michaelg123
New member
אני אעבור שוב
על הסיפור ואפרסם לפני המועד החרון להגשה. תןדה על הביקורת
על הסיפור ואפרסם לפני המועד החרון להגשה. תןדה על הביקורת
חבר לעת צרה (משוכתב) לתחרות 6 אצבעו
- פותח הנושא michaelg123
- פורסם בתאריך
michaelg123
New member
ילדות או ילדים
אבל לא חובה michaelg123
New member
מה ../images/Emo35.gif
michaelg123
New member
מה פתאום?
אני לדוגמא, כבר לא ילד, אבל אני יכול לכתוב סיפור בו אני מתרפק על הילדות שלי ולא להזכיר בו ילדים בכלל.
אני לדוגמא, כבר לא ילד, אבל אני יכול לכתוב סיפור בו אני מתרפק על הילדות שלי ולא להזכיר בו ילדים בכלל.
michaelg123
New member
למה?
אני חושב שפה כל הכח שלו.
אני חושב שפה כל הכח שלו.
מה שהכי אהבתי בסיפור שלך
זה הרעיון. באמת מקורי (למיטב ידיעתי) ויפה, וגם אין לי שום בעיה עם הדרך שבחרת לסיים את הסיפור - אם כי אני עצמי נתקלתי בתגובות נזעמות בשל נטייה דומה, אז אני לא דוגמה מייצגת. כן יש מקום לשפר את האינטראקציה בין לדי והילד. אני חושב שלדי "אמיתי" לא היה מסתכן בחשיפת פרטים רבים כל-כך לפני הפלישה. הדברים שהוא אומר נמצאים שם, כך זה נראה, למען הקורא ולא למען הילד כפי שצריך להיות.
זה הרעיון. באמת מקורי (למיטב ידיעתי) ויפה, וגם אין לי שום בעיה עם הדרך שבחרת לסיים את הסיפור - אם כי אני עצמי נתקלתי בתגובות נזעמות בשל נטייה דומה, אז אני לא דוגמה מייצגת. כן יש מקום לשפר את האינטראקציה בין לדי והילד. אני חושב שלדי "אמיתי" לא היה מסתכן בחשיפת פרטים רבים כל-כך לפני הפלישה. הדברים שהוא אומר נמצאים שם, כך זה נראה, למען הקורא ולא למען הילד כפי שצריך להיות.
michaelg123
New member
נכון
זה נמצא שם בעיקר למען הקורא, ובגירסא המשוכתבת לדי מדבר יותר כי לצערי אנשים לא הבינו כל כך.
זה נמצא שם בעיקר למען הקורא, ובגירסא המשוכתבת לדי מדבר יותר כי לצערי אנשים לא הבינו כל כך.
michaelg123
New member
חבר לעת צרה (משוכתב) לתחרות 6 אצבעו
לעיתים הוא הרהר במה שעשה ואז היה נתקף בנקיפות מצפון, אז היה מתיישב בכבדות על כסא הרחף שלו ולוקח לידיו את לוח הטיטניום הממורק בידיו וקורא, אות הערכה מיוחד: ניתן ל- קולונל לדיסבורג מירוש על הכנה מושלמת לקראת נחיתת הכוחות המשולבים, קביעת נקודת הציון וההתבייתות שאפשרו השתלטות מהירה על הפלנטה הרביעית במערכת xayq-7335 והפיכתו למקור אנרגיה זמין עבור האימפריה. לעיתים זה היה מספיק אבל בדרך כלל . . לא. אני לא יודע למה הם רבים כל הזמן, אולי זה בגללי. כשהם רבים אני פשוט עוצם את העניים ומתרכז חזק חזק ואז הוא מגיע, לדי. הוא רק שלי והוא בא רק אליי ואין כמוהו לאף אחד אחר, כך הוא אמר לי ואני מאמין לו. אנחנו כבר מכירים מצויין, מספיק שאני אעצום את העיניים ואתרכז והוא יבוא, הוא תמיד תמיד בא לא כמו אבא שחוזר מאוחר מהעבודה ואף פעם אין לו סבלנות לשבת ולשחק איתי אתי, או כמו . . כמו אמא שרואה כל היום 'האוהבים הצעירים' בטלוויזיה או מדברת בטלפון