חגורות ודרגות

[ש מים]

חגורות ודרגות

כ"כ צעירה וכבר נעלמה לכן נאלץ להקפיצה בתקוה מלאה לתשובה מחכימה תודה וברכה לעושים במלאכה! האם מן "ההתחלה" קיים היה הנוהל של מבחנים, או שזה נושא שהגיע מאוחר יותר (ובהשפעה מערבית??)? האם היו הבדלים בנושא זה, בין השיטות/בתי-הספר השונים??

 

[זאב ארליך]

שאלה מעניינת

אעביר אותה לחברי חוקר אמנויות הלחימה העתיקות של יפן (סרג' מול שיהאן). לוקח לו זמן לענות. לפעמים כמה שבועות אז כשתגיע התגובה שלו אפרסמה כאן.

 

[amir_aikido]

חשבתי שהתשובה בוושו היתה מלאה

זאב, עד כמה שראיתי, היה כבר קישור לתשובה מעולה לשאלה בוושו. התשובה הסבירה כי הדרגות כפי שאנו מכירים אותן היום נוסדו במאה ה-20 בעיקר ע"י ג'יוג'ורו קאנו (מייסד הג'ודו) ובתמיכה של הדאי-ניהון בוטוקוקאי שבאותה התקופה גם ניסה להסדיר את נושא תארי ההוראה. עד לאותה התקופה, רווחה באמנויות הקוריו היפניות גישה של רשיונות הוראה (הידוע הוא מנקיו-קיידן) שהיו שונים ומגוונים בין האמנויות השונות (יש שיטות שבהן הנפיקו רשיונות הוראה לקבוצת טכניקות ספציפית). אמיר

 

[זאב ארליך]

היי אמיר

תודה אבל התשובה שלי מתיחסת לנוהל של מבחני דרגה ולא לצבעי החגורות.

 

[amir_aikido]

../images/Emo52.gif - לא שמתי ../images/Emo23.gif

 

[בודוקאן]

רק תוספת למאמר בוושו

הוא מציין שהחגורות הצבעוניות הוכנסו יותר מאוחר, באירופה. מה שלא כתוב (אני מקווה שלא פספסתי...) הוא שמו של Mikonosuke Kawaishi, מייסד הג'ודו קודוקאן בצרפת, אשר הכניס את שיטת החגורות הצבעוניות לדרגות קיו. הוא גם לימד את הצרפתים לקרא לתרגילים לא בשמם היפני, אלא "רגל ראשונה, מותן ראשונה..." וכן הלאה. מאחר ותחילתו של הג'ודו הישראלי קשור בעיקר בג'ודוקא יוצאי מדינות דוברות צרפתית, כמו למשל נתן סימון, רוז'ה מטודי, מוריס סמדג'ה, הרי שגם בארץ למדו בהתחלה בשיטה הזו. כולל המורה שלי, יונה סנסיי. כשהוא שמע בפעם הראשונה "או סוטו גארי" הוא לא הבין על מה מדובר, למרות שכבר הרבה ג'ודוקא התעופפו מהאו סוטו גארי שלו

. רק כשהראו לו על מה מדובר, אמר: "אההה, רגל ראשונה". מאז, כבר עברו הרבה מים מתחת לגשרים, והיום מלמדים את השמות היפניים.

 

[ש מים]

גם אצל יהודה ואז-דייאס

למדנו "רגל ראשונה", "רגל שניה", "חניקה 2 מסידרה 3" וכד'. זה עבר הרלאה לכל "יוצאי יהודה ואז-דיאס"

לכן נורא קשה לי (עד היום) לזכור ולהתרגל לשמות היפניים.

 

[בודוקאן]

תירוצים...../images/Emo6.gif

הנה רעיון לסקר (זאב

, ישמע סקר, יתעורר...) עד כמה קשה/קל לכם לקלוט ולזכור שמות/מושגים בשפת המקור של האומנות שלכם? הה?

 

[okidoki]

קשה קשה

אבל זה כמו באימון כששומעים את המילה המסוימת לתרגיל שוב ושוב זה בסוף נקלט בראש גם אם אין לי שום רצון ללמוד יפאנית

 

[בּוֹקוּדֵן]

../images/Emo163.gifפטנט אישי שלי

אצלינו בדוג'ו בד"כ המורה מציין את שם הטכניקה מיד לאחר שהדגים אותה. בזמן שאני קד ולפני שאני קם לחפש בן זוג אני חוזר בקול רם (לעצמי) על השם ומוודא שאני בטוח מה הוא אומר. מתקון בדוק לשינון שמות יפניים, לפחות ככה זה אצלי. ערן

 

[בּוֹקוּדֵן]

מתקון = מתכון

 

[סלבו לוי]

סאגי אצ'י-דאצ'י... ../images/Emo5.gif

בד"כ אין לי בעיה בזכירת מושגים ומונחים, אבל משום מה, לקח לי ה-ר-ב-ה מ-א-ו-ד זמן לזכור את שם העמידה הזו (גם בגלל שזו עמידה שנמצאת רק בקאטת נשק אחת

