מרמלד ההודעות בפורום משורשרות היטב מה שיוצר עמודים ארוכים עד מאוד

בכל מקרה, התרשמתי עמוקות מהרמה הגבוהה שאתם מפגינים פה והחלטתי שאני חייב להצטרף. אז כמקובל במחוזותינו אציג את עצמי (הסיפור שלי אינו "סיפור הצלחה" בניגוד לרוח החיובית שנושבת פה בימים האחרונים אז תתכוננו): אני בן 28 (יוווו איזה זקן) מאיזור חיפה תוכניתן במקצועי בוגר אוניברסיטה. זה הספתח - נראה רגיל לא ? אני הומו (בגילי אני כבר יודע

) שמעולם לא "עשה את זה" באף צורה עם אף אחד או אחת. מעולם לא היה לי חבר, מעולם לא היתה לי חברה... כשהיייתי צעיר יותר (23 בערך) הרגשתי שאני מתבגר ומזדקן ושאני חייב לעשות משהו בנושא חיי האהבה שלי (שבעצם לא היו קיימים - ולא, אני לא מכוער) ונכנסתי לצ´אטים בMirc- במטרה למצוא חבר (לא זיון). נפגשתי עם כמה חבר´ה משם אבל שום דבר לא יצא מזה למרות שאת חלקם דווקא חיבבתי. ככזה זה שאתה מכריח את עצמך לעשות דברים שאתה לא ממש רוצה. מהר מאוד התעשתתי והבנתי שזה לא הוגן כלפי וכלפי אלה שיצאתי איתם (כולם דייט חד פעמי) והפסקתי. וזהו מאז אני ממשיך בחיי הרגילים מינוס חיי אהבה. (אני איש טכני ומתקשה בכתיבה "יצירתית" אבל אני בטוח שאתם תסלחו לי.) זה בטח דיי ברור שאני בארון (ואם לא אז עכשיו זה ברור) ומאוד התרשמתי מסיפורי היציאה שלכם - כל סיפור כזה ריגש אותי מחדש. זה גרם לי לחשוב על עצמי והארון שלי. הגעתי לכמה מסקנות: א. האם אני באמת בארון - אומנם אף אחד לא יודע אבל מה בעצם אני צריך להסתיר (הרי לא קורה כלום). ב. אם אני אספר לכולם שום דבר לא ישתנה. זה לא שמחר בבוקר אני אקום מאושר וגאה ואתחיל להתהולל, אני שונא מועדונים, בתי קפה ועוד יותר בליינד דייטים... ג. החיים חומקים ממני ואני לא יודע מה לעשות. עד כאן הסיפור למרות שיש עוד הרבה שלא סופר - אולי בעתיד. עוד כמה דברים שלא קשורים, למה לדעתכם 99% משוכני חדרי הצ´אטים מעוניינים רק בזיונים ? למה ה"קהילה" שונה בקטע הזה מה"סטרייטים" ? הרי לא תמצא בצ´אט סטרייטי הצהרות כמו: כוסית בלונדינית וחרמנית מגיעה לירושלים היום בערב 057-123456 מאיפה מגיעה המנטליות הזאת ??? אני מודה שלא ממש נחה עלי המוזה כשכתבתי את השורות האלה - עם הקוראים המעונים הסליחה (אבל הייתי חייב). וסתם נקודה למחשבה בנושא "גאווה": במערכת הפורומים של תפוז יש אשכול גאווה ותחתיו הבחנתי במשהו מעניין. פורום זה הוא פורום "בנים בלבד" לעומת זאת יש פורום "לסביות" ולא פורום "בנות בלבד" - מה קרה, הומו זו מילה יותר גסה מלסבית ? שלכם, זורבבל

 

[InnerKid]

גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת

למה קוראים לפורום פורום בנים בלבד ולא פורום הומואים / פורום גייז או משהו כזה... ברוך הבא לפה

 

[MARMELAD]

למה קוראים לפורום "בנים בלבד"