ואין לה זמן בשבילי, לדי תמיד נמצא כשאני צריך אותו. אני באמת לא יודע למה הוא בא דווקא אליי או מאיפה הוא הגיע אבל זאת עובדה הוא פה והוא תמיד עוזר לי כשקשה לי, כשאבא ואמא רבים אני חושב עליו ואז הוא מגיע בחללית הקטנה שלו, נוחת ליד המיטה שלי ומספר לי סיפורים מצחיקים שלא יהיה לי עצוב. הוא לא מכיר את הסיפורים שלנו כמו "שילגיה" או "החתול במגפיים" כי הוא לא מכאן אלא מכוכב אחר אבל הסיפורים שלו גם כן נחמדים והוא תמיד מחייך כשהוא מספר לי אותם, אבל לפעמים גם לדי הוא עצוב אני רואה את זה בעיניים שלו, כששאלתי אותו למה הוא עצוב הוא אמר שלילדים בכוכב שלו אין אוכל, הכל הכל נגמר והם צריכים לחפש עכשיו כוכב אחר לגור בו, כוכב עם אוכל, אז אני הייתי אדיב כמו שאמא ואבא לימדו אותי ואמרתי לו שהילדים .. הם יכולים לבא אלינו לכאן כי כאן יש אוכל, אז לדי חייך אבל אני ראיתי שהוא נשאר עצוב. תמיד שהוא מבקר אותי אז החללית שלו, היא לא משמיעה שום רעש וכשהיא עוברת דרך הקיר אז הקיר נמתח ונמתח עד שהיא עוברת לגמרי, ואז הקיר נהיה בחזרה בדיוק כמו שהוא היה קודם ובכלל אי אפשר לדעת שעברה שם חללית. פעם אבא נכנס לחדר והסתכל על הקיר, ישר אמרתי לו שלדי עובר שם עם החללית שלו, כי הוא בטח חשב שאני משחק עם הכדור על הקיר. אז אבא צחק וחיבק אותי וגם קרא לאמא, הוא הראה לה את המקום שהצבע דהה וסיפר לה את כל מה שסיפרתי לו על לדי. אמא ישר חיבקה אותי ואמרה לי שזה פשוט נהדר שיש לה ילד עם דמיון כזה מפותח. מאז אמא או אבא היו מקריאים לי סיפור כל לילה לפני השינה כדי לפתח את הדמיון שלי,ולדי היה בא פחות. אני הייתי מספר לאבא ואמא על כל ביקור של לדי והם תמיד חייכו, אני חושב שהם היו מאוד שמחים שמצאתי לי חבר, אפילו אם הוא מכוכב אחר ואי אפשר לצלצל אליו בטלפון. כשסיפרתי על זה ללדי הוא אמר שעדיף שלא אמשיך לספר על הביקורים שלו הוא אמר שזה לא טוב לחלוץ שיידעו עליו, הוא אמר שהוא לא דואג אבל יש כללים מסודרים, אז הפסקתי. פעם לפני שהם באו שאלתי אותו למה הוא בא דווקא אליי וגם שאלתי אם הוא הולך לעוד ילדים? הוא חשב מעט ואמר לי שהוא מבטיח לי שהוא בא רק אליי, ושהוא בא רק אליי כי אני מיוחד, אבל לא מיוחד כמו שאמא אומרת. הוא אמר שאני משואה ושאני אתן את הכיוון לכולם, אבל אני לא הבנתי ושאלתי אם אני משואה כמו ביום העצמאות? לדי צחק כל כך שכבר לו היה לי נעים לשאול אבל הוא אמר שיש לי יכולת ריכוז מיוחדת שאפשר לקלוט רחוק רחוק אפילו בכוכבים אחרים ומתי שהחברים שלו יקלטו אותי הם גם כן יבואו עם החלליות שלהם, אני לא המשכתי לשאול כי לא הבנתי כלום אז רק התחלתי לשיר כי אני לא אוהב שלדי מתחיל לדבר כמו גדולים, וחוץ מזה אני לא חושב שאני מיוחד אפילו שגם אמא אומרת את זה. אחרי שסיימנו לשיר הוא אמר לי שעכשיו אני צריך ללמוד להתרכז הרבה יותר חזק והוא גם לימד אותי על מה לחשוב. זה מאוד חשוב להתרכז כך דווקא כשמאוד עצוב לי או כואב לי, כי אז הוא מרגיש אותי הכי טוב אפילו ממרחק גדול