)

 

[בודוקאן]

אמיר, לא הבנתי

אתה כותב: "התשובה הסבירה כי הדרגות כפי שאנו מכירים אותן היום נוסדו במאה ה-20 בעיקר ע"י ג'יוג'ורו קאנו (מייסד הג'ודו) ובתמיכה של הדאי-ניהון בוטוקוקאי" א: לא מצאתי במאמר שום איזכור לדאי ניהון ב: כן מצאתי את העובדה (הידועה) של הכנסת הדרגות ע"י הקודוקאן, קצת לאחר היוסדו, דהיינו 1884-5. הדאי ניהון נוסד ב - 1895. לא מסתדר לי. אלא אם כן, מדובר על כך שאחרי היכנסם לקודוקאן (דבר שמתאים גם לאישיותו של קאנו), זה הפך למקובל גם בבתי ספר אחרים וגם התקבל על ידי הדאי ניהון.

 

[amir_aikido]

הדאי ניהון הסדיר אחרי קאנו

תקצרתי ביותר ולא הייתי ברור. לפי החומר שקראתי, הדאי-ניהון עסק מעט מאוחר יותר ברגולציה של אמנויות הלחימה (שלא יהיו אשליות, זה היה ארגון ממשלתי ...), ובמסגרת זו זיהו שיש להם בעיה כיוון שלכל שיטה יש גישת דירוג משלה. בשלב ראשון הם הכניסו תארי הוראה (נדמה לי שאלו תארי ה"קיושו","האנשי" ועוד אחד ששכחתי), ואם הבנתי נכון, הם גם תמכו בהפצה של רעיון הדרגות מהג'ודו של קאנו (קודוקאן) לשיטות אחרות. ואם הארגון לא הוזכר בתשובה הקודמת אז אני בהחלט לא מוכן להתחייב על האמירה האחרונה. אמיר

 

[amir_aikido]

נאמר לי פעם שמבחנים הם תוספת מאוחרת

אני לא בטוח שלא מדובר באגדות. אבל ההסברים שאני קיבלתי תיארו מבחנים מוסדרים כפי שאנו מכירים אותם כיום כאלמנט מאוחר יחסית, וכי בעבר הקידום התבסס הרבה יותר על בחינה אישית. ככל הנראה, חלק מהעניין קשור גם לגודל המועדון ולכמות המתאמנים. מועדונים קטנים ו"משפחתיים" באופיים בד"כ אינם זקוקים למבחן - המורה הראשי מכיר כל מתאמן ויודע את רמתו, ואם מקובל להעניק דרגות, הוא כבר ידע מתי נכון יהיה להעניק דרגה למתאמן. כשהמועדון גדל, והמורה הראשי לא מכיר את התלמידים, מבחנים מוסדרים מהווים דרך עבורו לקבע דרישות ורמה. אמיר

 

[ethanguy]

דרגה , קידום

רק אתה יכול לקדם את עצמך ולדעת באיזו דרגה אתה. דרגות וחגורות הן הגדרות חסרות משמעות ולדעתי הן לא במקום במיוחד כשמדובר באומנויות לחימה

 

[בּוֹקוּדֵן]

לא מסכים

מבלי להכנס לעומק הדברים לדעתי יש חשיבות לדרגות באומנויות לחימה מכמה אספקטים: הדרגה מהווה מעין אבן דרך. הנה, הגעתי עד הלום למרות שעדיין רבה הדרך. המבחן והדרגה שבעקבותיו מהווה מעין אישור או גושפנקא מהמורה להתקדמותך. הירארכיה בדוג'ו - יחסי סמפאי-קוהאי או וותיקים שמדריכים את החדשים. לעיתים הדרגה מחייבת אותך ליותר תשומת לב ואחריות כלפי הדוג'ו ושאר התלמידים. משהו בסגנון "המעמד מחייב". כמובן יש עוד אספקטים וחלקם אפילו יכולים להכנס להגדרה של השפעות שליליות על המתאמן אבל בגדול אני חושב שיש הרבה טעם בדרגות בא"ל. ערן

 

[בודוקאן]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[ש מים]

דרגות

בדיוק עכשיו סיימתי לקרא מאמר מרתק על הדרגות בבוג'ינקאן (בודו-טאיג'וטסו). אשתדל להעלות אותו בסופ"ש (אני הולך לתפוס חרופ לפני אימון ארוווך הערב...). בעירון, המאמר מביא את הגישה היפנית המסורתית לעניין הדרגות, שלדברי כותבו, עומדת בסתירה מוחלטת לכל מה שאנו מכירים וחושבים.

 

[ש מים]

מבחנים

בנושא המבחנים, הגישה דומה יותר למה שכתב אמיר, אבל לא בדיוק...