פשוט מאוד לפני חודש וכמה ימים כשישבתי במשרדי תפוז המרווחים ברמת גן נטע, שהיא הנהלת הפורומים, שאלה אותי איך לקרוא לפורום. אז חשבנו בקול הומואים... זה נורא ספציפי.. האם זה ימנע מבנים שלא יודעים אם הם הומואים או לא להיכנס? אולי מישהו בארון שקצת מפחד להודות בפני עצמו במיניות שלו לא ייכנס? הומוסקסואלים - ארוך מדי גייז - נשמע קצת טפשי האמת קווירים - אממ.. לא. אז מה נשאר? בנים בלבד. קצר וקולע. אתה לא חייב להיות הומו, או גיי או קוויר, או מה שלא יהיה. אתה יכול להיות דו מיני, חד מיני, תלת אופן.. לא חשוב. אם אתה בן ואתה רוצה לדבר על בנים.. אז זה המקום וברוך הבא. כשתהפוך לחבר פורום תקבל מתנה. שווה לחכות.

 

[~Gal~]

אז כנראה שמפאת היותי דוקא בת

זה לא המקום בשבילי...

ואני עדין כאן... אז... אמממ... מוזר....

 

[MARMELAD]

גיברת גל הניכבדת

מתבקשת להפנים: הפורום הוא אמנם פונה בארש ובראשונה לבנים שאוהבים בנים אבל הוא פתוח לכל מי שהנושא קרוב לליבו. וחוץ מזה שאחרי שקיבלת

והפכת לחברה מן המניין אני לא רואה שום סיבה לחוסר הביטחון שלך.. חוץ מזה שאת חברה של המנהל..

 

[זורבבל]

מכל שורות הטקסט הרבות נטפלתם

רק להערת השוליים

מאכזב משהו

 

[e_male]

זרובבל.. ../images/Emo24.gif

אז מצאתי את עצמי קורא את ההודעה שלך שכמוה אני אוכל לכתוב כנראה בהעתק של אחד לאחד בעוד כמה שנים. אני את שלב הייאוש מהצ´אט (זה שהזכרת ועוד בר מינן) עברתי והגעתי למסקנות זהות לשלך, גם כן אחרי מפגש עם כמה אנשים. או בקיצור - מצבך ומצבי פשוט העתק מושלם. ואני יודע שאנחנו גם כן לא לבד בעניין הזה. מנסים (ההם, שיצאו בשמחה גיל ופיזוז) לתייק אותנו כארוניסטים, כאלו שמשהו פגום אצלם (עובדה שישר טרחת לציין שאינך מכוער וכו - מתוך ההתגוננות מראש). נכון, המצב שלנו הכי רחוק מאידיאלי שאפשר. גם אני לא התנסיתי בכלום, ובגיל 23 אני גם מרגיש "זקן", מושג שאני חושב שיש לו פחות קשר עם גילנו הכרונולוגי ויותר עם השפעת הלחץ של הסביבה שבה אנו מתפקדים, במשפחה, בחוג החברים וכו. לעיתים אני שואל את עצמי מה עוצר אותי. אולי זה כלול של דברים ואולי זה שום דבר שאני יכול לשים עליו את האצבע. אף פעם לא אהבתי או הבנתי את אוכלוסית המצעדים, המוחצנות, הדראג, וכו´.. וכמובן שאני מקבל בחילה ממחפשי הסטוצים למיניהם שודאי נתקלת בהם כמוני. אני מרגיש רחוק כל כך מהם - שאני מנטלית כבר מרגיש יותר קרוב לסטרייטים. אני כותב פה בפורום שירים ולא רבים מהם אופטימיים. לפעמים אני מסתכל "דוגרי" על החיים שלי וכועס על עצמי, אבל השאלה האם דרך חיים שכזו, כמו שלנו, היא מראש לא דבר לגיטימי, אלא מצב זמני שהתארך אצלנו - לפרק זמן של שנים.. אשמח מאד לשמוע ממך, קצת יותר בהרחבה, כי כאמור אני נמצא באותה הסיטואציה שלך בדיוק. ואם בא לך לכתוב בצורה פרטית אז: [email protected] ואם לא אשמח אם תענה כאן, מה שנראה לך עדיף.