מאוד ואז גם כל החברים של לדי בחלליות הרחוקות שלהם . . הם גם מרגישים אותי, והם יבואו כולם כולם לפה. באמת כשנפלתי בבית הספר הוא ישר הגיע וראיתי ישר שהוא ממש שמח שחשבתי עליו אבל אף אחד אחר לא ראה אותו ואני דווקא רציתי להראות אותו ליעל ולאורן כי הם . . ככה תמיד הם צוחקים עליי. אז ניסיתי לקרוא לו שוב למחרת אבל הם שוב פעם צחקו ואני כל כך נעלבתי. הם קראו לכל הילדים בכיתה והם כולם צחקו עליי וקראו לי בכל מיני שמות . . ואני . . אני רק בכיתי וקראתי ללדי בדמיון שלי חזק חזק והוא לא בא, כמעט הפסקתי לחשוב עליו כי חשבתי שהוא אולי לא אמיתי וסתם דמיינתי הכל כמו שאמא אמרה לאבא בשקט. אבל לא . . אני חשבתי עליו ולא רק עליו אלא על כל החברים שלו בדיוק כמו שהוא לימד אותי וחשבתי הכי חזק שיכולתי לחשוב, וכל הילדים המשיכו לצחוק ולצחוק הם המשיכו ככה עד שהיה רעש חזק והצל של החלליות הסתיר את האור של השמש . . אז כולנו התחלנו לברוח.
לעיתים הוא הרהר במה שעשה ואז היה נתקף בנקיפות מצפון, אז היה מתיישב בכבדות על כסא הרחף שלו ולוקח לידיו את לוח הטיטניום הממורק בידיו וקורא, אות הערכה מיוחד: ניתן ל- קולונל לדיסבורג מירוש על הכנה מושלמת לקראת נחיתת הכוחות המשולבים, קביעת נקודת הציון וההתבייתות שאפשרו השתלטות מהירה על הפלנטה הרביעית במערכת xayq-7335 והפיכתו למקור אנרגיה זמין עבור האימפריה. לעיתים זה היה מספיק אבל בדרך כלל . . לא. אני לא יודע למה הם רבים כל הזמן, אולי זה בגללי. כשהם רבים אני פשוט עוצם את העניים ומתרכז חזק חזק ואז הוא מגיע, לדי. הוא רק שלי והוא בא רק אליי ואין כמוהו לאף אחד אחר, כך הוא אמר לי ואני מאמין לו. אנחנו כבר מכירים מצויין, מספיק שאני אעצום את העיניים ואתרכז והוא יבוא, הוא תמיד תמיד בא לא כמו אבא שחוזר מאוחר מהעבודה ואף פעם אין לו סבלנות לשבת ולשחק איתי אתי, או כמו . . כמו אמא שרואה כל היום 'האוהבים הצעירים' בטלוויזיה או מדברת בטלפון ואין לה זמן בשבילי, לדי תמיד נמצא כשאני צריך אותו. אני באמת לא יודע למה הוא בא דווקא אליי או מאיפה הוא הגיע אבל זאת עובדה הוא פה והוא תמיד עוזר לי כשקשה לי, כשאבא ואמא רבים אני חושב עליו ואז הוא מגיע בחללית הקטנה שלו, נוחת ליד המיטה שלי ומספר לי סיפורים מצחיקים שלא יהיה לי עצוב. הוא לא מכיר את הסיפורים שלנו כמו "שילגיה" או "החתול במגפיים" כי הוא לא מכאן אלא מכוכב אחר אבל הסיפורים שלו גם כן נחמדים והוא תמיד מחייך כשהוא מספר לי אותם, אבל לפעמים גם לדי הוא עצוב אני רואה את זה בעיניים שלו, כששאלתי אותו למה הוא עצוב הוא אמר שלילדים בכוכב שלו אין אוכל, הכל הכל נגמר והם צריכים לחפש עכשיו כוכב אחר לגור בו, כוכב עם אוכל, אז אני הייתי אדיב כמו שאמא ואבא לימדו אותי ואמרתי לו שהילדים .. הם יכולים לבא אלינו לכאן כי כאן יש אוכל, אז לדי חייך אבל אני ראיתי שהוא נשאר עצוב. תמיד שהוא מבקר אותי אז החללית שלו, היא לא משמיעה שום רעש וכשהיא עוברת דרך הקיר אז הקיר נמתח ונמתח