 

[יתיר בן יתיר]

תגובות שלא להערות השוליים

קודם כל אני ממש ממש חייב לציין שגיל 28 זה לא זקן, צר לי. אני מכיר מישהו מדהים בן 40, שרק היום מתחיל "להתחבר" לעצמו, ומתחיל לצאת עם בחורים, ולצאת מהארון, וקורים לו דברים נפלאים. חס ושלום, אני לא אומר לחכות את גיל 40, אני רק אומר ש- NERVER TOO LATE. בעניין הצ´אטים - הצ´אטים מפגרים ומשעממים. שיהיה ברור. הם טובים רק אם אתה מחפש MP3ים של מדונה/בט מידלר/ביורק ועוד כלמיני אלילות גייז (שגולשים בצ´אטים). ואני חושב שמה באמת מעיק לך זה לא עובדת "היותך בארון" כשבעצם אתה לא מסתיר כי אין מה לספר. אני חושב שאתה מרגיש תקוע בגלל הקטע שאתה כאילו "לא עושה" כלום עם הידיעה של מה אתה ומי אתה. אתה כאילו לא חי את חייך האינטימיים. והתשובה לזה די פשוטה לדעתי. אותם בחורים שפגשת או שתפגוש בצ´אטים, אם אתה מחבב אותם, אל תלך איתם למטרות קשר רומנטי, אם זה לא עובד. סבבה. תמשיך להתראות איתם. צא איתם סתם. תכיר ת´חבר של החבר של החבר של החבר. ופלופ - יפול עליך איזה אחד שיהיה מישהו יותר רציני. לא שיש לי היסטוריה גדולה מדי של מערכות יחסים (1), ואפשר להגיד שדי נשארתי בטראומה מאז (עובדה שלא מצאתי מישהו חדש, על אף שיהיה מאוד מופרך להגיד שאני עדיין חושב עליו, אבל זה כבר לפעם אחרת) אבל אותו גם לא פגשתי בצ´אטים, ולא במועדון ולא בשומקום כזה. אותו פגשתי מהחיים. ובגלל זה, מפריעה לך איזושהי מנטליות שאתה לא מוצא בסטרייטים. אם תיכנס לחדרי שיחות חולין של סטרייטים (שלא קשורות לנושאים מסויימים, כמו מחשבים או בורקסים גבינה או משהו מוגדר אחר), תמצא את אותה המנטליות של מי רוצה למצוץ לבחור חם. אבל בתכל´ס, סטרייטים מכירים מהחיים? אז נכון שמספרנו מצומצם יותר, ולמצוא מהחיים זה גם קשה יותר, אבל לדעתי, זה גם הכי שווה. בשביל להשיג תוצאות טובות, עובדים קשה. אין מה לעשות. בינתיים, לדעתי, תרחיב את חוג המכרים שלך. אל תצא למועדון. סבבה. תצא לבית קפה גייז פרינדלי. אל תלבש נוצות. אין שום בעיה. אבל תיראה טוב. תשקיע. תעשה חיים. וזה בסוף מגיע. לא ככה? (סליחה על הכתיבה הקלוקלת: דיסלקציה+חמשוש בצבא+מחסור בשעות שינה+שיחת טלפון ברקע הם מתכון מצויין לחיבור רעוע. מקווה שהבנת את הבוטומ ליין)

 

[MARMELAD]

מסכים לחלוטין

אני חושב שהבחירה היא בסופו של דבר בידיים שלך. למרות שבצ´ט קל מאוד להשיג זיון זה לא אומר שזה א. יהיה זיון איכותי וב. שזה המקום היחיד להכיר אנשים. אז אולי באמת לצאת למועדונים לבוש בפרווה ונצנצים זה לא נכון עבורך. יש עוד המון המון המון מקומות להכיר בהם אנשים. ואיך מתחילים? מספיק להכיר אחד שידריך אותך, שיישב איתך בבית קפה או בגיי בר, וכבר עשית חצי מהדרך. אם תרצה אני בטוח שתמצא כאן בפורום מתנדבים לבילויים משותפים. השאלה היא מה אתה רוצה.

 

[לירוי25]

תשמע..

אי מייל, במידה וקראת את תגובתי לזרובבל אני מסכים עם הסלידה מהמוחצנות, הדראג, המצעדים והסטוצים. חשוב אבל לראות את הבסיס לדבר: א. אם אנשים לא היו צועדים, צועקים, נלחמים לא היינו מגיעים למצב הנפלא שבו אני יכול לנשק את החבר (המדהים!!) שלי ברחוב כי ככה אני רוצה ולא בכדי להוציא לאנשים את העיניים. לא היתה קמה אגודה שמטרתה לעזור לנערים מתלבטים, לאנשים מבוגרים ובכלל לכל אדם בעל נטיות או שחושב שיש לו נטיות. ב. אם לא היינו צועדים ונלחמים אנשים חולי איידס היו ממשיכים להסתיר את המחלה ולמות בשקט בלי שיהיה מי שיחזיק להם את היד. ג. אנחנו מחפשים סטוצים כי אנחנו בנים נקודה!! לא כי אנחנו אוהבים גברים אלא כי אנחנו גברים!! תראה לי סטרייט אחד שבדייט הראשון הבחורה תציע לו להכנס למיטה והוא יגיד לה - "תודה אבל אני לא מרגיש בשל..." ד. מבחילים אותך מחפשי הסטוצים, לגיטימי אבל די מתנשא להגיד את זה כשאתה בעצמך לא ניסיתי שום דבר בעצמך! חשבת פעם שאולי כל מחפשי הסטוצים הם גם אנשים צעירים ומבוגרים שהם פשוט מבולבלים?? מבוגרים שנמצאים בתוך חיי נישואים ומפחדים לצאת בגילם המתקדם? תחשוב על זה ידידי היקר. לירוי

 

[KM-AIR]

הוספת תגובה

זרובבל היקר, ראשית עלי לפתוח במשהו שאף אחד לא ציין: אתה טוען שכאיש טכני אינך מסוגל לכתוב בצורה "יצירתית", אז ראשית עלי לחלוק עליך ולומר לך שהודעתך היתה מחד אינפורמטיבית, ומאידך- מאד יצירתית! ברור לי שיכול מאד להיות שקשה לך עם סוגיית הגיל,אולם את תקופת הצ´טים והבלייד-דייטים עברנו כולנו, ואני יכול להגיד לך שהכל הכל זה ההכנה ל"דבר האמיתי" (והדבר האמיתי החיים שלך כמו שתרצה שיהיו). לדעתי החיים לא "חומקים ממך", אלא יכולתי להבחין בקונפליקט שאתה מתקדם לקראת פתירתו (ואני לא פסיכולוג, אז כך את זה בע"מ כמובן) מצד אחד אתה מעוניין בקשר, מצד שני יכול להיות שאתה עדיין לא מספיק שלם עם ההחלטה שאולי הקשר הזה יגרום לאנשים מהצד (חברים לעבודה וכו´) לקטלג אותך כ"הומו" בגלל שהקשר אולי "יוציא אותך מהארון"- דבר שעל פי מיטב הבנתי אתה עדיין לא מוכן לעשות. אני לא יודע אם אני צודק, כי בסך הכל אנחנו ככה מחליפים הערות באופן שטחי, אבל זה מה שנראה לי

 

[MARMELAD]

הערה קטנה על להיות בארון

גם אם לא תהיה בארון זה לא יגרום לאנשים להתייחס אליך אחרת. אתה צריך להחליט שאתה רוצה לעשות שינוי בחיים שלך. ורק אז תגלה שהעולם כולו מתייחס אליך בצורה אחרת לגמריי...! ואני מבטיח להרחיב כשאני אחזור מהעבודה. וברוך הבא. גם אתה KM-AIR. גיא.