עד שהיא עוברת לגמרי, ואז הקיר נהיה בחזרה בדיוק כמו שהוא היה קודם ובכלל אי אפשר לדעת שעברה שם חללית. פעם אבא נכנס לחדר והסתכל על הקיר, ישר אמרתי לו שלדי עובר שם עם החללית שלו, כי הוא בטח חשב שאני משחק עם הכדור על הקיר. אז אבא צחק וחיבק אותי וגם קרא לאמא, הוא הראה לה את המקום שהצבע דהה וסיפר לה את כל מה שסיפרתי לו על לדי. אמא ישר חיבקה אותי ואמרה לי שזה פשוט נהדר שיש לה ילד עם דמיון כזה מפותח. מאז אמא או אבא היו מקריאים לי סיפור כל לילה לפני השינה כדי לפתח את הדמיון שלי,ולדי היה בא פחות. אני הייתי מספר לאבא ואמא על כל ביקור של לדי והם תמיד חייכו, אני חושב שהם היו מאוד שמחים שמצאתי לי חבר, אפילו אם הוא מכוכב אחר ואי אפשר לצלצל אליו בטלפון. כשסיפרתי על זה ללדי הוא אמר שעדיף שלא אמשיך לספר על הביקורים שלו הוא אמר שזה לא טוב לחלוץ שיידעו עליו, הוא אמר שהוא לא דואג אבל יש כללים מסודרים, אז הפסקתי. פעם לפני שהם באו שאלתי אותו למה הוא בא דווקא אליי וגם שאלתי אם הוא הולך לעוד ילדים? הוא חשב מעט ואמר לי שהוא מבטיח לי שהוא בא רק אליי, ושהוא בא רק אליי כי אני מיוחד, אבל לא מיוחד כמו שאמא אומרת. הוא אמר שאני משואה ושאני אתן את הכיוון לכולם, אבל אני לא הבנתי ושאלתי אם אני משואה כמו ביום העצמאות? לדי צחק כל כך שכבר לו היה לי נעים לשאול אבל הוא אמר שיש לי יכולת ריכוז מיוחדת שאפשר לקלוט רחוק רחוק אפילו בכוכבים אחרים ומתי שהחברים שלו יקלטו אותי הם גם כן יבואו עם החלליות שלהם, אני לא המשכתי לשאול כי לא הבנתי כלום אז רק התחלתי לשיר כי אני לא אוהב שלדי מתחיל לדבר כמו גדולים, וחוץ מזה אני לא חושב שאני מיוחד אפילו שגם אמא אומרת את זה. אחרי שסיימנו לשיר הוא אמר לי שעכשיו אני צריך ללמוד להתרכז הרבה יותר חזק והוא גם לימד אותי על מה לחשוב. זה מאוד חשוב להתרכז כך דווקא כשמאוד עצוב לי או כואב לי, כי אז הוא מרגיש אותי הכי טוב אפילו ממרחק גדול מאוד ואז גם כל החברים של לדי בחלליות הרחוקות שלהם . . הם גם מרגישים אותי, והם יבואו כולם כולם לפה. באמת כשנפלתי בבית הספר הוא ישר הגיע וראיתי ישר שהוא ממש שמח שחשבתי עליו אבל אף אחד אחר לא ראה אותו ואני דווקא רציתי להראות אותו ליעל ולאורן כי הם . . ככה תמיד הם צוחקים עליי. אז ניסיתי לקרוא לו שוב למחרת אבל הם שוב פעם צחקו ואני כל כך נעלבתי. הם קראו לכל הילדים בכיתה והם כולם צחקו עליי וקראו לי בכל מיני שמות . . ואני . . אני רק בכיתי וקראתי ללדי בדמיון שלי חזק חזק והוא לא בא, כמעט הפסקתי לחשוב עליו כי חשבתי שהוא אולי לא אמיתי וסתם דמיינתי הכל כמו שאמא אמרה לאבא בשקט. אבל לא . . אני חשבתי עליו ולא רק עליו אלא על כל החברים שלו בדיוק כמו שהוא לימד אותי וחשבתי הכי חזק שיכולתי לחשוב, וכל הילדים המשיכו לצחוק ולצחוק הם המשיכו ככה עד שהיה רעש חזק והצל של החלליות הסתיר את האור של השמש . . אז כולנו התחלנו לברוח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.