 

[זורבבל]

קודם כל תודה על התגובות ../images/Emo51.gif

KM-AIR, אתה לא פסיכולוג אבל אתה יכול להתחיל לחשוב בכיוון

המסקנה שלך מאוד קרובה לאמת. אם הקונפליקט היה בין קשר רציני שמונח לפני ואני רק צריך להושיט יד ולקחת אותו לבין יציאה מהארון אז הקונפילקט היה נפתר ביציאה. אבל העסק דיי דומה start-up אתה צריך לשלם המון מראש כדי אולי לקבל תמורה בעתיד הרחוק. אני חושב שאני מבין את עצמי דיי טוב ויודע איפה אני עומד - השינוי המיוחל יקרה בעוד מספר חודשים ברורים בעת שאגיע לצומת נוסף בחיים. אני מתכנן לשלב שינוי בשינוי ולנסות ולתפוס 2 ציפורים במכה אחת. ושוב תודה על התגובות. זורבבל נ.ב. מרמלד, דיי משעמם לי בלילה - חסר לי אביזר מסויים שרק אתה יכול לספק

 

[זורבבל]

../images/Emo93.gif ברורים=בודדים ../images/Emo93.gif

 

[טאצי]

רק גיא???

אני אנסה לשמש תחליף (בזוי ולא ראוי) לגיא המלך הרם והנישא שכולנו סוגדים לו ובזמן שהוא יושב בישיבה עם אנשים חשובים אני אתן לך בהכנעה

 

[MARMELAD]

למה בזוי ולא ראוי?

אחרי בדיקות מדוקדקות התגלה שה

שנתת לזורבבל ברוב טובך עומד בכל התקנים ולכן אתה ממונה לע.מנהל פורום לענייני |מוצצ|ים.

 

[KM-AIR]

סטארט אפ

מה שחשוב זה שאתה מבין את עצמך די טוב ויודע איפה אתה עומד. לא משנה מה יקרה- זו תמיד הדרך לפתרון, ככה שאתה בסדר... אני תמיד נוטה להגיד ש"השינוי המיוחל" שאתה מדבר אליו לא קורה פתאום, או "בעוד מספר חודשים בודדים", אלא הוא קורה כל הזמן: אתמול, היום,מחר- אלו מין שינויים קטנים שאנחנו לא מרגישים בהם, עד שיום אחד אנחנו קמים בבוקר, מסתכלים לאחור ואומרים: "וואלה, השתניתי...". עד כאן התפלספות... יום נעים לכולם

 

[KM-AIR]

אליו=עליו

 

[משנה תורן]

../images/Emo24.gif אני חייב להגיב ../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif|פ

למרות ש...בעצם...אין לי כרגע מה להגיד לך, חוץ מ"יהיה בסדר"...אבל נראה לי שזה לא ירגיע אותך כל כך. קשה. קשה לי עם מה שאתה כותב. כי נדמה לי שיכול להיות ואני צועד באותה דרך: אני לא נמשך לצד הראוותני של ה"קהילה" ומצד שני אני לא רוצה להשאר לבד - אבל תוך כדי, אני רוצה גם להשאר עוד קצת בארון. אוףףף...זה מסובך. אין יותר מדי אלטרנטיבות. כנראה שאצטרך לבחור בדרך אחת, וללכת איתה עד הסוף. (אבל לא עכשיו, עוד מעט.) דרך אגב, אתה באמת כותב טוב.

 

[זורבבל]

ככה זה במאבק כוחות פנימי

ככה זה שרוצים גם וגם. גם להיות בארון וגם להנות ממנעמי העולם הגדול. מאבק כוחות מתמיד - פעם זה משוך אותך פנימה ופעם זה מושך החוצה, מעיין מעגל קסמים הנמצא בשיווי משקל. ככל שעובר הזמן המאבק הזה זולל את כל האנרגיה שבך - הרי היא זו שמזינה את הכוחות. עם הזמן, בבוא הזמן, לאחר שרמות האנרגיה בנפשך פוחתות מופר אט אט שיווי המשקל ואחד הכוחות מנצח (בשאיפה הכוח המוציא מן הארון) ואתה מוכן לקבל ולעשות דברים... מי אמר שהיקום הוא תלת מימדי - יחי מימד הזמן